לך בפירוט (יכולות,משפחה,חברים/ות...)

לגבי כעס תנסי לראות עד כמה הכעס מצדיק את עצמו ואם זה בפרופורציה בהתחלה תנסי אחרי שאת כועסת ובהמשך תוך כדי הכעס
ותזכרי "הכל לטובה" (-;

"הכול לטובה" עם המרכאות. זה כאילו בציניות או סתם בחרת לשים בציטוט?

היה אדם אחד עשיר גדול קראו לו משה, וכל יום אחרי שהיה עוסק במסחר הוא היה לומד תורה עד ממש מאוחר, והוא היה נותן הרבה צדקה.. צדיק גדול הוא היה. וכמה פעמים בשנה הוא היה הולך לרבי שלו, איזשהו רב חסידי.. להשתופף בצילו וללמוד ממנו תורה. ופעם אחת הוא בא לרבי לד ר איתו בפרטיות ופרק בפני הרבי תסכול גדול שישב עליו. הוא עצבני, הוא מתעצבן הרבהה.. כי הוא חושב שמגיע לו דברים וכשהם ךא מתממשים הוא פשוט כועס. הרבי הגיב ממש באדישות ואמר זה בכלל לא בעיה. משה ניסה שוב להסביר שזה ממש בעיה אבל הרב שוב ניפנף אותו. בלית ברירה משה עזב.... משה נשאר בעיירה עם הרבי לשבת, כמו שהוא עושה כל שנה, וכל שנה משה מקבל את המפטיר- שזה ממש מכובד. ואז הוא גם תורם לבית כנסת סכום גדול
הרבי קרא לשמש שלו. ואמר לו שהשנה לא לתת למשה את המפטיר, אלא את הגלילה- שזה משהו שנותנים בדרך כלל לילדים! השמש היה מופתע ולא ידע מה לעשוץ! השמש החליט להיות ישר ולגלות דבר זה למשה. השמש סיפר למשה משה קיבל זאת. כשהגיע שבת, מישהו אחר נקרא למפטיר! כולם היו מופתעים, והופתעו אף יותר כשמשה הוקרא בשביך הגלילה! כולם ציפו שמשה יכעס ויתעצבן אך משה בא בנחת ובשמחה ומילא את תפקידו. אחר התפילה הרבי ניגש למשה ואמר לו - אתה רואה שלא התעצבנת! ומשה אמר לרבי- אני ידעתי שאתה מנסה אותי לכן לא התעצבנתי! והרבי אמר- כאשר אנו נבין, שכל דבר שקורה לנו הוא מהקב"ה נבין שגם האנשים שמעצבנים אותנו הם רק שליחים למקום- והקב"ה בעצם מנסה אותנו.. ועלינו לעמוד בניסיון!

אם זכרוני אינו מטעני (- והוא בדרך כלל לא...) 

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן