אולי זאת.שאלה קצת חצופה...צפצפה

אבל מהכפת לי בכלל מפסח? למה אני עובדת תחיים כי פעם לא החמיץ למישהו הבצק????

אני לא יודעת ממש טוב, אבל הציווי על קרבן הפסח ואי אכילת חמץ נאמר לפני יציאת מצרים.

עוד דבר זה שכדי לזכור את יציאת מצרים צריך זמן מסוים, כדי שבאמת נזכור אותו.

אני לא חושבת שהתורה התכוונה שתעבדי ת'חיים לפני פסח, אלא רק אמרה שאסור שיהיה חמץ. לדעתי אנשים פשוט משתגעים בפסח..

תחשבי על זה למה יש לך חופש שבוע!!

איש חשוב

חוץ מזה שזה נראה לי ממש הגיוני וחכם שפעם אחת בשנה עושים ניקוי יסודי לכל הבית...

לנו מא' ניסן

נשגבת מבינתך

לא בקשו שתנקי אבק...חן הכתב

מזל שלא החמיץ להם האבק.... עכשיו רציני... זה לא על אדם פרטי שלא החמיץ לו הבצק , אלא על העם שלך שנולד ויצא מעבדות לחרות עולם, ולכן ההתבטלות שלנו כלפי ה' היא כמו מצה, שאין לה שום דבר משלה כמו חמץ, שמתנפח , וזה הגאווה ש"אני ואפסי עוד" , לא כמו המצה שהיא רק מים וקמח והיא דקה, ואין לה כלום משלה, היא לא מנופחת. כך אנו עם ישראל בטלים לה' יתברך, וזה האמונה כמות שהיא.

רוב האנשים המתקיימים על פני כדור הארץמשתגעים לגמרי בפסח.פלונית 1

איך לדעתכם חמץ אמור להגיע לארון בגדים?

או לחלונוטת?

או לספרים?

או לבגדי חורף?

ומאימתי השם החדש של חמץ הינו "אבק"?

קיצור לא צריך להשתגע.

אבל רציני, יש לק"בה סיבה טובה למה לצוות עלינו את מה שהוא מצווה, גם אם אנחנו לא יודעים מה הסיבה, הוא לא היה נותן לנו את המצוות סתם, אחרי הכל, הוא ידע שנשתגע על כל הראש עם הנקיונות לפני פסח...

חוץ מזה, מעידה שהעם שלנו השתחרר מעבדות, הפף לעם, זה משהו ענקי! ואנחנו חייבים לזכור את יציאת מצריים, וחלק מזה זה אומר לזכור את העבדות שהייתה לפני יציאת מצריים, הנקיונות לפסח מזכיריפ טיפה טיפה את העבדות הזאת...

יש לך שבוע לענות לעצמך על השאלה הזאת..א"י זה קשה

כי את שומרתיאירוש

תורה ומצוות. לא מסובך.

ד"א- לא צריך לקרוע את עצמך בנקיונות לפסח, מספיק חצי יום כדי לנקות את כל הבית מחמץ.

לא מספיק חצי יום.עוד אחת!

אתה לא יודע עד לאן החמץ הגיע כשיש ילדים קטנים בבית.. לכן מנקים את כל הבית .

הרב אבינר כתביאירוש

שמספיק שעה כל חדר ואת המטבח שעתיים - שלוש.

הרב אבינר כנראה לא ניקה מטבח.ש.א הלוי

אם כל הכבוד שיש לי לרב.
וכנראה שהוא לא ניקה כשיש ילדים קטנים שכל פעם צריך לעצור, ולתת להם יחס ואוכל, וזה בוכה וזה רב וכולם משתגעים מהחופש.
לגבי חדרים - חדר ילדים יכול להצריך יותר משעה, זה תלוי עד כמה מבולגנים ומה ההרגלים באותו בית ביחס לאוכל (מותר/אסור לאכול תוך כדי משחק, וכו')
מטבח צריך יום או לפחות 4-5 שעות (לרוקן את המקרר לנקות, להחזיר, לנקות את התנור, וכו') .

ואני לא משתגעת לפסח, מנקה רק חמץ. בלבד.

ציטוט של הרב אבינר:יאירוש

הרמ"א פוסק: וכל אדם צריך לכבד חדריו
קודם הבדיקה, והכיסים או בתי יד של
בגדים שנותנים בהם לפעמים חמץ - צריכם
בדיקה(שו"ע או"ח תלג יא הגה)

והמשנה ברורה מוסיף: והמנהג לכבד כל
הבית והחדרים ביום י"ג, כדי שיוכל לעשות
הבדיקה כדין בתחילת ליל י"ד.

די במנהג הזה.

ניקוי כל החדרים אינו צריך לקחת יותר משעה, חדר אוכל שעה נוספת, המטבח- שעתיים, שלוש. חצי יום צריך להספיק.

כל השאר אלו חומרות, או אפילו סתם המצאות, עובדים קשה, מכלים את הכוחות, וכועסים על הילדים."

לא אמרתי שלא הבאת ציטוט נכוןש.א הלוי

אמרתי שהרב כנראה לא ניקה מטבח כשיש ילדים בבית תוך כדי הניקיון..
חצי יום לכל הבית - זה לא ריאלי.
ואם אין ילדים = אחד ההורים משגיח עליהם = פחות זוג ידים עובדות = יותר זמן עבודה.

תאמין לי שאני מנקה את המינימום ההלכתי לפסח ושנה שעברה לקח לנו יותר זמן ממה שהרב אמר. (ועוד היינו בלי ילד. ככה שרק הכשרנו לפסח, בלי אבק, בלי חומרות בלי כלום. נטו לנקות איפה שאמור להיות חמץ מחמץ. )

אבל זה כבר לא קשור לשרשור... ולא רוצה עוד לנצל"ש לפותחת..
נסכים שיש לנו דעות שונות בנושא?

(אגב, אם אתה מצליח להכשיר בית לפסח שיש בו ילדים קטנים תוך חצי יום תעדכן אותי.. )

בסדר...יאירוש

זה קצת נשמע לי מוזר, אבל שיהיה...

האמת היא צודקת.אסטרו

לנו לוקח יותר.
וחמץ מצאתי לאורך השנים במקומות שאבק לא הגיע אליהם...
ובר מן דין לכל חומרה כמעט יש מקור.

פסח לא נקבע כי פעם החמיץ למישהו הבצק..סתמישוו

זה הרבה יותר מזה.. זה יציאת מצרים. זה שאוכלים מצה זה בגלל זה.
וזה לא כמו נגיד שסבתא שלי פעם הכינה עוגה ויצא לה שרוף אז צריך לקבוע חג 7 ימים שכולם יאכלו עוגות שרופות.. זה ממש לא זה! עניין המצה הוא גם לא רק כי סתם הם לא הצליחו להכין ת'אוכל.

ובכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.
ואם זה היה אבא שלך לא היית עושה פסח? בטח שהיית עושה.. אז כן, זה אבא שלך. אבות אבותייך.
אבל אבא זה נראה ממש קרוב מידי.. לכי על סבא וסבתא. למה לי לציין את יום השואה? אז צריך לציין, כן. אם כל השואה הייתה על הרגע הזה שבו הם קיבלו אוכל בסוף המלחמה אז עוד היה אפשר לשאול ת'שאלה. אבל זה הרבה יותר מזה.. (אפשר למצוא הבדלים בין השואה למצרים

)

וחוץ מזה, ונראליי הרבה יותר חשוב!
הסיבה היותר טובה.. זה כתוב בתורה. מילה במילה. וגם אם את לא יודעת למה, צריך לעשות.

המצה זה לחם עוני, זה מזכיר לנו את אבותינו במצרים.. מפה אפשר להגיע לבכל דור דור חייב אדם וכו'. אם את מגיעה לזה, ועושה את עצמך כאילו את יצאת ממצרים את מקבלת כוחות, את מקבלת יותר אמונה. את מתקרבת יותר לקב"ה.
ותראי איך אפשר מכולה לאכול איזה חתיכת מצה בגלל שלמישהו החמיץ פעם הבצק להגיע ולהיות קרוב יותר לקב"ה.

בתכלס?ט1

זה סתם כולם לחוצים ..

אסור שיהיה חמץ .. לא אבק

אם כל אחד בבית מנקה את החדר שלו מחמץ יום אחד ועוד יום מנקים את הסלון מטבח מסדרון כל המשפה ביחד .. תוך 2 ימים גומרים

אבל אנשים סתם משתגעים בפסח ... ובמקום לדאוג שלא יהיה חמץ ... מנקים את כל המדינה ואצא שלה

את זה תגידו לאמא שליצפצפה

למה צריך את כל הבלגאן? סבבה פסח וזה זה חשוב אבל מה הקטע של החמץ? תארו לעצמכם פסח בלי הסתבכויות...

זה לא בגלל שפעם הבצק לא החמיץ. האור הרוחני של כל חגלעד חיה בלבבנו

חוזר כל שנה כמו שהיה בזמן החג עצמו. יש כח רוחני שאנו צריכים שמקבלים כל שנה רק בפסח( מידת החסד). כנ"ל בסוכות , ר"ה (גבורה ), שבועות (תפארת). וגם בשבת קודש .

אסור שיהיה חמץ, משום איסור "בל יראה"( אבל לזה מספיק ביטול חמץ), וכדי שלא נאכל חמץ בפסח ,ואז הנשמה נכרתת ממקור חיותה הרוחני.

נפש החיים מסביר שיש לכל אחד נפש. אבל נשמה היא כללית לככל ישראל. ב"כרת" נפסק הקשר בין הנפש לנשמה הכללית הזו.

בקיצור אי אפשר לקבל את אור הפסח עם חמץ ,והקב"ה ציווה לבערו.

מקווה שעזרתי קצת, בכל מקרה רק חמץ צריכים להוציא ולא אבק .

פסח עם עם חמץ???פלונית 1

ואני לא מדברת על לנקות לפסח,

זה כזה הזוי לאכול לחם במקום מצה

מסתברג'ינג'י

שהתשובה הכואבת היא: "כי אמא אכלה סיבוב על האבק שאין בבית"

הרגת אותי מצחוקט1

מעשה טוב שעשיתי היוםג'ינג'י

זה משהו הרב יותר עמוק.. הרב שלנו מעביר לנו שיעורים עלכי אין פיסבוק

פסח.. חבל שאני לא יכול להסביר..

אבל תבדקי מה מתוך כל העבודות שלך הם באמת בשביל החג ובשביל לנקות חמץ נתו

ומה בשביל שיהיה נקי..

בכל מקרה, זו מצווה דאורייתא.נער גבעות מצוי

לבער את החמץ זה מדאורייתא גם אם היה מחמיץ, אחרת מה הבעיה לאכול חמץ בפסח?? וזה (=מצה וחמץ) יותר קשור ללחם עוני נראה לי. והנקיונות תכל'ס, יכולים להיגמר במטבח, מקומות מועדים לחמץ וחסל. כל השאר זה אפילו לא מנהגי חסידות, סתם פעם בשנה הופכים את הבית. למה?! רעיונות של אמהות, לכי תביני.

שמעתי מהרב שרקי, שמצרים היתה ממציאת החמץ >>סוג'וק

ז"א שהבסיס הבריא של ישראל זה בלי חמץ. חזרה לטהרה\בריאות של "בלי חמץ", בלי מצרים.

שלב נוסף זה "חמץ בקדושה" שקורה בשבועות

ולמעשה:

כמו שכתבו, מבחינת תנאי ההלכה והנקיון, אפשר לעשות הכל בכמה שעות

אממה

בגלל יצר הדאגנות היתרה ועשיה יתרה, אנחנו נגררים לדברים שאינם נצרכים ומעמיסים על נפשנו באמת בלי צורך

אשריכם ישראל..

ראשית, אלו שתי שאלות שונות. שנית, על שתיהן יש תשובה.בן חורין

אלו שתי שאלות, כי כמו שכבר אמרו פסח לא מחייב לעבוד כ"כ הרבה.

והתשובות הן שאכפת לנו מפסח, כי לפני הרבה הרבה שנים, אבות אבותינו היו עבדים, והם באמת עבדו את החיים שלהם, ומררו את חייהם, ולא נתנו להם שלווה, ולא מנוחה, וגזרו עליהם גזירות עינויים קשות בתקוה לערער את מעמדם, ולהרוס את הרוח והמורל שלהם, ולשקע אותם במצרים, ולא היתה להם גם אפשרות לחשוב על מימוש עצמי ולא על אידאלים ולא על שום דבר, רק להיות אנשים מסכנים שמשועבדים לאדונים שפלים, אכזריים, תאוותניים וגאוותניים.

ואז הם צעקו לא-להי אבותיהם והוא הכה את הרשעים ששעבדו אותם ושפט אותם והוציא אותם מתחת יד מצרים וגאל את אבותינו והפך אותם לעם גדול ומבורך בעל רצונות גבוהים, לימד אותם מידות טובות ותורת צדק ישרה, והביא להם ארץ טובה לגור בה, וציוה עליהם לזכור את הצדק הגדול שנעשה ביום ההוא שבו הוציא אותם ממצרים, ואת איך שה' בכבודו ובעצמו ירד לארץ כדי לעשות משפט וכדי לעשות אותנו לעם, ואת החסד הגדול שעשה איתנו שהוציא אותנו מבית עבדים חסרי חיים ומשמעות עצמית, לחיים של תורה וענווה ועבודת ה', שהוא א-להי האלהים ואדוני האדונים, שהוא הגדול מכולם, ושבמקום שאתה מוצא גדלותו אתה מוצא ענוותנותו, כמו למשל כשירד לארץ בשביל לעשות משפט במצרים.

והתשובה לשאלה השניה היא שזה כדי לא לריב עם אמא שלך, וזו סיבה מספיק טובה. כשתהיי אמא תוכלי להחליט איך את רוצה שהדברים יראו בביתך.

את עובדת קשה כדי לקיים מצוות כיבוד הוריםלשם שבו ואחלמה

זה לא קשור לחמץ
(כדי לסלק את החמץ מהבית מספיקה עבודה של יום אחד בקלות)
אמא פשוט רוצה שהבית יהיה נקי

את לאטוביה2

בלי קשר להאם זו הסיבה (ואםשר להסביר את הפסוקים באופן שונה) או לא - את מנקה כי ההורים שלך החליטו שפסח זה חג הנקיון - המינימום ההלכתי הוא לא משמעותי

ממליץ לך ללמוד את המבוא על חג הפסח בפניני הלכהאגוז מוסקט

בס"ד

ב – חג החירות – גילוי המוסר

ההלכה מפרק א - משמעות החג.‏ קישור ישיר להלכה.

מדוע היה צריך עם ישראל לפני הופעתו כעם להשתעבד באופן נורא כל כך במצרים? ההסבר הפשוט הוא, מפני שייעודו של עם ישראל לתקן את העולם מבחינה מוסרית, וכדי שיוכל לעשות זאת עליו להכיר באופן מוחשי את הסבל והכאב שיכול אדם לגרום לזולתו.

וכן מצינו בכמה מקומות כשהתורה מצווה על עניינים שבין אדם לחבירו, היא מזכירה את ניסיוננו במצרים, ומהם: "וְגֵר לֹא תִלְחָץ, וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות כג, ט). וכן נאמר (ויקרא יט, לג-לד): "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלוֹהֵיכֶם".

וכן אמרו חכמים, שלפני שהתחיל הקב"ה להכות את המצרים אמר למשה לצוות את ישראל על מצוות שילוח עבדים. כדי שעוד לפני שישתחררו ממצרים יקבלו על עצמם, שכאשר יהיו הם עצמם בני חורין ויהיו להם עבדים, לא יתעמרו בהם, ואחר שש שנים ישלחום לחופשי ויעניקו להם מתנות בנדיבות (ירושלמי ר"ה ג, ה).

אכן דבר מופלא אירע ביציאת מצרים, שכל העמים שבעולם בשעה שהם מצליחים לגבור על משעבדיהם, מתגאים והופכים את עצמם למשעבדים לאדוניהם לשעבר. ואילו ישראל, גם אחר שהמצרים הוכו לגמרי, לא ניסו לגבור עליהם ולשעבדם אלא רק לצאת לחירות. זו הפעם הראשונה שהרעיון המוסרי של חירות האדם נתגלה בעולם.

על שם זה נקרא חג הפסח חג החירות, כפי שתיקנו חכמים לומר בנוסח התפילה – "זמן חירותנו". ולא בכדי הוא הראשון לרגלים, שבו הונח היסוד לחירותו של האדם, וממילא לאחריותו המוסרית על כל מעשה שהוא עושה כיחיד וכחלק מחברה. אולי לכן גם היו מונים את שנות המלכים מחודש ניסן, כדי שרעיון החירות יהיה בתשתית מלכות ישראל.

עזרתי לך?

צריך לגנוז את התגובה הזו..

נער גבעות מצוי

לגנוז או לנצור?אגוז מוסקט

יפה, וודאי שלנצור!!!נער גבעות מצוי

ב"ה שזיכה אותי לעזור. תודה צדיק!

אגוז מוסקטאחרונה

מדובר לבער את החמץ הפנימי שזה הגאווהמושיקו

וזה מחמיץ יתר מידי פעמים בשנה..

ב – חג החירות – גילוי המוסר

אולי יעניין אותך