כולנו יודעים שהגר"א היה עושה בסוף   אחרון של פסח (אצלו) שמיני של פסח סעודת מצות , בגלל חביבות המצוה . שהוא ראה בכל אכילת מצה בכל הפסח - מצוה.

אבל איך שהוא  הכניסו במקום זה  סעודה שקוראים לה סעודת משיח ( נדמה לי רק  בחסידות מסוימת ) והם קוראים לזה סעודת משיח , וזה נכנס גם לכאלה שמעולם לא עשו את זה .לא הם ולא אבותיהם.

הם מסבירים שהסוף של פסח זה לא ליציאת מצרים אלא למשיח .

 מה דעתכם. כשאומרים שסוף פסח זה לא ליציאת מצרים זה לא  בל תגרע משבעת ימי החג שכולם ליציאת מצרים?

ושמירת קדושת אחרון של פסח בשביל משיח, זה לא הוספה של מצוה שלא בתורה ?

 אם אפשר בבקשה לדון ברצינות.

בבקשה לא להגיב לי "מי אתה שתחלוק על ..." . רק ברצינות.

 ממש מעונין לראות גם מקורות  אם יש.

או אפילו חצי יום ואומרים שרק 6 ימים זה חג על יציאת מצרים או שש וחצי .  ואת היום האחרון עושים למשהו אחר כמו משיח.  אז  זה לא מתאים ל"וממנו אין לגרוע" ? למה זה לא כמו ציצית עם חוט אחד פחות? 

 אני מתכון לפסוק:

שמות  כג

את חג המצות תשמור שבעת ימים ...כי בו יצאת ממצרים .

אולי מעין מה שנהגו ישראל בשמיני עצרת, שהעניקו לו משמעות של שמחת תורה.

אני מעתיק קטע מאתר של חב"ד שמקורו בליקוטי שיחות (אולי עיבוד ולא ציטוט), בהדגשת הביטויים שמראים שאין כאן שלילה של המשמעות של החג ביחס ליציאת מצרים-

הסבר העניין קשור למהותו של שביעי של פסח. החג הזה מציין את נס קריעת ים-סוף, שהוא הסיום והשלמות של היציאה ממצרים. אך נס קריעת ים-סוף יש בו היבט נוסף - היותו מעין הגאולה העתידה לבוא (ולכן נכללו בשירת הים הנבואות על בית-המקדש השלישי, "מקדש ה' כוננו ידיך").

החג שביעי של פסח רומז אפוא לגאולה העתידה. ובתורת החסידות מובא הפתגם, שהחג הראשון של פסח מציין את היציאה ממצרים, ואילו החג האחרון של פסח מציין את הגאולה העתידה (ולכן נהג הבעש"ט לאכול ביום זה את 'סעודת המשיח').

עדיין לא בא

לאור זאת היה מקום לומר, שיש לברך 'שהחיינו' בשביעי של פסח, שהרי החג הזה מציין את הגאולה העתידה, שהיא בבחינת חידוש לעומת הגאולה ממצרים. אלא שאי-אפשר לברך 'שהחיינו' על הגאולה העתידה, כי ברכה זו מברכים רק על "שמחת לבב" שכבר יש לאדם בפועל, ואילו הגאולה השלמה עדיין לא באה (ואדרבה, הזכרת הגאולה גורמת צער, שכבר כלו כל הקיצין ועדיין משיח לא בא).

כל עוד לא באה הגאולה, יכולים אנו לחגוג בשביעי של פסח רק על הכוח לגאולה שניתן בגאולת מצרים, בקריעת ים-סוף, ולא על החידוש שיהיה בגאולה העתידה עצמה, ועניין זה כבר כלול בחג הראשון, וממילא הוא נפטר בברכה שבירכנו בחג הראשון.

(לקוטי שיחות כרך לז, עמ' 14

- See more at: http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1313&CategoryID=838#sthash.saMOWwsC.dpuf

"ובתורת החסידות מובא הפתגם, שהחג הראשון של פסח מציין את היציאה ממצרים, ואילו החג האחרון של פסח מציין את הגאולה העתידה ".

 מה זה "תורת החסידות"? יש חסידויות שונות . וכל העניין הזה סעודת משיח לא מקובל  אצל החסידים חוץ ממסויימים.

 תמיד אפשר להסביר ככה כל מקרה של  גריעת חלק ממצוה או הוספה.

 אין בתורה ובגמרא משהו  שדומה בכלל  לרעיון שבשביעי של פסח לא לשם זיכרון יציאת מצרים כמו שכתוב בתורה אלא למען משהו אחר שאין לו מקור , זאת אומרת אני לא יודע מקור ומבקש מקור מהמשנה או הגמרא שכנראה אין.

הם  מסיבה זו או אחרת , מעמידים את עצמם כאילו זה ברור שהם ההמשך של הרבי מלאדי ,ולא חסידי חבד קאפוסט או אחרים.

 הם  כפי שאמרת גם מתעלמים מחסידויות אחרות שאומרות , שחסידות זה לא תורה פנימית , עליונה אן משהו כזה אלא רק משהו זמני שצריך בשביל אלו בדור  שלא יודעים טוב ללמוד תורה.

[למרות שאין לי מושג על מה אתה מתבסס].

נתמקד בשאלה של הוספה וגריעה.

זה לא קשור לכמה זה מקובל ואצל מי.

זה לא גריעה, כי החג נשאר במשמעותו המקורית, ורק מתווספת משמעות נוספת.

כפי שאמרו לך, יש עוד הרבה מנהגים בעם ישראל [שלרבים מהם אין מקור במשנה ובגמרא], ולא ברור למה דווקא המנהג הזה בעיניך הוא תוספת.

ממה שמוכר לי, איסור בל תוסיף יכול להיות בהוספת מצווה, כשאומרים שהיא מצווה מן התורה, או בהוספת חלק למצווה דאורייתא, כמו 5 פרשיות בתפילין.

הוא מדווח :

בתורת החסידות מובא הפתגם, שהחג הראשון של פסח מציין את היציאה ממצרים, ואילו החג האחרון של פסח מציין את הגאולה העתידה .

 ברור שהם מנסים לעקוף את  הקושי שאני מבקש לדון בו ממש.

 אבל הפתגם הזה אומר  בפרוש שהחג האחרון הוא משהו אחר משאר החג , הוא לא לזכר ליציאת מצרים אלא למשיח , וזה בכלל לא דומה לכל מיני מנהגים שלא על חשבון יום בחג שכבר יש לו תפקיד ברור מהתורה. 

להוריד יום מפסח זה כמו להוריד פרשה מהתפילין ולהוסיף במקום זה פרשת משיח . או אולי כמו להגיד בהנחת תפילין  הנני מצרף פרשת והיה כי יביאך לשם הצהרת אמונתי בציונות והתישבות היהודים בארץ אשר נשבע ה' .

 אני מעלה את זה כי אנו מתקרבים לפסח . וראיתי לאחרונה מאמר שמביא את הרב עובדיה יוסף על להיזהר מדברים שלא  יודעים מה אחריהם.

 תקשיבו כאן לרב עובדיה

אבל זה נושא לחוד.

לשמוח בתורה זה לא שום תוספת מצוה, זה תמידי.

 בחוץ לארץ לרגל סיום התורה ,לפי מחזור שנה ,  שמחו ביום התשיעי של סוכות  כשמסיימים ללמוד את התורה. זה דומה לאמירת חזק בסוף כל ספר. לא משנים כלום מהמשמעות המקורית.

 בארץ אני מסכים אתך שכשמוחקים מהמחש/בה את "שמיני עצרת " וחושבים רק השם שמחת תורה , זה לא מתאים . נכון שבתפילה אומרים " ביום השמיני חג העצרת" , אבל מסכים עם הכיוון שלך שטוב  לקרוא לזה כך תמיד.

( וחוץ מזה נשארה הענין הזה :

 ww.youtube.com/watch?v=YRg0HZGeeBY&NR=1     )

אין אף מקור לזה , אבל הרבה מאמינים שזה במקור של הסביבון , ולא משחק מזל שלמדו בגרמניה מהגויים.

אז סתם הרבי הרש"ב של חב"ד הפיץ את זה לרבים ותקן ארבע כוסות של יין.

בעבר זה היה של יחידים, והרבי הרש"ב הפיץ לרבים.

זה שייך לכולם.

איפה מצאנו איסור להתוועדות, להפך עשרה יהודים שביחד יש שכינה עצומה.

בשם הרבי הרי"צ מובאים דברים נפלאים על זאת הסעודה.

לא מצאנו גם מקור בגמרא ומשנה ליום העצמאות. ולא כתוב שביום שתוקם המדינה יהיה לומר "הלל". ובכל זאת תוקן. ומה רואים לערוך בהרבה ישיבות סעודת יום העצמאות? "בל תוסיף"? לא? לשטיתך זה איסור דאורייתא לעשות כדבר הזה. ועוד תפילה לשלום המדינה, איפה ראינו לשטיתך להוסיף דברים, ועוד בתפילה.

ב"ה

בקשר לשאלתך הנני חייב לציין שיש בזה מעט בורות - בפרט באופן השאלה מי אמר ומה אמר וכו'. (כמובן סליחה מראש לכבודו). אם אתה רוצה לשבת ולברר את הנושא תוכל להתכבד ולהיכנס לכל בית כנסת חב"ד ולראות שם באריכות גדולה בספרי הליקוטי שיחות שמדברים על כך באריכות גדולה מאוד. הן ממבט חסידי והן ע"פ נגלה.

כמובן לא אוכל לכתוב לך כאן את הכל. עיקרי הדברים שש"פ - שייך ליצי"מ ולקרי"ס. אחש"פ - שייך גם לגאולה העתידה (ההפטרה הידועה). אלא שבארץ ישראל 2 הענינים כלולים גם יחד בשש"פ.

אם השתכנעת תוכל להיכנס ולראות כל פרטי הדברים בלקו"ש הנ"ל. באם לא ותתעקש לא להיכנס ח"ו ולהתעניין מקרוב אני מסכים לעשות זאת בשבילך, בשמחה.

כתוב לי.

תיראה אתה נכנס לכיוון שלא רצוי. ברור ששמה יגידו משהו העיקר שייראה שהכל בסדר .

 תקשיב טוב טוב מהשניה 40   ועוד קצת

או:                         

אז אתה כותב שזה שייך לקריס     

ובדיוק מזה אני רוצה לא להסתכל ולשמוע דברים ממקורות  של תורה על כל זה.

 ולהגיד כאילו עיקר החג זה מחוץ לארץ ישראל ובארץ  אין ברירה אלא לאחד את שני הימים של חוץ לארץ זה  לא טיבעי לגמרי בעיני.

לא מבין מה ההתעקשות שוב ושוב.

אתה כותב שבחסידות חב"ד לא חוגגים את היום האחרון לשם גאולת מצרים. לא כתוב את זה בשום מקום. זה פשוט המצאה.

הציטוטים שהבאת לעיל לא נכונים. אם תרצה תוכל לפתוח לקוטי שיחות חלק כב' או לז' שיחת אחרון של פסח ותוכל לראות שם את עיקרי הדברים.

(אגב, ללא כל קשר להנ"ל כדאי להתעמק בגדר של "בל תוסיף" "בל תגרע" שאינו שייך לנדו"ד כלל.)

זה שהבעש"ט הקדוש עשה סעודה זה ידוע ומובא בכמה מקומות, הרבי הקודם רבי יוסף יצחק מלובאוויטש  כתב ע"כ בשיחותיו שהבעש"ט קרא לזה "משיח סעודה". בשבילי זה מקור מספיק טוב. אקווה שגם בשבילך.

הרבי הריי"ץ היה ידיד של הגרי"ז כהמשך לידידותם של אביו הרבי הרש"ב עם ר' חיים מבריסק. הם השתתפו באספות שונות, והחזיקו מאוד זה מזה.

כל מה שכתבתי הוא בתקווה ואתה מחפש את האמת, ולא על מנת לנגח וכדומה ח"ו - כי אם זה העניין אין צורך כלל בכל השרשור, כפשוט.

שוב, למרות שניכר מדבריך שיש לך  איזה רתיעה מלהיכנס לבית כנסת חב"ד באיזה מקום שהוא, (דבר שכלל איני מבין מדוע). בוודאות אומר לך - אף אחד לא יגרש אותך ואף לא ישים לב שנכנסת. ב"ה יש רבים וטובים המתענינים בתורת החסידות, בינהם אני מכיר אישית ליטאים מובהקים (אשכנזים וספרדים) שטעמו את האור כי טוב, אף אחד מהם לא הוריד את הזקן כתוצאה מזה..

אגב, זה שמחולק שש"פ ואחש"פ - הוא מצד מקום אמירת השיחה שזה בחו"ל. אבל כאן בארץ מלכתחילה הוא ביום אחד ואין הבדל בין הענינים בכל המקומות.

בקשר לווידאו שהבאת - לי כמובן זה לא משנה. אבל בעבורך אנא העתק כדי לראות מה אומר עליו הרה"ג הרב עובדיה (על הרבי) "לא קם כמוהו" - 

ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.

בהצלחה בבירור האמת וחג פסח כשר ושמח!!

אבל הרבי אף פעם לא ריחק אף יהודי גם כאלו שרח"ל דברו כנגד..למרות שזה כאב לו מאוד כידוע - לא הדיבור עליו אלא על הפילוג שזה גורם בין עדת היראים.

ואיך זה מסתדר לך עם יום העצמאות למשל?

או טלפון סלולרי

או עיתונים ועלוני השבת

יום העצמאות זה במסגרת ההודאה לה' על דברים טובים . לא מצוה חדשה.

 טלפון סלולרי ועלוני שבת זה להפוך לבדיחה דיון שאולי לא נוח לך .

אבל בכלל  ביקשתי דיון שלא בתוך אלה שעושים את זה, בגלל שמה שאומר הרב עובדיה  זה מפחיד. אלא מבחוץ .

  די. סוף.

שנזכה כולנו לחוג את הפסח ככל משפטו וחוקתו.

דבר שלא מכירים בארץ.

יום שכולו ענינו של משיח ע"פ פנימיות התורה.

ב.מה הגריעה?מה אתה עושה בזמן הזה?

ג.מה קשור הרב עובדיה?לדבר שהתחיל לפני מאות שנים?

זה היה יכול להוסיף אם הדיון היה של מחשבה על זה, מנקודת ראות תורנית. לא כנזיפה של אלו שכן עושים את זה נגד מי שחושב על זה.  ומושיקו מחזיר אותנו לאיש אחד , שמשניהם אפשר לחשוב שהם בטוחים כאילו שאר חוגי היהדות כל מיני חסידויות , והשיטה של  לא חסידים (ליטואקים) זה הכל פחות מהם.

ואם הרב עובדיה יוסף מדבר להיתרחק ממשהו אז לא צריך לשמוע לו?

קפיצה מאתר חבד ( ב 700 ?) אל הארץ הקדושה ארץ ישראל ממש לא לענין.

 יש נושא של טקס כמו טקס הסקרמנטה הלחם והיין של ההם. ואי אפשר סתם להתעלם. 

נקלענו למצב ששולטים לנו במוחות . כבר אי אפשר לחשוב אחרת ממה שהשליח רוצה.

 אם יש הפניה לדברי הרב עובדיה - מוחקים אותה !

 אם יש הוכחות לצדקת דברי הרב ש"ך על הדת שקרובה ליהדות - מוחקים !

הנה הציטטה מתוך דברי הרב מנחם ברוד "שיחת השבוע" מספר 530 מחול המועד פסח , יח בניסן תשנ"ז,  25/4/1997

"נתחזק איפוא באמונה השלמה בבוא הגאולה ובציפייה לקראתה. נאכל בשביעי של פסח את ‘סעודת משיח' שמטרתה להחדיר את האמונה בבוא המשיח לתוך דמנו ובשרנו, כסעודה שנהפכת לדם ובשר שלנו ממש."

מזכיר משהו?

 מותר לחשוב על זה ?

מחילה אבל,

לא ראוי להרר על פעולות הבעל שם טוב הקדוש ולחשוד בו בפיצוע פעולות לא על פי ההלכה.

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....