מי לא זוכר את הרגע הזה
מי לא זוכר את התמימות והפשטות
כשעמדנו שם מתחת לכתר והבלונים
עצמנו עיניים וביקשנו בשקט בשקט
בקשה קטנה וסודית
רגע לפני שכיבינו את נרות היום הולדת.
ובמבט לאחור אני תוהה
מה כבר ילדה כה קטנה יכולה לבקש?
הרי לא הספיקה להכיר את חסרונות העולם
ולא הספיקה להבין ממה להיזהר
ולמה לייחל.
אבל מה שבטוח
שלילדה הקטנה הזאת יש תפילה.
תפילה קטנה ופשוטה.
היא בסך הכל מבקשת
שיהיה טוב.
ציירתי בפחם על נייר.
מה אומרים?





