פעם הגיע לרב אברום אברך מהישיבה,

שהחליט להתחיל ללכת עם כובע/מגבעת.

[או שבא לשאול אם כדאי...]

הרב שאל אותו- בשביל מה אתה צריך מגבעת?

והאברך ענה: זה מוסיף יראת שמים

ריב אברום: יש לך כובע שמוסיף יראת שמים ?!? אשמח שתקנה גם לי אחד כזה...

(אולי לא דייקנו בציטוטים, אך וודאי כך היתה רוח הדברים)

תנ"ך - המשכילים השתמשו בזמנו להוריד את תלמידי הישיבה מהדרך, לכן זה לא נכנס למסגרת הלימודים למרות שזה נלמד בצורה לא מסודרת כל אחד במזנו הפרטי.

ב.ענין של יצוגיות וקו אחיד.

בגיל הבגרות צריך לשרטט קווים כדי שישארו בהם ולא יגלשו לשדות זרים, אצלם זה אחת הדרכים, קוד לבוש אחיד ומחייב.

שמעתי בזמנו את הרב מוצפי שיצא נגד זה

 (אמר שזו בושה שמוסר שיעור בקיא בגמרא לא יודע פסוק מהנביא או אפילו מהתנ"ך)

וכן את הרב ניסים יגן זצ"ל.

ויכול להיות שישנם עוד רבנים ולא ידוע לי...

מה שהבנתי זה שסומכים על זה שהם למדו בקטנותם תנ"ך כמו שכתוב במשנה באבות.  "בן חמש למקרא"

אבל הבעיה שתכלס לא עושים את זה, לא מלמדים ילדים קטנים תנ"ך.   ככה יוצא שהם לא לומדים בכלל

בכל  אופן הבנתי שזה לא בסדר

א. עולם התורה החרדי היום בנוי (באופן זה או אחר) על ישיבת וולוז'ין ועל הפילוסופיה של נפש החיים. ע"פ נפש החיים לימוד התורה הטוב ביותר (אפשר להיכנס לזה לעומק, לא בטוח שזה המקום) הוא הלימוד המעמיק ביותר, זה המאמץ את השכל באופן המקסימלי, דהיינו - הפלפול.

ע"פ התפיסה הזו חשיבותו של התנ"ך מתגמדת לאין שיעור, כמעט הייתי קורא לו "ביטול תורה"...

ב. לא יודע האם הם דווקא לובשים שחור לבן, הם מתלבשים מכובד, ומכובד זה חולצה לבנה וחליפה (לגבי הכובע אין לי סברא טובה...)

http://www.kipa.co.il/ask/show/12417-2-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA

הרבה מהחרדים היו הולכים עם כובע או כיפה, דהיינו כשלבשו את הכובע לא לבשו את הכיפה

עוין במסכת קידושין בענין יש שתי דעות נאחת שסתם יהודי בימי חז"ל הלך גלוי ראש ויש הסוברים שהלך עם כיסוי יחיד (מה שלא נראה מפשט הגנרא שדנה בענין!!) על זה הוסיפו עוד כיסוי. לפי פשט הגמראה היינו צריך כיסוי אחד!

אמנם הרוב שמים אותו ישר אבל תסתכל איך החבדניקים שמים בצורה שמסוככת על העניים

הכובעים באו מאירופה כי פעם זה היה נחשב מכובד, כל השאר תירוצים

שינו את לבושם(פה, ושם)

ומאז קבע החת"ס "חדש אסור מן התורה".. אגב,תהיה בטוח שיהודים גם לא הלכו עם טישירט של אריאל וג'ינס

מראה יהדות הוא בסדר ואפשר ללבוש אותו. ואין עניין מיוחד להשאר דווקא עם הלבוש האחרון שהיה לפני שהומצא האיסור ההלכתי לשנות מלבושיהם.

א. ברור שיש עניין,קצת ענווה אחי. יש עניין בלבוש ייחודי ליהודים,שמבדיל אותם מהגויים כמו שראינו במדרש שה'ש רבא על מצרים "הלָלוּ עובדי עבודה זרה והלָלוּ עובדי עבודה זרה...שלא שינו את לבושם" ובסוגיית "ערקתא דמסאנא" בסנהדרין עד

ב.העניין של הצבע השחור הוא מעיד על אבלות על החורבן (ב"ק נט) וגם על פשטות וענווה כמו הצבע הלבן שנהוג אצל המקובלים (ואצל הכה"ג בקוה"ק).

ג,התנגדות גדולי הדורות האחרונים כנגד השינויים בלבוש לא באה מ"המצאת איסור הלכתי" אלא בין השאר כי זו הייתה חזית מאוד מרכזית שהגויים כפו על יהודים להידמות לכלל ב"גזרות הלבוש" וגם של תנועת ההשכלה בניסיון להתערבב בין העמים,הדבקות למסורת-"אל תטוש תורת אמך".

ד. הבגדים מעידים הרבה על האדם כלפי חוץ וגם כלפי פנים.כמו שמובא הרבה בקבלה וגם בגמרא (ב"ב נח) על לבוש ת"ח וגם הרבה בפוסקים,על בגדי ת"ח,בגדי כהונה,וכו'

זה שיש לבוש יחודי לא אומר שצריך להשאר עם הלבוש האחרון שהוחלט שהוא הלבוש המקודש מדורות. אפשר שהלבוש השונה יקבע כל דור מחדש. וכך אכן קרה במשך אלפי שנים ואני בטוח שזה גם ימשיך לקרות. היום זה כיפה חצאית ארוכה יחסית ציצית בחוץ, הדברים האלה הם מאוד גמישים ולא סתם זה ככה.

וגם צבעים שחור ולבן עם כל חשיבותם ראינו שהתלבשו גם בצבעוני וזה היה תלוי באופנה באותו מקום (בגדי צבעונין בבבל). 

אם זו חזית אז זה בסדר גמור להתנגד מסיבות של מאבק ברפורמה אבל שלא יטענו לרגע שיש בעיה הלכתית לשנות את הלבוש ושיש לזה קשר כלשהו למסורת אבותינו או לקדושה כלשהי.

ולא טענתי שלבוש הוא דבר לא משמעותי וחשוב.

ושוב אנ י יחזור לראיה העיקרית שעצם זה שהגיעו ללבוש החרדי הישן היום היה חדשנות לפני מאתיים שנה והיה בגדר שינוי מלבושים.

אך עובדה היא שבכל הדורות הקפידו על זה ולא הסתפקו בכיפה ובציצית/חצאית.ולא שינו אם לא היו גזירות חמורות. שים לב שהם גמישים רק בציבור שלנו(וגם זה רק בציבור ולא ברבנים) מאיפה אתה יודע ששינו במשך אלפי שנים לבוש כל דור ודור? אגב,התמונות של הט"ז,התוספות יו"ט והרמ"א (זה מה שראיתי...) הלבוש שלהם די דומה ללבוש החרדי היום.

והיו כורכים סודר על הראש. לא היו מכנסיים. גם לא עניבות. גם לא חליפות. קיצור הלבוש השתנה המון ופשוט התקבענו על הלבוש שהיה בזמן שהמצאנו את האיסור לשנות לבוש.

ואין לי מושג מאיפה תמונות של הרמ"א אבל לא עקרוני.

בכל זאת אחרי כל הטענות לפה ולשם. מתקופה מסויימת הלכו כל תלמידי החכמים האשכנזים בלבוש כללי תואם כמעט לגמרי.

וכל מי שעובר על זה מבטל מנהג אבותיו..

קיצור זה שעושים משהו לא הופך אותו למחייב.

היום. זהו. זה שעושים את זה לא הופך את זה למשהו חשוב.

ואני יותר בכיוון של א"י זה קשה.. 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

מה יכול נער גבעות מצוי ללבוש?

זה היה או לנחש שאתה לובש ג'ינס משופשף או דגמ"ח. כיון שאתה נער גבעות מצוי ולא פועל בניין מחוות גלעד הנחתי שכנראה אתה מהמתורבתים ויש לך דגמ"חים.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

שכך הולכים יהודים ע"מ להבדיל עצמם מהגויים-הופך את הלבוש הזה לחשוב...(לא שיש קדושה בפראק מצד עצמו אלא מתוקף תפיסתו שכך הוא לבוש יהודי. בעיני הכלל). כשאנחנו הולכים היום ככל הגויים בג'ינסים וטישרטים,אנחנו מאבדים משהו מאוד חשוב בעיניי..והכיפה והציצית לדעתי לא עוזרות בזה כי עובדה היא שבכל הדורות לא הסתפקו בהבדלה הזאת..

לא יודע לגבי האמינות של התמונות הספציפיות האלה.

שחור לא מתאים לאקלים. גורם להזעה יתירה ולפגיעה בסובבים

שחור היו לובשים כהנים שנפסלו. 

הרוצה לחטוא ילבש שחורים (מאמר הגמרא).

שחור נחשב לצבע מכוער למשל "כי אשה כושית לקח" מסבירים המפרשים לשון סגינהור...

יש לאמץ את לבוש רבני ספרד - לבנים!!!

בכל עת יהיו בגדיך לבנים (נ"ך).

תלמוד. זה לא מסתדר עם מה שכתבת. 

אני מצטט את הרמב"ם כי אני זוכר בדיוק איפה הוא. אבל אם תשאל את לומדי הדך היומי הם יוכלו להפנות אותך בצורה יותר מדויקת...

בכל מקרה, הרמב"ם (ת"ת פ"א הי"ב):

במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו. 

שאתה יודע תנ"ך משניות והלכה . זה לוקח הרבה שנים.

על פניו הוא מדבר רק על תורה שבכתב... ולדעת זה נראה לי ברמה של ילד בן 5-10 שמשנן (על בסיס המשנה באבות)

בכל מקרה, אתה צודק, אין גמרא כזו, התכוונתי להפנות לתוס' (רק כעת שמתי לב שלא כתבתי תוס'). עיין תוס' קידושין ל. ד"ה "לא צריכי", וגם בב"מ לג.-לג:

מדובר על מי שבקיא בתנ"ך כולו ברמת שינון [העמקה בתנ"ך נכללת בתלמוד], ובעיקרי ההלכות הפסוקות כולן - למשל, משנה תורה לרמב"ם. ועכשיו, נשאר לו רק לחזור עליהם כדי לא לשכוח, ולהעמיק.

אני לא בטוח שלמי שיקדיש 3 שעות ביום לתנ"ך בקיאות, ו3 שעות ביום לרמב"ם בקיאות ייקח הרבה שנים להגיע לרמה כזאת.

כמדומני, שלא נהוג כך בכל החוגים, וגם בעבר בכל תפוצות ישראל לא נהגו כך, גם במקומות שלמדו תנ"ך.

תנך רמבם בקיאות ורמבם עיון - אפילו רמבמיסטים לא לומדים ככה

באמת בשות בית אפרים (או"ח סינן סח) כתוב שלגבי לימוד גמרא, נ"ך נחשב ביטול תורה. והאבני נזר (אוח סימן תקיז אות י) דוחה אותו. {מובא במשנ"ב מהדורת דירשו חלק ו במילואים עמוד 122 הערה 8} 

http://www.hidabroot.org/he/article/1083

א. גם זה נכון קצת אצלנו, שלא מעריכים את מעלת התנ"ך ומעדיפים על גביו גמרא. 

ב. זה התחיל מאירופה, כדי להיות יותר שונים בצורה קיצונית מהגויים, ונראה התחיל קצת לפני החסידות. והם עד היום עם זה, למה?? לא יודע.

נראה שהלבוש החרדי קשור לכמה נקודות-

1. השתייכות והזדהות עם החברה החרדית וערכיה. שיוצרת גם תחושת מחוייבות להתנהגות תואמת. [וגם, השתייכות יותר ספציפית לזרם מסויים בציבור החרדי]. 

2. שייכות והמשכיות ביחס לדורות הקודמים שלבשו כך. [אם זה ישיבות ליטא, אם זה חצרות חסידיות, אם זה הישוב הישן בארץ ישראל].

3. צניעות - לבוש ארוך שמכסה את הגוף ולא מבליט אותו. יש המקפידים בדווקא גם על חליפה ארוכה.

4. לבוש מכובד שמבטא רצינות.

ואגב, לא כל החרדים לובשים שחור. חלק מצאצאי הישוב הישן בארץ ישראל, לובשים בגדים בצבע שונה. [כגון זהוב עם פסים].

אדם שמרגיש צורך לחטוא, ילבש שחורים ויצא מחוץ לעיר (כדי שלא יראו אותו בחטא).

לכן, נראה לי שזאת הסיבה שאצלנו בחורי ישיבה לובשים שחור לבן, גם בשבת.

התשובות שלהם:

א. אין צורך ללמוד תנ"ך כי הגמרא כוללת אותו (מבוסס על התוס' בסוגיא "לעולם ישלש אדם ימיו שליש בתורה..." שאומר שהתלמוד הבבלי הוא בלול מכל הלימודים יחד).

ב. "חבר אני לכל אשר יראוך" - תלבושת אחידה מראה על התבדלות וייחודיות של שומרי המצוות. ו"ויגבה לבו בדרכי ה'" - חשוב שהבגדים של ת"ח יהיו מכובדים וייצוגיים.

התשובות האמיתיות:

א. לימוד תנ"ך פחות מחדד את השכל ואין בו 'יוקרה' כמו בלימוד פלפול ועיון (אגב, גם בקיאות פחות לומדים שם בגלל זה).

ב. הסיבה השנייה הנ"ל גרמה לר"ח מוולוז'ין (אם אני זוכר נכון) לאמץ את הלבוש של הסטודנטים באיטליה (ההיפך מהסיבה הראשונה) ומאז הוא השתמר.

החרדים לומדים ופחות או יותר יודעים.

לומדים בתלמודי תורה, שומעים קריאת התורה, קוראים שניים מקרא ואחד תרגום, ולפעמים לומדים פרשת שבוע עם פירוש כזה או אחר.

לדעתי, הסיבה העיקרית היא הרצון להבדל מציבור בעלי הבתים או כפי שנהוג לכנותם בקרב תלמידי הישיבות עמי ארצות.

כשם שבבית המשפט צריך לדעת מיהו עורך דין ומיהו סתם עמך, כך נוצר הלבוש הזה כלבוש יום יומי של תלמידי הישיבות.

שהלבוש המודרני המכובד בזמנו היה חליפות של שחור לבן. כמובן שעד שנות 1800 לא היה ממש תלבושת אחידה אז רבני ביקשו אשכנז מתלמידיהם ללבוש מכובד על  מנת לכבד את התורה, מה שהיה בזמנו החליפות. ומכך מגיעות גם המגבעות שהיו בזמנו צו האופנה. 

אגב, זה מה שנקרא "קלאסיקה" רבותיי. אם שכחתם ישנם רבים שלובשים חליפות בשדרה היומיומית כמו שכתוב בכתבה של הידברות. החל מראשי ממשלה ועד עורכי דין.

בנוגע לשטרימל כולם מכירים את הסיפור על גזירת הלבוש ועל המסורת שהתפתחה ששמו דבר שנקרא אז וגם היום ליוקרתי, הלא  זה הפרווה של השועל.

בנוגע ללימודי התנ"ך אני אומנם בור ועם הארץ שלא יודע כלום אבל ישנן הדבר הנקרא הפטרה בסיום קריאת הפרשת שבוע. ואכן כפי שצוין לעיל יצאו רבנים רבים בעיקר מעדות המזרח על כך שישנו פער של לימוד רב בנביאים ובעיקר בכתובים. 

מקווה שעזרתי...

יו"ד רמ"ו ד.

[אך לעומת זאת, ראה משנ"ב, סי' קנה, סק"ג].

והם אומרים שהתלמוד הבבלי בלול ממקרא משנה ותלמוד, כך שאין צורך לשלש כמו שכתוב בגמרא: "ור"ת פי' שאנו סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין (דף כד.) בבל בלולה במקרא במשנה ובגמרא דגמרת בבל בלול מכולם".

ולתוכן שאלתך - המימרא המובאת בגמרא נאמרה לפני שהתלמוד נכתב (הראיה שהיא כתובה בו) ולכן לא התייחסה אליו אלא לסדר לימוד המחולק לשלושת החלקים הנ"ל.

נ"ב

כשחולקים על גדולים צריך לעשות את זה בעדינות ובכבוד ולכל הפחות לעיין בדבריהם לפני כן.

למעשה כי לימוד התנך לפי מה שכתוב בו מנוגד לתפיסה החרדית הקלאסית שלא יכלו לחטא וכו 

וב כי זה יותר מכובד (ועיין ברמבם שתלמיד חכמים -בן תורה- צריך להיזהר בלבושו וכו)

א. לומדים תנ"ך. אמנם עיקר הלימוד בתלמוד כדברי המשנה שבן 15 לתלמוד. (עד גיל 15 כבר אמורים לדעת יפה חמשה חומשי תורה, נביאים וכתובים וכן ששה סדרי משנה. כך גם מביא הרמב,ם שעיקר זמנו ומרצו של האדם יקדיש לתלמוד (על אף החיוב הנזכר בגמרא לשלש את תלמודו).

ב. הלבוש הנ"ל התחיל באירופה, כחלק מההתמודדות עם הסחף של תנועת ההשכלה, בגדים מודרניים לבחורי הישיבות. כלבוש נכבדי הציבור והמשכילים.

ידוע שהתחילה תקופת ההשכלה בחורי ישיבות רצו להרגיש מוכובדים והלכו ללמוד באוניברסיטאות אז לכן החליטו שגם בישיבות יהיו בגדים מכובדים כתחליף...

1. הישיבות בנויות בעיקר סביב לימוד של חלק מסויים מהתורה, שבוודאי אינו כל התורה. 

לומדים חלק מהמסכתות, בעיקר מסדר נשים ונזיקין, בעיון ובקיאות.

יש גם קצת לימוד מוסר בישיבות מסויימות, בישיבות דת"ל יש גם שיעורי אמונה ותנ"ך, אבל זה המבנה הכללי.

[בקרב חלק מהישיבות הדת"ל יש כנראה מגמה לשינויים מסויימים במבנה הזה, במידה כזו או אחרת].

העדיפות של הלימוד הזה קשורה גם לחשיבות מיוחדת שרואים בו, וגם בכך שרואים בו הכשרה לחלקים אחרים של התורה.

ומה עם שאר חלקי התורה שצריך ללמוד [וכולם כנראה מודים שיש עוד חלקים בתורה שצריך ללמוד, גם אם יש ויכוח מה בדיוק נכלל בהם] - מצפים שילמדו אותם לפני שהאדם מגיע לישיבה, אחרי הישיבה ובאופן עצמאי במהלך הלימוד בישיבה.

עד כמה זה מצליח בכל סוג של ישיבות ובכל חלק בתורה- זה נושא לדיונים נפרדים.

2. יש לא מעט שיעורים בתנ"ך [גם בנ"ך] בקול הלשון. כנראה שגם אצל החרדים קיים החלק הזה בתורה..

ממש כל הכבוד לכולם!

כחרדי אני נורא מתפעל מהמחשבה, האיכפתיות וההשקעה בנושא. היו גם כמה רעיונות טובים שלא חשבתי עליהם. (ויצא לי לחשוב פעם פעמיים!)

שמי שבאמת רוצה להגיע לאנשהו, יכול לעשות את זה.

רווק או נשוי אם יש לך כריזמה וכוחות אפשר להגיע רחוק עד אינסוף.

כמה תלמידי ישיבה רווקים בני 30 יש בעולם שלנו? לפני שמתחילים לשנות סדרי עולם, כמו שהוא רוצה כביכול, בוא נראה בכלל עד כמה הבעיה דורשת את זה.

אולי מה שצריך לפתור קודם זה את הרווקות המאוחרת. לא?

נניח, בסוף ישיבת ההסדר, מה יחס הנשארים בין רווקים לנשואים?

האם זה דומה ליחס בשנתון?

זה טוב או לא?

אבל אני חושב שיש כאלה שבתור אברכים היו נשארים עוד קצת בישיבה, אבל בתור רווקים הם לא מוצאים את מקומם

היא מענה נכון, או באמת ריאלי מבחינת כמות האנשים (במיוחד שכל אחד רוצה דווקא את הסגנון שלו, וזה מובן. גם גושניק לא יבוא לרווקיה הפוטנציאלית של הר המור).

הפיתרון הפשוט ביותר הוא לשנות במעט את מבנה הכולל כך שיקבל גם רווקים מעל גיל מסויים שבו ברור שהם במצב הקשה של רווקות מאוחרת.

או לחילופין, לחשוב על פתרונות בנוגע לרווקות המאוחרת. זה עדיף על פני ריצת רגליים לשנות סדרי עולם.

לסדרי עולם יש סיבה. חז"ל דיברו לא מעט על חשיבות היות האדם נשוי כדי שיתעטף בטלית, כדי שיעלה חזן (לפחות בימים נוראים), "כל השרוי בלא אישה כשרוי בלא תורה", "ויקרא את שמם אדם", וכיוצא בזה מדבריהם.

שמי שמגיע לרווקות מאוחרת חווה מספיק מצוקה בשביל שנקל מעליו מעט, ולא נקדש את המצוקה שלו..

לא מדובר בביצת רווקים. מדובר על לדעת לתת להם את מקומם בתוך המוסדות הקיימים. אגב, יש מקומות שעושים את זה יופי. כמדומני.

וברור שכל זה לא סותר את פתירת הרווקות מהשורש. אבל עד אז יש נפשות שלא פשוט להן..

לפעמים הופכים נמלה לפיל, ולפעמים יוצרים בעיה יש מאין.

לאיזה משרות בדיוק לא מתקבלים רווקים? ולאיזה כן? כמה רווקים מבוגרים בכלל יש בסוגיה הזו? בהנחה שנמצא כאלה מקומות, מה הנימוקים שלהם?

כמו כן, האם יש לנו עניין, כחברה דתית שרואה ערך בהקמת משפחה, לייצר פיתרון שיקל על הרווקים לא לפתור את רווקותם או לייצר פיתרון שיפתור את רווקותם. אני אישית מאמין שרווקות מאוחרת (כמובן תלוי בגיל, ולא ביחס לחבר'ה שמתאברכים דווקא) מעידה שאכן הרווק או הרווקה צריכים לפתור משהו בתוך עצמם, לא משנה אם מוסרית, מידותית, נפשית, או משהו אחר.

מי שבא לתת מוסר לציבור שלם (אלא אם הוא מדבר דווקא על מעגלי הר עציון) ולדבר על "שינוי סדרי בראשית" ראוי לו לכל הפחות לבוא עם שיעורי בית מוכנים. הלא כן?

זה לא מעיקר הדיון, אבל רואה לנכון להוסיף.

יש בעולם 8.3 מיליארד בני אדם. הסיכוי שמתוך כולם אדם יפגוש דווקא במעגלים שלו, בגאוגרפיה שלו, בסביבה שלו, את הרסיס הנשמתי המשלים שלו הוא 1 ל8.3 מיליארד. ובכל זאת אנשים מתחתנים ומוצאים אושר והתאמה.

אנחנו גם יודעים, מהמציאות (אבלאפילו מחז"ל!) שלאיש או לאישה יכולים להיות כמה זיווגים.

כלומר, לכל נשמה יש מגוון של נשמות שיכולות להתאים לה. והקב"ה מזווג זיווגים וכו', בדיוק מהסיבה שאין שום סבירות שהחצי הבדיוק בדיוק שלך יפול לידך מכל האנשים על הגלובוס.

גם אדם שיצא עם 200 בנות לא משפר בהרבה את סיכוייו, אם נקבל את ההנחה שלכל אחד יש את החצי הבדיוק חצי שלו. 200 מתוך 8,300,000,000 זה עדיין טיפה בים.

לכן, אם מישהו הגיע או הגיעה לרווקות מאוחרת, אני אישית סבור שכנראה מדובר בעניין פנימי של האדם שהוא צריך למצוא. כמובן גם יכול להיות סתם מזל רע, אבל זה מבחינתי האפשרות האחרונה.

את הרעיון הזה שמעתי לפני כמה שנים מפסיכולוג קנדי, אבל השתכנעתי.

ואם מצמצמים למגזר, אז האחוז גבוה הרבה יותר וההפרש בין 1 ל200 הוא עצום.

ממילא, כל הטענה שלו שגויה

אתה מניח שבהכרח הנשמה התאומה ממש זהה ומתאימה שלך נולדה כבר יהודיה. אין סיבה לעשות את זה.

אם המספרים זה דווקא מה שמפריע לך אז תרחיב את זה להיסטוריה כולה ולשנות דור. אתה מניח שמכל היהודים בהיסטוריה דווקא אתה והנשמה הבדיוק-בדיוק חצי שלך התגלגלתם לאותה תקופה ובפרק זמן שמאפשר נישואים, וכו וכן הלאה.

ממילא, היא קיימת.

והם מתחתנים עם יהודים מלידה, מה שאומר שייתכן והנשמה התאומה שלך עוד צריכה להתגייר כדי להתחתן איתך.

יחד עם זאת, זה בהחלט מקל עליך כי כמה כבר מתגיירות. יהיה לך יותר קל לחפש ביניהן... אלא אם כח כמובן הגברת עוד לא התגיירה ואז תצטרך לחפש בין הרבה גויות בין הרבה עמים

בישיבות החרדיות הכוללים בדרך כלל לא שייכים לישיבות וגם אם כן, הם מסגרת נפרדת. ממילא לבחור בן 25 כבר אין חברים בגילו.

בישיבות הציוניות, אברכים על פי רוב נשארים בישיבה, גם תכניות הלימוד הלכה - הם על פי רוב בתוך הישיבות כך שהחברים נשארים, גם אם הם הולכים בערב. גם בכוללים מובחנים, כמו 'ארץ חמדה', מקבלים רווקים מתאימים.

ומלגות טכניות.

אני דוקא חושב שהבעיה מתחילה כבר קודם, בהשתייכות חברתית. אבל אולי אני טועה.

מבין גם את המורכבות החברתית, גם אם החברים בישיבה, הם הולכים בערב הביתה, הם לא נמצאים בסעודות שבת וכו'. בישיבות גדולות (כמו מרכז הרב בה למדתי) עדיין יהיו מספיק, במקומות קטנים, בחור עלול למצוא את עצמו אחד היחידים בחדר אוכל.

כן מכיר כמה וכמה שהתקבלו להיות מחנכים וכד', אפילו מכיר מנהל ישיבה תיכונית רווק.

ומזדהה לגמרי עם הסיטואציה.

העצה הכי טובה, לדעתי, היא שילך לאן שהולכים החברים. קודם כל כדי לסגור מקום ולא ליפול בין הכיסאות.

לאחר מכן, שיזכור שתמיד אפשר לעבור בין מקומות, אפילו אם הולכת להיות לו נדידה של זמן חורף עד שימצא את מקומו.

השיר הוא יותר מעין סטיארה פחות ממש תיאור המציאות 

אבל תגובה מעניית תודה רבה

איפה אפשר לשמוע את השיר?

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?