ישבנו על הדשא והשמעת לי את השיר הזה
שנאתי אותו כי לא הבנתי אותו
ואנשים שונאים דברים לא מובנים
באותה תקופה התחלתי לשמוע שירים מסוג קצת שונה
ולא מצאתי את המשמעות הנהדרת בשיר שלך
הייתי עסוקה מידי בעצמי
לא הצלחתי לשמוע אותך
זאת הייתה תקופה נוראית
כשהלכנו לטקס יום הזיכרון
דיברנו המון
אני כבר לא זוכרת על מה
אבל משהו בדבריך שבר אותי
זה היה הקץ לחברות שלנו
מעתה כל דיבור יהיה ניסיון עלוב להשיב את מה שכבר אינו
יום אחד עשיתי צעד בלתי רגיל
הסכמתי ואפילו יזמתי פגישה עם בת אנוש
את יודעת? לי זה מאוד קשה
את החברותית בינינו
אני רק נגררתי אחריך מחייכת חיוך שהוא לא יותר מצל ונותנת לך לנהל את הדברים
לא פלא שכל מה שרכשנו הרגיש בעיני כרכישה אישית שלך
כל החברות שלנו היו חברות שלך שהיו מוכנות לסבול אותי בהיותי הצל שנדבק אליך
מין עול שצריך לסבול בשבילך
אז באותו יום כשפגשתי חברה חדשה
התרגשתי במיוחד
פעם ראשונה שזה היה השיג שלי
כשחזרתי מהפגישה ההיא
אני זוכרת שהלכתי לגינה
ואז משום מקום הגיע הבכי
ישבתי שם על הנדנדה ובכיתי במשך שעות
אני חושבת שרק אז הבנתי שאנחנו נגמרנו
זה היה האבל שלי
לילה אחד לפני שכל זה קרה קיבלתי ממך אסמס
כתבת בו שאת אוהבת אותי
והחלטת שאת צריכה להגיד לי את זה יותר
זה זיכרון שאני עוד נושאת בתוכי
יש בו ניחוח של חברות וילדות והמון נאמנות
הרגשתי שאת שברת את האמון שלי בך
שאת לא נאמנה אלי
שלכן עזבת
כי הפכתי ללא מובנת
ובבת אחת כל האהבה שלך אלי הפכה לשנאה
כי הרי ידוע
כמו שכבר כתבתי
שבני אדם שונאים את מה שלא מובן להם
שמעתי את השיר שלך היום
פתאום הבנתי אותו
הוא נגע בי
הם אהבו אותי מאוד
עד שעליתי לגרדום,
הם אהבו אותי מאוד
אבל עליתי לגרדום.
הם לא אמרו מטוב עד רע
יום בו עליתי לגרדום
וכך קרה אשר קרה
וכך עליתי לגרדום.
תוף בודד, תוף בודד, תוף בודד
מכה בעיר,
תוף בודד, תוף בודד, תוף בודד
עד סוף העיר.
מתגלגל בדרכים.
היום בו ייקבר המת
ואין בוכים.
אני הלכתי לגרדום
היערות היו שקטים,
אני הלכתי לגרדום,
הנהרות היו שקטים.
אני הלכתי לגרדום
כל הרחובות היו שקטים.
אני עליתי לגרדום
איש לא יצא מן הבתים.
תוף בודד...
איך לא ראיתי כבר אז ביום ההוא על הדשא?
שאהבת אותי מאוד
אבל עליתי לגרדום
זאת לא הייתה ההבנה
זאת הייתה הסכנה
ממנה ברחת
ממני ברחת
- לקראת נישואין וזוגיות