שכאשר שה אחד תועה מהדרך, אזי תכף הוא קורא אותו, וכשהשּׂה עדין לא תעה הרבה מהדרך, אזי הוא מכיר הקול והולך אחריו תכף; אבל כשכבר נטה הרבה מהדרך, אזי כבר שכח את הקול ואינו מכיר בו, וגם הרועה מיאש עוד מלבקשו, מחמת שזה זמן רב שהלך ותעה מאתו. כן כשכבר האריך זמן, חס ושלום, ברשעו, ונטה ותעה הרבה מהדרך הישר לאלו הדרכים המקלקלים והתועים והנבוכים והמבלבלים, אזי קשה לו לשוב כנ"ל
ממש נהנתי ללמוד את זה עכשיו