פעם לדבר איתו על זה והוא התחמק, נראה לי שהוא לא במקום של לצאת לעבוד. כנראה הוא רגיל מדי ל'עבודה' שלו בקיבוץ נדבות ולא יכול לחשוב על לעבוד בעבודה נורמלית.

פעם לא היה לי מזומן אז שאלתי אותו אם יש משהו שהוא צריך שאני אקנה לו באשראי והוא גם התחמק, לא יודע למה. אבל הוא לא נראה מסומם או שתיין ואין ממנו ריחות של אלכוהול וכדו' אז לא נראה לי שהוא מהקבצנים שאוספים כסף שביל לממן את ההתמכרויות שלהם.

הרב אמר (מעניין מה המקור) שהבן של החפץ חיים שאל את אבא שלו את השאלה הזאת...

והוא אמר שהחפץ חיים אמר שזו עדיין מצוה של צדקה.

כי יש אנשים שנגזר עליהם עניות למרות שהם בריאים...

אז משמים מכניסים בהם עצלות מיוחדת או משהו בסגנון שלא ילכו לעבוד, וככה הם נשארים עניים. 

לא אגיד שלא שהיה לי קשה לתפוס זה.. אבל אם החפץ חיים אמר... כנראה שזה ככה

כי באמת יש אנשים שנראים בריאים, צעירים וחזקים שמקבצים נדבות.

ולפי תשובת החפץ חיים, למעשה אין להם בחירה בכלל!

מאוד חשוב לדעת!

לא פחות מקושי פיזי

ותדחוק אותו לפינה זה יכול להועיל, או שזה סתם יגרום לו סבל מיותר.

או בתירוץ שלו לא לשנות את המצב שלו, הרי סה"כ אני נותן לו צדקה לטובתו אז אם זה בעצם לרעתו יצא שכרי בהפסדי...

אותו זה רק טיפול פסיכולוגי

שגם בשביל זה דרושים כוחות נפש מהמטופל. 

לא מכל בעיה אפשר לצאת

ומוכן להוריד מכבודו כאדם עד כדי כך - זה עצמו מעלה שאלה אם בכלל יש ביכולתו לעבוד.

(לא מדובר על מסוממים, אלכוהוליסטים, נכים (להבדיל) וכו, אלא על אנשים שנראים בסדר)

עד שראיתי שזה מזיק לנפש ולמידות שלי, זה גרם לי לחוסר אכפתיות ואדישות לסבל של אחרים (גם אם במידה מועטת).

אני עדיין לא נותן סכומים גדולים למי שאני לא בטוח שהוא באמת עני, אבל משתדל לפחות לתת משהו.

עדיין נשארת אדיש לצער שלו, בהנחה שהוא אכן עני אמיתי. זו ההרגשה שלי.

פעם שאלתי את אחת הקבצניות בירידה לרחבת הכותל כמה היא מרוויחה לשעה.

לשמע תשובתה, עניתי לה שאני מקבל הרבה פחות ממנה

אני אמנם התכוונתי להוכיח אותה, שלא לומר לקנטר..

אבל היא דווקא לקחה את זה לכיוון אחר וחייכה לעצמה בסיפוק.

עשיתי לה נחת

אבל כמה כיוונים למחשבה -

בן כמה הוא? מה הוא עשה בחיים לפני כן?יש לו משפחה?

לא פשוט לשנות הרגלים, לא פשוט להכנס לעבודה בגיל מבוגר.

יכול להיות שהקיבוץ נדבות הוא צורך חברתי, והוא הקשר היחיד שלו עם העולם.

יכול להיות שהחיים שלו לא מספקים לו מספיק מוטיבציה להשקיע בעבודה.

יכול להיות שהוא לא מאמין ביכולות שלו, וצריך עידוד מהכיוון הזה.

לא לתת סכומי כסף בכלל לאנשים ברחוב. לא לתת כסף, לא שקל ולא עשר אגורות.

אם צריך משהו שיקנו לו- בשמחה, עדיף לתת ארוחה מאשר סכום כסף, שוקו ולחמנייה

מאשר את הערך הכספי שלהם- להאכיל יהודי זו בטוח מצווה, גם אם ליהודי הזה יש מספיק.

ככה אני יהודי שאני עשיתי טוב ליהודי, בלי קשר לעניין האם הוא באמת עני או סתם עובד עליי.

ככה אתה גם לא נכנס לשאלה האם זה טוב לו- אם קנית לו אוכל, עזרת לו, הוא לא יחייה מהשוקו

ולחמנייה\מנה פלאפל שלך, ואם אין לו מה להביא הביתה זה לא מה שישאיר אותו בקבצנות.

כבר דרשו חז"ל (ב"ק טז ע"ב, ב"ב ט ע"ב ) את הפסוק מירמיה "ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם" שבשעה שבאים הרשעים לעשות צדקה, הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים.

לתת צדקה לאדם שאיננו הגון לא רק שאין בכך צדקה (אפילו בכלשהוא), אלא שמדובר בעוון בפני עצמו. זה לא עניין של רגשות, אלא הלכה צרופה. אדם הנותן צדקה צריך לבדוק היטב למי הוא נותן אותה (וכמו שכתב האור זרוע ח״א בהלכות צדקה סימן א- צריך לתת לבו לטרוח ולרדוף אחריה לפי שאינה מצויה תמיד לזכות בה להגונים, ועיין עוד במסכת כלה פ"ב, י"ד).

ובוודאי שאין כל זה בא כדי למנוע מאדם מלקיים את מצוות הצדקה חלילה, אלא להדגיש שאין מצווה זו באה בנקל. וצדקה כשאדם נותנה לעני הגון, אין כמוה לשמח את השכינה.

השתכנעתי שהבנאדם אכן עני ונזקק, השאלה היא אם למרות זאת הצדקה היא לטובתו או לא.

השאלה שלי לא הייתה ברורה? אני רואה שממשיכים להתבלבל בזה...

כאן

גם אני נהגתי כך פעם - צעירים מעל עשרים

למה אתה חושב שיש בזה איסור?

איזה איסור יש בלתת מתנה למי שלאו דווקא ראוי לה?

לכאורה שם המכשלה היא רק שאין מקיימים מצווה כלשון הגמרא "הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנין כדי שלא יקבלו עליהן שכר".

אכן לא כתבתי שיש חובה לתת למי שלא ברור שהוא עני, וכמו שהגמרא אומרת "אמר רבי אלעזר: בואו ונחזיק טובה לרמאין, שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום, שנאמר: וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא".

אבל וודאי אין בזה איסור, ובמשקל החסידות ראיתי שעדיף לי להוציא כסף אפילו אם לא תמיד בצדק ולא להתרגל לאדישות כלפי עניים. כמו שהגמרא שם ממשיכה "ותני רבי חייא בר רב מדיפתי, רבי יהושע בן קרחה אומר: כל המעלים עיניו מן הצדקה - כאילו עובד עבודה זרה, כתיב הכא: השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו', וכתיב התם: יצאו אנשים בני בליעל".

אלא גם סיוע ביד עוברי עבירה.

יש לא מעט מקורות התומכים בכך (וחלקם כבר צויינו). ראה עוד למשל את המסופר על רבי מאיר במדרש קהלת רבה וכיצד כינה את בניו (לא פחות):

"רבי מאיר היה משתכר מספרות וכתיבה נאה, ועוסק רוב זמנו בתורה, ומשתכר שלשה סלעים בשבוע, באחד אוכל ושותה, בשני לובש ומתכסה, שלישי מחלק לתלמידי חכמים, אמרו לו חכמים, בניך מה תעשה בשבילם ? אמר להם אם יהיו צדיקים אמר דוד נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם, ואם לא צדיקים יהיו מה אני מניח את שלי לאויבי השם?"

את המקורות שצוינו (הגמ' על ירמיה) הסברתי ואפילו הוכחתי מהלשון שהכוונה שם היא רק שאין בכך מצווה.

לגבי ר' מאיר:

זה עניין אחר לגמרי - מה שמשנה שם זה לא הרמה הכלכלית אלא הרמה הרוחנית, לצורך העניין היה אומר אותו דבר על עני מרוד שאינו צדיק.

(ושם הטעם הוא הוצאת משאבים של ת"ח במקום ללימוד תורה לצורך עמי ארצות. בדומה לריש לקיש שאמר על חבילת ירק שהשאיר לבניו "ועזבו לאחרים חילם" או בדומה לרבי שפתח אסמי תבואה בשנות הרעב לת"ח בלבד וכשנתן לתלמידו יונתן בן עמרם וחשב שהוא עם הארץ אמר "אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ")

יתרה מזאת שאם מדובר באדם שאיננו הגון ושאינו נזקק לכך, יש בזה גם סיוע ביד עוברי עבירה. אני חוזר על דברי האור זרוע שנכתבו קודם, כשאדם נותן כסף לאחרים הוא צריך לדקדק היטב האם מדובר באדם הגון הנזקק לכך. לחלוטין לא ניתן לחלק מעות לכל פושט יד ברחוב ולחשוב שלכל הפחות אין בכך צדקה.

כל המאמרים מהגמרא שצוטטו (חלקם גם על ידך) רק ממחישים את הנקודה על דקדוק במתן צדקה.

ושוב - אנחנו חלוקים לגבי הסיוע בידי עוברי עבירה.

(הגמרות על ירמיה והחזקת טובה לרמאים מדברות על כך שאין מצווה בצדקה לרמאים - פשוט וברור. לגבי שאר הגמרות - עניינם שונה ואינם מדברות על צדקה כלל כאמור)

חשוב לדקדק אם אפשר - נכון (כדי לתת לעניים אמיתיים), אבל בסכומים קטנים א"צ לדקדק כ"כ (זה פשוט לא שווה את הבדיקה). לכן כשיש קבצן לא ידוע ויש פה ספק דאורייתא של "לא תקפוץ" בצירוף השיקול המידותי כנ"ל, גם אם אין חובה - עדיף לתת לו לפחות משהו (כי לצדקה אין שיעור מדאורייתא).

זו ענ"ד.

או שאתה נמנע מלתת לו בכל מקרה?

מודה שאני נכשל בזה לעיתים ונותן רק עפ"י מראה עיניים. כאמור, כדי לתת צדקה אתה צריך ליזום, לחפש ולברר ואני משתדל לעמוד בזה.

יש מצווה שאם עני אמיתי מבקש ממך צדקה תיתן לו.

אם כדי להמנע מלתת צדקה לעני שאינו הגון, אתה לא נותן צדקה גם לעניים הגונים, אז לא ברור למה אתה חושב שהדרך שלך עדיפה.

אמרתי רק שיש לבדוק הגינותו ולא אחרת.

אם אתה מתפלל במקום שמגיעים 2-3 עניים במהלך התפילה.

שייך שתברר את הגינותו של כל אחד מהם? 

ונניח שכן, והוא הציג המלצה של רב, והתקשרת לרב והוא אמר לך שהוא אכן מכיר אותו אישית כנזקק, כמה תתן? סכום שיצדיק את הטרחה, ואת הזמן שהעני חיכה לך?

לכן היה נשמע לי, שכשאתה מדבר על עניים הגונים, אתה מדבר על להימנע לגמרי מלתת לענייים המסופקים, ולתת רק בדרכים אחרות.

אם התכוונת למשהו אחר, תסביר מהו, ואיך אפשר ליישם אותו.

ראשית, יש לציין שכבר כתב השל"ה הקדוש בשם האר"י, והביאו גם המגן אברהם, שלא לגבות צדקה בזמן התפילה.

באופן כללי, אם יש חשש שהאדם אינו הגון אז אין לתת כי שב ואל תעשה עדיף. ולא מדובר במציאות מדומה, לצערנו אנו חיים בים גועש של תאוות ממון והחששות אמיתיים. כאמור, כל זה לא בא למנוע חלילה מתן צדקה, אלא לקיימה כנדרש וללא מכשול.

ואולי המצווה הכי גדולה שתעשה היא אם יזדמן לך לתת לו עצה או שתיים שיצליחו להוציא אותו מהמקום שהוא נמצא בו..

ולפעמים גם עצם ההתעניינות בבנאדם יכולה לגרום לו להתנהג אחרת..

אם נתת צדקה עשית את המצוה.

כתוב שמי שעושה את עצמו כנצרך לצדקה למרות שהוא לא ,

בסוף הוא יצטרך צדקה..

מקסימום זה יהיה העונש שלו

באמת אין מה לחשוב אבל שזה קצת יותר , 

עדיף לתת לבנאדם אמין.. (: 

כמו כן בבית כנסת  - לפי כל המנדבים (שנוררים בלע"ז) קופת בית הכנסת ראשונה

נותנים למי שצריך / לצד שלישי שיביא לו אישית.. (: 

אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בשעה שכופין את יצרן ומבקשין לעשות צדקה לפניך הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנין כדי שלא יקבלו עליהן שכר  (בבא בתרא ט-ב)

אולי יש חילוק שאני לא יודע?  

הוא לא חושש שזה רמאי, הוא חושב אולי זה מישהו שטובתו שיצא לעבוד.

עקרונית, השאיפה היא לעזור לנזקקים, בין אם בדרך של נתינה, בין אם בדרך אחרת [אפילו הפוכה].

אכפת לו מהעני והוא רוצה לעזור לו. הוא לא רוצה רק לצאת ידי חובת המצווה.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז