אצלי הקטן מנסה לחכות את הגדולה , שבכיתה א' .

היא מביא שירי מורליים וכל מיני דברים מבית הספר.

שממש לא הייתי רוצה שבני בן השלוש וחצי ילמד.

מדי פעם מראה לה סרטונים (שאני מקבלת /שולחים לי בווצאפ ), והיא שרה וחוזרת אחרי זה .

והוא כמובן אחריה . אני מביה אותך (קצת , כי גם אצלנו זה כך , רק במינוני שונים .....).

בהצלחה לך .

אולי לקחת את הגדולים לשיחה ולדבר בכנות שקטנים עדיין קטנים ועליהם בתור אחים גדולים יש אחריות לא לחשוף אותם למה שלא צריך. לבקש מהם עזרה ושיתוף. 

מצד שני אני ממש לא מבינה מה הקשר בין גיל להתנהגות כמו לא לקום לבית ספר. גם למתבגרים צריך לשים גבולות.

דווקא בגיל הזה אמורים לקחת קצת אחריות - לקום ולהתארגן לבד, אולי לעזור לפיזור קטנים

ודווקא בגיל  הזה בכלל יש טעם ללכת לבית כנסת. ילדים קטנים לא  צריכים להתפלל וזה גם ארוך מדי בשבילם אפילו עד גיל 10 לפחות. ילדים קטנים משחקים בחוץ. 

יש דברים שמרשים לגדולים כי הם גדולים - הם יכולים ללכת לישון יותר מאוחר כיון שהם צריכים פחות שעות שינה. הם יכולים בגיל מסויים (גדול!) לשתות כוס קפה כי הגוף שלהם כבר גדול והקפאין לא יג'נן אותם לגמרי. אבל דברים שליליים במהות אסורים להם וגם לנו! אם ספר הוא ל"מבוגרים" כי הוא מכיל תכנים מיניים, או אלימות רבה, כנראה שזה לא מתאים כל כך גם לקורא מבוגר. אם סרט לא מתאים לצפייה לילדים בגלל אלימות או צניעות הוא גם לא מתאים למבוגר. אם המון ג'אנק פוד לא מתאים לילדים והם צריכים לאכול בריא אז וודאי גם מבוגרים. 

אולי כדאי לבדוק מה בעצם סתם שטותי ואפשר להתעלם? (כמו מערכונים מטופשים). מה באמת מתאים לגדולים יותר ולא לקטנים? (לק, נגיד, באמת מתאים למישהי מבוגרת יותר. אולי אפשר להרשות לבנות הקטנות רק אחרי הגן ולהוריד לפני שהולכים לישון כי זה נורא כיף להן). ומה לא מתאים לשום גיל שהוא, ולכן באותו מידה שאת לא רוצה שהקטנים יתנהגו ככה, את גם לא רוצה שהגדולים (כמו חוצפה, לדוגמה).

אחרי שאת מגיעה לנקודה אחת או שתיים שבאמת אסור לכולם - שם עובר הגבול, והתגובה על המעבר על הגבול תהיה פחות או יותר אותו דבר לכל ילד בגיל הבנה (לא גיל שנתיים שלש, כן?). כל ילד שמתחצף שומע שכאשר הוא מדבר ככה זה מוריד לאמא את החשק לעשות דברים בשבילו, ולכן אין לה עכשיו כח לעשות מה שזה לא יהיה. 

ואחרי כל זה, הרבנית שלי אמרה הרבה פעמים שהיום בכל שנה עוברים דור. אני רואה את זה בחוש. אפילו באותה משפחה הקטנים שונים ממה שהגדולים היו בגילם. 

בהצלחה. 

רק לא הבנתי למה נתפסתם לעניין בית הכנסת. אף אחד לא אמר שהילדים שלי הולכים לשחק בבית כנסת. רק אמרתי שזה אווירה שאני לא רוצה שילמדו הקטנים שאח שלהם שחייב במצוות ישן בבוקר שבת במקום להיות בבי"כ.

וד"א יש גם הרבה יתרונות לגדולים בבית, לא הכל נורא. רק לא יודעת בדברים מסויימים איך למנוע את החשיפה.

לא מדובר בחוסר צניעות או משהו כזה אלא בדברים אחרים שהסברתי.

ואני גם לא חוששת שהקטנים יהיו בדיוק כמו הגדולים, כל ילד הוא בפני עצמו ויש לו בחירה חופשית.

אני באה ממשפחה גדולה וכל אח יצא שונה מאוד מבחינת השקפה דתית או אנטי דתית והקטנים לא הורידו כיפה כי הגדול עשה את זה. זה לא העניין.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות