פעם הגיע לרב אברום אברך מהישיבה,

שהחליט להתחיל ללכת עם כובע/מגבעת.

[או שבא לשאול אם כדאי...]

הרב שאל אותו- בשביל מה אתה צריך מגבעת?

והאברך ענה: זה מוסיף יראת שמים

ריב אברום: יש לך כובע שמוסיף יראת שמים ?!? אשמח שתקנה גם לי אחד כזה...

(אולי לא דייקנו בציטוטים, אך וודאי כך היתה רוח הדברים)

תנ"ך - המשכילים השתמשו בזמנו להוריד את תלמידי הישיבה מהדרך, לכן זה לא נכנס למסגרת הלימודים למרות שזה נלמד בצורה לא מסודרת כל אחד במזנו הפרטי.

ב.ענין של יצוגיות וקו אחיד.

בגיל הבגרות צריך לשרטט קווים כדי שישארו בהם ולא יגלשו לשדות זרים, אצלם זה אחת הדרכים, קוד לבוש אחיד ומחייב.

שמעתי בזמנו את הרב מוצפי שיצא נגד זה

 (אמר שזו בושה שמוסר שיעור בקיא בגמרא לא יודע פסוק מהנביא או אפילו מהתנ"ך)

וכן את הרב ניסים יגן זצ"ל.

ויכול להיות שישנם עוד רבנים ולא ידוע לי...

מה שהבנתי זה שסומכים על זה שהם למדו בקטנותם תנ"ך כמו שכתוב במשנה באבות.  "בן חמש למקרא"

אבל הבעיה שתכלס לא עושים את זה, לא מלמדים ילדים קטנים תנ"ך.   ככה יוצא שהם לא לומדים בכלל

בכל  אופן הבנתי שזה לא בסדר

א. עולם התורה החרדי היום בנוי (באופן זה או אחר) על ישיבת וולוז'ין ועל הפילוסופיה של נפש החיים. ע"פ נפש החיים לימוד התורה הטוב ביותר (אפשר להיכנס לזה לעומק, לא בטוח שזה המקום) הוא הלימוד המעמיק ביותר, זה המאמץ את השכל באופן המקסימלי, דהיינו - הפלפול.

ע"פ התפיסה הזו חשיבותו של התנ"ך מתגמדת לאין שיעור, כמעט הייתי קורא לו "ביטול תורה"...

ב. לא יודע האם הם דווקא לובשים שחור לבן, הם מתלבשים מכובד, ומכובד זה חולצה לבנה וחליפה (לגבי הכובע אין לי סברא טובה...)

http://www.kipa.co.il/ask/show/12417-2-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA

הרבה מהחרדים היו הולכים עם כובע או כיפה, דהיינו כשלבשו את הכובע לא לבשו את הכיפה

עוין במסכת קידושין בענין יש שתי דעות נאחת שסתם יהודי בימי חז"ל הלך גלוי ראש ויש הסוברים שהלך עם כיסוי יחיד (מה שלא נראה מפשט הגנרא שדנה בענין!!) על זה הוסיפו עוד כיסוי. לפי פשט הגמראה היינו צריך כיסוי אחד!

אמנם הרוב שמים אותו ישר אבל תסתכל איך החבדניקים שמים בצורה שמסוככת על העניים

הכובעים באו מאירופה כי פעם זה היה נחשב מכובד, כל השאר תירוצים

שינו את לבושם(פה, ושם)

ומאז קבע החת"ס "חדש אסור מן התורה".. אגב,תהיה בטוח שיהודים גם לא הלכו עם טישירט של אריאל וג'ינס

מראה יהדות הוא בסדר ואפשר ללבוש אותו. ואין עניין מיוחד להשאר דווקא עם הלבוש האחרון שהיה לפני שהומצא האיסור ההלכתי לשנות מלבושיהם.

א. ברור שיש עניין,קצת ענווה אחי. יש עניין בלבוש ייחודי ליהודים,שמבדיל אותם מהגויים כמו שראינו במדרש שה'ש רבא על מצרים "הלָלוּ עובדי עבודה זרה והלָלוּ עובדי עבודה זרה...שלא שינו את לבושם" ובסוגיית "ערקתא דמסאנא" בסנהדרין עד

ב.העניין של הצבע השחור הוא מעיד על אבלות על החורבן (ב"ק נט) וגם על פשטות וענווה כמו הצבע הלבן שנהוג אצל המקובלים (ואצל הכה"ג בקוה"ק).

ג,התנגדות גדולי הדורות האחרונים כנגד השינויים בלבוש לא באה מ"המצאת איסור הלכתי" אלא בין השאר כי זו הייתה חזית מאוד מרכזית שהגויים כפו על יהודים להידמות לכלל ב"גזרות הלבוש" וגם של תנועת ההשכלה בניסיון להתערבב בין העמים,הדבקות למסורת-"אל תטוש תורת אמך".

ד. הבגדים מעידים הרבה על האדם כלפי חוץ וגם כלפי פנים.כמו שמובא הרבה בקבלה וגם בגמרא (ב"ב נח) על לבוש ת"ח וגם הרבה בפוסקים,על בגדי ת"ח,בגדי כהונה,וכו'

זה שיש לבוש יחודי לא אומר שצריך להשאר עם הלבוש האחרון שהוחלט שהוא הלבוש המקודש מדורות. אפשר שהלבוש השונה יקבע כל דור מחדש. וכך אכן קרה במשך אלפי שנים ואני בטוח שזה גם ימשיך לקרות. היום זה כיפה חצאית ארוכה יחסית ציצית בחוץ, הדברים האלה הם מאוד גמישים ולא סתם זה ככה.

וגם צבעים שחור ולבן עם כל חשיבותם ראינו שהתלבשו גם בצבעוני וזה היה תלוי באופנה באותו מקום (בגדי צבעונין בבבל). 

אם זו חזית אז זה בסדר גמור להתנגד מסיבות של מאבק ברפורמה אבל שלא יטענו לרגע שיש בעיה הלכתית לשנות את הלבוש ושיש לזה קשר כלשהו למסורת אבותינו או לקדושה כלשהי.

ולא טענתי שלבוש הוא דבר לא משמעותי וחשוב.

ושוב אנ י יחזור לראיה העיקרית שעצם זה שהגיעו ללבוש החרדי הישן היום היה חדשנות לפני מאתיים שנה והיה בגדר שינוי מלבושים.

אך עובדה היא שבכל הדורות הקפידו על זה ולא הסתפקו בכיפה ובציצית/חצאית.ולא שינו אם לא היו גזירות חמורות. שים לב שהם גמישים רק בציבור שלנו(וגם זה רק בציבור ולא ברבנים) מאיפה אתה יודע ששינו במשך אלפי שנים לבוש כל דור ודור? אגב,התמונות של הט"ז,התוספות יו"ט והרמ"א (זה מה שראיתי...) הלבוש שלהם די דומה ללבוש החרדי היום.

והיו כורכים סודר על הראש. לא היו מכנסיים. גם לא עניבות. גם לא חליפות. קיצור הלבוש השתנה המון ופשוט התקבענו על הלבוש שהיה בזמן שהמצאנו את האיסור לשנות לבוש.

ואין לי מושג מאיפה תמונות של הרמ"א אבל לא עקרוני.

בכל זאת אחרי כל הטענות לפה ולשם. מתקופה מסויימת הלכו כל תלמידי החכמים האשכנזים בלבוש כללי תואם כמעט לגמרי.

וכל מי שעובר על זה מבטל מנהג אבותיו..

קיצור זה שעושים משהו לא הופך אותו למחייב.

היום. זהו. זה שעושים את זה לא הופך את זה למשהו חשוב.

ואני יותר בכיוון של א"י זה קשה.. 

יש לך רוח הקודש?? אני לובש רק דגמ"ח!! 

מה יכול נער גבעות מצוי ללבוש?

זה היה או לנחש שאתה לובש ג'ינס משופשף או דגמ"ח. כיון שאתה נער גבעות מצוי ולא פועל בניין מחוות גלעד הנחתי שכנראה אתה מהמתורבתים ויש לך דגמ"חים.

אני גר שעה הליכה מחוות גלעד!! והמקצוע האהוב עליי זה בנאות!! 

שכך הולכים יהודים ע"מ להבדיל עצמם מהגויים-הופך את הלבוש הזה לחשוב...(לא שיש קדושה בפראק מצד עצמו אלא מתוקף תפיסתו שכך הוא לבוש יהודי. בעיני הכלל). כשאנחנו הולכים היום ככל הגויים בג'ינסים וטישרטים,אנחנו מאבדים משהו מאוד חשוב בעיניי..והכיפה והציצית לדעתי לא עוזרות בזה כי עובדה היא שבכל הדורות לא הסתפקו בהבדלה הזאת..

לא יודע לגבי האמינות של התמונות הספציפיות האלה.

שחור לא מתאים לאקלים. גורם להזעה יתירה ולפגיעה בסובבים

שחור היו לובשים כהנים שנפסלו. 

הרוצה לחטוא ילבש שחורים (מאמר הגמרא).

שחור נחשב לצבע מכוער למשל "כי אשה כושית לקח" מסבירים המפרשים לשון סגינהור...

יש לאמץ את לבוש רבני ספרד - לבנים!!!

בכל עת יהיו בגדיך לבנים (נ"ך).

תלמוד. זה לא מסתדר עם מה שכתבת. 

אני מצטט את הרמב"ם כי אני זוכר בדיוק איפה הוא. אבל אם תשאל את לומדי הדך היומי הם יוכלו להפנות אותך בצורה יותר מדויקת...

בכל מקרה, הרמב"ם (ת"ת פ"א הי"ב):

במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו. 

שאתה יודע תנ"ך משניות והלכה . זה לוקח הרבה שנים.

על פניו הוא מדבר רק על תורה שבכתב... ולדעת זה נראה לי ברמה של ילד בן 5-10 שמשנן (על בסיס המשנה באבות)

בכל מקרה, אתה צודק, אין גמרא כזו, התכוונתי להפנות לתוס' (רק כעת שמתי לב שלא כתבתי תוס'). עיין תוס' קידושין ל. ד"ה "לא צריכי", וגם בב"מ לג.-לג:

מדובר על מי שבקיא בתנ"ך כולו ברמת שינון [העמקה בתנ"ך נכללת בתלמוד], ובעיקרי ההלכות הפסוקות כולן - למשל, משנה תורה לרמב"ם. ועכשיו, נשאר לו רק לחזור עליהם כדי לא לשכוח, ולהעמיק.

אני לא בטוח שלמי שיקדיש 3 שעות ביום לתנ"ך בקיאות, ו3 שעות ביום לרמב"ם בקיאות ייקח הרבה שנים להגיע לרמה כזאת.

כמדומני, שלא נהוג כך בכל החוגים, וגם בעבר בכל תפוצות ישראל לא נהגו כך, גם במקומות שלמדו תנ"ך.

תנך רמבם בקיאות ורמבם עיון - אפילו רמבמיסטים לא לומדים ככה

באמת בשות בית אפרים (או"ח סינן סח) כתוב שלגבי לימוד גמרא, נ"ך נחשב ביטול תורה. והאבני נזר (אוח סימן תקיז אות י) דוחה אותו. {מובא במשנ"ב מהדורת דירשו חלק ו במילואים עמוד 122 הערה 8} 

http://www.hidabroot.org/he/article/1083

א. גם זה נכון קצת אצלנו, שלא מעריכים את מעלת התנ"ך ומעדיפים על גביו גמרא. 

ב. זה התחיל מאירופה, כדי להיות יותר שונים בצורה קיצונית מהגויים, ונראה התחיל קצת לפני החסידות. והם עד היום עם זה, למה?? לא יודע.

נראה שהלבוש החרדי קשור לכמה נקודות-

1. השתייכות והזדהות עם החברה החרדית וערכיה. שיוצרת גם תחושת מחוייבות להתנהגות תואמת. [וגם, השתייכות יותר ספציפית לזרם מסויים בציבור החרדי]. 

2. שייכות והמשכיות ביחס לדורות הקודמים שלבשו כך. [אם זה ישיבות ליטא, אם זה חצרות חסידיות, אם זה הישוב הישן בארץ ישראל].

3. צניעות - לבוש ארוך שמכסה את הגוף ולא מבליט אותו. יש המקפידים בדווקא גם על חליפה ארוכה.

4. לבוש מכובד שמבטא רצינות.

ואגב, לא כל החרדים לובשים שחור. חלק מצאצאי הישוב הישן בארץ ישראל, לובשים בגדים בצבע שונה. [כגון זהוב עם פסים].

אדם שמרגיש צורך לחטוא, ילבש שחורים ויצא מחוץ לעיר (כדי שלא יראו אותו בחטא).

לכן, נראה לי שזאת הסיבה שאצלנו בחורי ישיבה לובשים שחור לבן, גם בשבת.

התשובות שלהם:

א. אין צורך ללמוד תנ"ך כי הגמרא כוללת אותו (מבוסס על התוס' בסוגיא "לעולם ישלש אדם ימיו שליש בתורה..." שאומר שהתלמוד הבבלי הוא בלול מכל הלימודים יחד).

ב. "חבר אני לכל אשר יראוך" - תלבושת אחידה מראה על התבדלות וייחודיות של שומרי המצוות. ו"ויגבה לבו בדרכי ה'" - חשוב שהבגדים של ת"ח יהיו מכובדים וייצוגיים.

התשובות האמיתיות:

א. לימוד תנ"ך פחות מחדד את השכל ואין בו 'יוקרה' כמו בלימוד פלפול ועיון (אגב, גם בקיאות פחות לומדים שם בגלל זה).

ב. הסיבה השנייה הנ"ל גרמה לר"ח מוולוז'ין (אם אני זוכר נכון) לאמץ את הלבוש של הסטודנטים באיטליה (ההיפך מהסיבה הראשונה) ומאז הוא השתמר.

החרדים לומדים ופחות או יותר יודעים.

לומדים בתלמודי תורה, שומעים קריאת התורה, קוראים שניים מקרא ואחד תרגום, ולפעמים לומדים פרשת שבוע עם פירוש כזה או אחר.

לדעתי, הסיבה העיקרית היא הרצון להבדל מציבור בעלי הבתים או כפי שנהוג לכנותם בקרב תלמידי הישיבות עמי ארצות.

כשם שבבית המשפט צריך לדעת מיהו עורך דין ומיהו סתם עמך, כך נוצר הלבוש הזה כלבוש יום יומי של תלמידי הישיבות.

שהלבוש המודרני המכובד בזמנו היה חליפות של שחור לבן. כמובן שעד שנות 1800 לא היה ממש תלבושת אחידה אז רבני ביקשו אשכנז מתלמידיהם ללבוש מכובד על  מנת לכבד את התורה, מה שהיה בזמנו החליפות. ומכך מגיעות גם המגבעות שהיו בזמנו צו האופנה. 

אגב, זה מה שנקרא "קלאסיקה" רבותיי. אם שכחתם ישנם רבים שלובשים חליפות בשדרה היומיומית כמו שכתוב בכתבה של הידברות. החל מראשי ממשלה ועד עורכי דין.

בנוגע לשטרימל כולם מכירים את הסיפור על גזירת הלבוש ועל המסורת שהתפתחה ששמו דבר שנקרא אז וגם היום ליוקרתי, הלא  זה הפרווה של השועל.

בנוגע ללימודי התנ"ך אני אומנם בור ועם הארץ שלא יודע כלום אבל ישנן הדבר הנקרא הפטרה בסיום קריאת הפרשת שבוע. ואכן כפי שצוין לעיל יצאו רבנים רבים בעיקר מעדות המזרח על כך שישנו פער של לימוד רב בנביאים ובעיקר בכתובים. 

מקווה שעזרתי...

יו"ד רמ"ו ד.

[אך לעומת זאת, ראה משנ"ב, סי' קנה, סק"ג].

והם אומרים שהתלמוד הבבלי בלול ממקרא משנה ותלמוד, כך שאין צורך לשלש כמו שכתוב בגמרא: "ור"ת פי' שאנו סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין (דף כד.) בבל בלולה במקרא במשנה ובגמרא דגמרת בבל בלול מכולם".

ולתוכן שאלתך - המימרא המובאת בגמרא נאמרה לפני שהתלמוד נכתב (הראיה שהיא כתובה בו) ולכן לא התייחסה אליו אלא לסדר לימוד המחולק לשלושת החלקים הנ"ל.

נ"ב

כשחולקים על גדולים צריך לעשות את זה בעדינות ובכבוד ולכל הפחות לעיין בדבריהם לפני כן.

למעשה כי לימוד התנך לפי מה שכתוב בו מנוגד לתפיסה החרדית הקלאסית שלא יכלו לחטא וכו 

וב כי זה יותר מכובד (ועיין ברמבם שתלמיד חכמים -בן תורה- צריך להיזהר בלבושו וכו)

א. לומדים תנ"ך. אמנם עיקר הלימוד בתלמוד כדברי המשנה שבן 15 לתלמוד. (עד גיל 15 כבר אמורים לדעת יפה חמשה חומשי תורה, נביאים וכתובים וכן ששה סדרי משנה. כך גם מביא הרמב,ם שעיקר זמנו ומרצו של האדם יקדיש לתלמוד (על אף החיוב הנזכר בגמרא לשלש את תלמודו).

ב. הלבוש הנ"ל התחיל באירופה, כחלק מההתמודדות עם הסחף של תנועת ההשכלה, בגדים מודרניים לבחורי הישיבות. כלבוש נכבדי הציבור והמשכילים.

ידוע שהתחילה תקופת ההשכלה בחורי ישיבות רצו להרגיש מוכובדים והלכו ללמוד באוניברסיטאות אז לכן החליטו שגם בישיבות יהיו בגדים מכובדים כתחליף...

1. הישיבות בנויות בעיקר סביב לימוד של חלק מסויים מהתורה, שבוודאי אינו כל התורה. 

לומדים חלק מהמסכתות, בעיקר מסדר נשים ונזיקין, בעיון ובקיאות.

יש גם קצת לימוד מוסר בישיבות מסויימות, בישיבות דת"ל יש גם שיעורי אמונה ותנ"ך, אבל זה המבנה הכללי.

[בקרב חלק מהישיבות הדת"ל יש כנראה מגמה לשינויים מסויימים במבנה הזה, במידה כזו או אחרת].

העדיפות של הלימוד הזה קשורה גם לחשיבות מיוחדת שרואים בו, וגם בכך שרואים בו הכשרה לחלקים אחרים של התורה.

ומה עם שאר חלקי התורה שצריך ללמוד [וכולם כנראה מודים שיש עוד חלקים בתורה שצריך ללמוד, גם אם יש ויכוח מה בדיוק נכלל בהם] - מצפים שילמדו אותם לפני שהאדם מגיע לישיבה, אחרי הישיבה ובאופן עצמאי במהלך הלימוד בישיבה.

עד כמה זה מצליח בכל סוג של ישיבות ובכל חלק בתורה- זה נושא לדיונים נפרדים.

2. יש לא מעט שיעורים בתנ"ך [גם בנ"ך] בקול הלשון. כנראה שגם אצל החרדים קיים החלק הזה בתורה..

ממש כל הכבוד לכולם!

כחרדי אני נורא מתפעל מהמחשבה, האיכפתיות וההשקעה בנושא. היו גם כמה רעיונות טובים שלא חשבתי עליהם. (ויצא לי לחשוב פעם פעמיים!)

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....

מעדיף לא לפרט

אתה?

לא מפרט

רק צריך להתקין בוט שימנע מלכתוב הודעות בזמן הסדרים..

יושב בזמן סד"ע ומסתכל בפורומים של ערוץ 7.

איך יוצאים מזה?

נראה לי שישבת כאן כבר מסדר בוקר.

אבל יאללה תעלה סוגיה שהיית אמור ללמוד היום, או הסוגייה אחרונה שלמדת לפני המשבר, ונתחיל להתפלפל כמו בני ישיבות.

אני כאן

תחילת גיטין.

תקנת בפנובפ"נ,

מה קורה אם לא קויימה?

זה מסובך אחי,

לפי רבה - אם בית הדין חושש שהגט לא נכתב לשמה, אז אין המון מה לעשות... והחשש מתעצם לגעת תוספות (ב שבני חו"ל חולקים על ההלכה "וכתב לה - לשמה". כמובן ש"לאחר שלמדו" זה יותר קל כמו שהגמרא אומרת בהמשך. (אגב נדמה לי שהראב"ד פוסק כדעת רבה, כלומר שרבה אית ליה דרבא אז תכלס חוששים לשני הדברים).

לפי רבא, בגדול העניין יותר קל, כי הבלגן הוא למקרה שיהיה ערעור (כי אם אין ערעור אנחנו לא חוששים מעצמינו, כי משום עיגונה הקילו בה רבנן, כמו שכותב התוספות בתחילת הדיבור האחרון בדף ב.). עכשיו תראה, בעיקרון רשי בדף ג. נותן שני פירושים מה עוזר הפנוב"נ לפי רבא: 1. מרגע שהשליח אומר, הבעל יתבייש לערער. 2. הבעל עצמו כבר לא יהיה נאמן. ככה שתכלס אם לפי הפירוש הראשון, אז אין כאן עניין גדול.

מצד שני, צריך לקחת בחשבון את מחלוקת התוספות בדף ג. (בדעת ר"י), שגם אם הבעל מערער לא מאמינים לו, לעומת דעת הכפתור ופרח (נדמה לי איפשהו בפרק י) שאם הבעל עודה בלגן אז מאמינים לו ופוסלים את הגט. כך שהאמירה של בפנוב"נ או הכרחית או כמעט חסרת משמעות, ואז זה בעיקר כמו שאומר התוספות ש"בעל מידק דייק" הכוונה שמתלכחילה הוא מדייק ונזהר, וזו המטרה של האמירה.

הקיצור, לפי רבא זו תקנה שבאה להגן על מצבים מסובכים ולא ממש פותרת בעיות ספציפיות. אז זה לא נורא כל כך. אבל לפי רבה זה די בלגן אם הבחור לא אמר... (למרות שבפיכח ונתחרש לא גזרו חכמים, כך שאולי זה לא סוף העולם, כי רוב בקיאים הם).

מתוך רצון לא רק לקשקש מהזיכרון...

אז ככה, אם השליח לא אמר בפני נכתב וכו', זו מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בברייתא בדף ה:, והלכה כדעת חכמים שזה לא נורא רק שיחזור ויעשה את הפעולה ויאמר.

ולגבי השאלה מה קורה אם הבעל מערער אחרי שאמר בפנוב"נ, אז ראיתי שכבר בירודלמי יש התייחסות לזה ונאמר כך: "אמר ר' יוסי: חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל".

מבחינתי באמת הדיון מתחיל מהמח' תנאים הזו;

לפי ר"מ כל המשנה בגיטין ממטבע שטבעו חכמים הגט פסול, שזה מעניין כי לכ' מדאורייתא כשר, בעצם, היא עדיין נשואה ומותרת לבעלה הראשון? רק כי השליח לא אמר בפנופ"נ,
 

לפי חכמים - כשר, אז מה התוקף של התקנה? מה קורה אם לא מקיימים אותה? הכל טוב?!

הרי הברייתא בעצמה ממשיכה "כיצד יעשה...". השאלה היא מה קורה אם הוא לא עשה את זה.

מצד שני, באמת לא מובן מה הטעם של רבי מאיר. הרי תכלס מדובר בחשש רחוק, כי רוב הדיינים בקיאים בלשמה (וכאן רבי מאיר לא אמור לחשוש למיעוטא, כפי שמסבירה הגמרא), ומן התורה עדים החתומים על השטר נעשה כמי שמחקרה עדותם בבית דין. אז למה היא פסולה מן התורה?

(נדמה לי שיש תוספות בדף ה על חלק מהנושאים האלה, אבל אני כבר צריך ללכת לישון כדי לקום מחר לסדר בוקר )

אבל לא מספיק הייתי מרוכז בו,

לפתע עלתה לי התובנה שבעצם הסוגיא שלי בסדרי בוקר בשבועות האחרונים היא זו; 'ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה'?!

מסכת גיטין אחת ה.... פשוט אחת המדהימותתת!!!

יש בה כל כך הרבה פרטים והיבטים, שהסיכוי להתעמק ולהבין הכל, זה כמעט אפסי. תסתכל רק על הסוגיה של רבה ורבא, איך אותה מדנה יכולה לקבל משמעות גם של שאלה הלכתית עקרונית (לשמה) וגם של שאלה עובדתית (קיום השטר) ואתה עומד מול משנה עם 100 דוגמאות (גבולות הארץ? סמוכות ומובלעות? עולי בבל ועולי מצרים - לפי רהינו תם?) ועוד משפטים דו משמעיים ושאלות טכניות של שליח להולכה, הבאה וקבלה; אישה שהביאה, עבד שהביא, בעל שהביא; עד נעשה דיין; עדי חתימה או עדי מסירה (וכמה שיטות מפשרות...). חתיכת סלט לא הגיוני, וזה עוד לפני שכל המצב מתהפך - לאחר שלמדו, מלתא דלא שכיחא וכו וכו.

נראה לך שאפשר לעשות את זה תוך כדי שינה? או תוך כדי ריחיים על צווארו???

עזוב אותך, אל תנסה לבלוע הכל. קח את מה שהכי הכי חשוב בישיבה: האווירה, החידוש, היצירתיות והרעיונות שעולים. אהבת תורה מהברק שלה. זה ימלא לך מצברים וזה מה שחשוב לך עכשיו!!

אתה הרי מכיר את הסיפור על "עולא אקלע לבבל" (בתענית וגם בפסחים), שבהתחלה היה מאוכזב איך אנשים שככה חוגגים לא לומדים תורה, אבל בדיעבד הוא הבין שהאנשים כל כך סובלים שצריך להודות שמישהו בכל זאת לומד תורה...

תשמח שאתה מנסה, שאתה משקיע, שאתה רוצה. תשמר את זה! בסוף תצליח ובענק!!!

ואל תשכח שאתה גם חייב: "וכי עני היית יותר מהלל?" (הסיפור הידוע ביומא)

היית יכול כבר לתקן את הטעות בכותרת, על הדרך

..

אז בצפון נראה לי זה מעלה גלבוע (לא כזה מכיר אבל נראה לי).

במרכז יותר אז יש את הר עציון, מעלה אדומים, ירוחם, עתניאל, מחנים, אורות שאול בתל אביב.

אם אתה מחפש משהו כמו שיח (סגנון הרב שגר אם אני לא טועה?) אז נראה אולי מחנים או עתניאל? לא זוכר בדיוק. בצפון לא יודע אם יש כזה סגנון אולי יש במעלה גלבוע אבל לא יודע באמת. ולא יודע מה הסגנון בנהריה או עכו

וכן מחנים

מישהו שאני מכיר שלמד במחניים, אם זה חשוב

או מעלה גלבוע?

ישיבת מעלה גלבוע 

אבל אני לא מספיק בקיא בהגותו ובישיבה הנ"ל..

יש את ישיבת ראש פינה

בית מדרש ראש פינה 

ו

ממליץ מאוד לבדוק את ישיבת חב"ד במגדל העמק.
מקום שלומדים בו ברמה מאוד גבוהה, עם סגנון חשיבה שמדמה את הסגנון המקורי של חסידי חבד לדורות - עם חקירה מעמיקה ודורשת אמת מוחלקת... שווה לנסות!

אם הכוונה לרמת לימוד גבוהה אז יש את קרית שמונה באזור הצפון והמון ישיבות באזור המרכז וירושלים

אם זה דיכאון אמיתי, כדאי לשתף דמות מקצועית וגם רופא צבאי.

ואולי למכינה

ההחלטות שתקבל יכולות להיות משמעותיות ובלתי הפיכות, ולכן קודל כל חשוב שתשים לב לזה ותשקול צעדים בזהירות.

כמו שאמרו פה, ייתכנו כמה סוגי קשיים:

1. קושי בלימוד ובסף הדרישות הישיבתיות - כנראה מרבית האנשים חוטפים איזה שוק כשהם מגיעים לזה, אבל זה טבעי. האם ניסית לדבר עם ר"מ בישיבה שרתה נמצא בה? יכול להיות שבירור פנימי כזה יעזור לך להתפקס ולמצוא את המסלול שיהיה טוב לך.

2. חוסר התאמה עם הישיבה - זה קורה. למרות שחיפשנו ועשינו שבושים, אולי בחרנו לא נכון. יכול להיות שמעבר לישיבה אחרת זה כל מה שאתה צריך. סגנון לימוד אחר, סגנון חברתי אחר, סגנון אחר של גישה, מיקום אחר, וכדומה. אולי ישיבה גבוהה ולא הסדר, אולי מכינה ולא ישיבה. יש כל מיני אופציות, ואולי אתה צריך משהו מהאפשרויות האחרות.

3. רצון לצבא - יכול להיות שפשוט הצבא מדבר אליך חזק. זו גם אפשרות. באופן אישי אני חושב שתקופה בישיבות/מכינות זה חשוב לעיצוב העולם הפנימי שלך (מידות, תפישת עולם, עולם רעיוני), להרחבת ההשכלה התורנית שלך (הלכה, גמרא, ספרות אמונית, וכו), וליציבות מנטלית שנולדת משני הדברים הקודמים.

אגב, אם בעניין הצבא מה שמפריע לך זה העניין של שירות מקוצר, אז זה פתיר. אחרי שתסיים את תקופת הישיבה שלך, אתה בהחלט יכול להתגייס באופן רגיל. אבל בשביל זה אתה צריך ישיבה גבוהה או מכינה.

ואם אף אחד מאלה לא נראה לך מתאים, אולי הבעיה היא אחרת ושווה לשקול לפגוש איש מקצוע. אבל אלה החלטות שלא כדאי לקבל לבד, כדי לא לעשות טעויות אימפולסיביות.

בהצלחה רבה!