לשאלה השנייה שלך - לא, לא ירתיע אותי. גם אני שואף לחיים כאלו.

אני ישר מבין שלא שייך..

אבל נמנע מלהגיד שלא יהיה לשון הרע..

יש תכונות שירתיעו אנשים מסוימים ומצד שני ימשכו אנשים אחרים שרוצים את התכונות האלו.

הדברים היחידים שאמורים להרתיע את כולם, זה ענייני דת ומידות רעות.

כל השאר, זה כבר אינדבדואלי.

אם זו תכונה חזקה אצלך, מומלץ להגיד על-מנת שלא תיפגשי עם כאלה שלא רוצים בת-זוג כזאת,

ומצד שני ימשוך את אלה שמעוניינים בבת-זוג כזאת, שהם כנראה יותר יתאימו לך.

(יש דבר כזה בכלל יותר מידי?)

שואל מסקרנות ממש... חחח

מישהו אחר (נניח כגבר)? האם היית במחשבותיו של האדם לדעת מה מבחינתו הצקה ומה מבחינתו התנהגות לגיטימית וחמודה של ילדים שהוא נושא בסבבה לגמרי, ושבמקרה הצורך הוא יודע גם להגיד די?

לגבי הסיבה של ה"פדופילים" אני באמת לא הולך לפתוח את זה כאן. זה ממש מגוחך ולא ראוי לתגובה. מזל ששורש הוא לא הדובר שלך ככה שאני מניח שאת לא מסכימה איתו במאה אחוזים אם בכלל במשהו...

לא שריטה לא כלום...

עם כל הכבוד לילדים, קטנים ולא מבינים כל כך, אבל אדם שקיבל על עצמו מנהיגות

(במקרה הזה זה אבא)  

צריך ואפילו חייב, לשמור על הכבוד שלו אחרת יזלזלו בו ולא ישמעו לו. 

שאתה מופקד על החינוך שלהם, לבין לאחר שאתה אבא. אי אפשר להקיש ישירות מכאן לכאן כמו שאי אפשר לעשות ככה כלפי נשים.

אבל בסדר, אם זה מה שנוח לכם לחשוב...

למרות שבעיקרון התכוונתי למצב שאתה אבא,  כי זה הכי חשוב 

אבל גם כשאני עם אחיינים שלי אני מתנהג ככה...  

אני מוכן לתת לתת להם הכל...באמת הכל..

אבל לרכב לי על הגב, להציק לי וכגון זה?   ממש לא!  אין מצב.

לא בגלל שנוח לי לחשוב... פשוט ככה אני מבין

למה זה קשור לכבוד?

יש מצב שאבא משחק עם הילדים, עם כדור או משהו כזה... בלי מצב שהילדים הופכים את אבא לצעצוע..לזה התכוונת? אז לא על זה דיברתי...  (ואני גם לא מביע דעה על זה)

אני מתכוון למצב שהילדים הופכים את אבא לצעצוע, (גם כשהוא מרשה) 

לעניות דעתי זה וודאי קשור לכבוד..

כתוב "איש אמו ואביו תראו"    ולא נראה לי שאפשר לפתח יראה לצעצועים 

רוכבים עליו, מרשים לעצמם לקפוץ עליו, להניח לו חפצים על הראש

לפעמים זה מגיע לזה שהם מרשים לעצמם לקפוץ על אבא כשהוא ישן

סתם דוגמא, איך ראיתי מישהו...  שני הילדים על הגב שלו והוא אומר להם "אני הסוס שלכם" 

לא נראה לי ראוי..

את חברים שלי הייתי מוכן לקחת אלף פעמים על הגב...  וכמובן שגם בין חברים יש גבול

אבל ילדים קטנים (לעניות דעתי) צריך לחנך לכבוד למבוגרים מהתחלה..

במיוחד אבא, שאמור להיות מנהיג בבית, אמור לתת הרגשה של כבוד ויראה כדי שישמעו לו.

אם הילדים ירגישו יותר מידי שאבא הוא כמו חבר (לעניין משחקים כמובן)

לא תהיה להם את היראה הנחוצה ממנו...

לא צריך להתבייש לדרוש את הכבוד המגיע לך... זו לא גאווה

זה רצון ה' שתהיה מנהיג

עמדת האב במשפחה מורכבת יותר מאשר מנהיג טוטאליטארי.

גם מי שנוהג בצורה חמורה צריך לחשוב על ההשלכות... אבא לא אמור להיות חבר, אבל הוא לא אמור להיות "מנהיג" (באופן שמתואר כאן למעלה), הוא אמור להיות אבא

מתחשק לי לפתוח על זה דיון בפני עצמו.. אבל אני עצלן מידי בשביל זה 

הערה קטנה: אני עצלן רק בכתיבה... בדיון פנים מול פנים אני דווקא אש 

להזכירך שאחרי רבים להטות זה רק שכולם באותו רמת חכמה 

ועכשיו באמת... על בדיוק חשבתי לדון

אולי כל הויכוח הזה נובע ממקום אחר.

אצלי כיבוד אב ואם נתפס כפשוטו - שהכבוד שלהם הוקש לכבוד שמים.

(או שקראתי יותר מידי סיפורי צדיקים מדורות שעברו)

ואצלכם אולי זה לא ככה...

ולכן אנחנו חולקים

כמה שיותר ישחק וישתולל איתם יותר טוב!

מה שמוכיח שזה הכי אינדיבידואלי שיש..

"מעוניינת בעשייה למען הכלל; לא לחיות בבועה של עצמי" או משהו כזה. 

שהרבה יותר מידי אנשים התחילו אם התפיסה הזו, ומעט מידי נשארו איתה לאורך זמן...

אם הם מחשיבים את עצמם יותר מאחרים הם יחשיבו את עצמם עם או בלי כסף.

הוא מעלה ביטחון כלכלי.

מי שעף על עצמו, יעוף על עצמו בכל מקרה לאו דווקא עם כסף, אלא גם במבחנים באוניברסיטה למשל כשהוא מוציא איזה ציון טוב או משהו.

או בכושר קרבי בצבא אם הצליח לרוץ איזה בר-אור. או שהא מחצין מאוד כל מיני התנדבויות שהוא עושה.

לא צריך כסף בשביל להיות עם ביטחון עצמי מופרז ומתנשא. 

לכן, להרתע מלכתחילה מבחור/ה שיש לו/ה כסף לוילה זו טעות.

אוהדת בני סכנין

לא אוהבת את הזיתים בפיצה

חיים משמעותיים נשמע מרשים 

אבל יש שיירתעו כי נשמע מחייב למשהו

שהוא ערטילאי וצריך לברר אותו

סתם...

אבל יותר מדי אנשים לא מוטרדים מזה...

כלום או כמו לכתוב: "שואפ/ת לחיות במקום בו יש מים".

כאילו - מה הקטע? איך בדיוק אפשר ללמוד על אופי הכותב/ת אם הוא אפיין

את עצמו באפיון הכי כללי שאפשר?

נשמע לי כמו התחמקות מלפרט מי את/ה , מה ייחודי לך וכו'.

אבל אם נדבר לא על הפרטים - אלא על צורת ההצגה - ירתיע אותי שבחורה מציגה את עצמה ואת החזון שלה בשימוש רב מדי בסיסמאות וקלישאות.

אולי "חיים משמעותיים" נכנס בזה גם כן. וגם בלי קשר, עבורי קודם לכל חשוב המאור בבית עצמו שנבנה ביחד, לפני הפעלתניות כלפי חוץ.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?