מה שלא סותר סמכותיות ורצינות. לכל זמן ועת לכל חפץ.

(לא קראתי את השרשור שבעקבותיו השאלה.)

פעם הבאה תתייעצי איתי 

על הגב זה משחק ואין בזה שום בעיה.

הבעיה מתחילה שמשחקים בקטע שהוא נותן מכות לאבא אם זה סתירות / בעיטות.. 

ויש מלא כאלו.. 

(: 

מה שבטוח אני רואה את עצמי תמיד בצורה יפה.. .;) 

ילדים חולים עליי טפו טפו.. 

(: 

לו רק מלראות חברים שלי כך עם הילדים שלהם, ואת השמחה של הילדים, אני רוצה להיות כך בעצמי.

נכון שכרגע לא פשוט לי להשתטות אבל אני משוכנע שכשיגיעו הילדים שלי בעזרת ה' זה יתעורר יותר. באופן טבעי.

בס"ד

זה נראה הרבה יותר בריא היכולת להשתעשע כשצריך.
 

כמובן צריך גם להיות מסוגל לשים גבול. ולהרצין.

וזו אומנות ההכלה
 

ריצת הרצוא ושוב.

כשישתגע .ולא ידעו החכמים מה הכוונה

הלכו ושאלו את הרב היותר גדול 

וראו אותו זוחל על הרצפה עם בניו עליו וגומי נתון בפיו 

אמר להם חייכם שמה שראיתם אותי זה התשובה .

האב העשיר היה חכם ולא רצה ללת לבנו כשהוא רווק את כל הכסף

כי יבזבז אותו .אלא כשיתחתן ויוליד ילדים ןישתגע איתם..אז יקבל את הכסף 

ואז לא יבזבז אותו כי יהיה יותר רציני וידע מה משעות החיים

(צריך כסף לאוכל וטיטולים)....

ובעלי כזה ואני נהנית מאוד.

זה קשה באמת הגבולות והוא עובד על זה.

הוא משתולל עם התינוקת ולוקחת לו את המשקפיים

הוא רוצה לתת לה אבל היא תשבור אז אומר לה אני אביא משהו אחר..

גם גבולות וגם השתוללות.

מה רע?

ילדים בדור הזה צריכים אבא מבין וזורם ולא כבד..

ולמבקש אמונה טוב מאוד מה שאתה חושב רק צריך איזון..

תלוי איזה טיפוס אתה ...רך או תקיף...

אני אשאל רב או אבדוק בספרים.. בעזרת ה'

יכול להיות שיש לו אחלה סמכותיות... 

אבל השאלה היא,  אחרי שהילדים מרשים לעצמם לרכוב לאבא על הגב וכגון זה...

האם זה פוגע ברגש הכבוד הראוי.

אני מדגיש - הראוי...   כמו שהקב"ה רוצה שנכבד את ההורים. 

תראה, היחס בין אב לילדיו הוא לא רק יחס של כבוד.

בודאי שאמור להיות כבוד.

אבל אמורה להיות גם אהבה פשוטה וכיף פשוט

אמור להיות קשר פתוח ושמח

וגם כבוד.

אז כל צד במערכת היחסים הזו בא לידי ביטוי בזמן אחר.

בזמן של משחק וכיף- בא לידי ביטוי הקשר השמח והפתוח

בזמן שאבא עושה קידוש וכל הילדים מתבקשים להיות בשקט

או כשאבא אומר לעשות משהו והילדים צריכים להקשיב לו- בא לידי ביטוי הצד של הכבוד.

מה שכן- אבא שללא רצונו מאפשר לילדים להשתולל עליו, כלומר- שבעצם הם מכריחים אותו לעשות משהו שהוא לא רוצה עכשיו לעשות, והוא לא מצליח להגיד חאלאס, לא מתאים לי, אז כאן יש בעיה. לא כ"כ של כבוד אלא של סמכות הורית- ובהחלט יש קשר בין קבלת הסמכות לבין כבוד הסמכות.

יתרה-זה מצד האבא.

מצד הילדים -האבא מעורר מורא וכבוד בעצם זה שהוא גדול וגבוה מהם

הילדים יודעים שיש משחקים אבל יש גבולות-אבא יודע גם לעשות גבולות -

מספיק שהוא אומר עכשיו לישון -וכך יהיה.

(זה ידוע שהאבא אומר פעם אחת וזהו והאמא כמה פעמים ופחות שומעים לה כי היא רכה כזו)

אבא שלי היה שם אותנו על הבטן שלו ומתגלגל איתנו מספר סיפורים 

וזה לא הוריד מהסמכות שלו כהוא זה ויותר מכך .הוא רק אמר משהו ועשינו.

אחים שלי הציקו לי מלא ואמר להם אני לא מרשה לכם ככה לדבר אליה -ונגמר הסיפור.

(לא יודעת למה לא סיפרתי לו קודם)

בקיצור זה שתי תחומים שונים .

השאלה למה אתה מתלבט בזה

כי ראית ילדים שמזלזים באבא שלהם ועשו אותו חלשלוש כזה?

או סתם אתה עובד על כיבוד הורים עכשיו..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?