בא והולך והולך ובא,
עובר ממיטה למיטה
וממיתה למיתה,
בצעדים חרישיים
ועדינות רבה
הוא מאזין בכבוד
ומכבד בדממה
נשימות אחרונות
ונשיקה כחולה.
כמה שקט הוא.
משאיר אחריו עלטה,
כל התריסים מוגפים
והדלת סגורה,
בצעדים חרישיים
וזהירות רבה
הוא משמיד ראיות
ומכבה אהבה
בטפיחות עדינות
ונשיפה קרה.
כמה שקט הוא המוות,
בא והולך והולך ובא
כאילו לא היו כאן
חיים מעולם
כאילו לא היית
אדם.


