אלאור עזריה - החייל שירה במחבל למוות -
גיבור ישראל או עבריין?
ואני לא מדבר על הצד של מול המפקד, אלא מול הערבי.
שפיות
במצב כזה תעשה למחבל החייאה עם דגש על העיסויים. והמבין מבין ![]()
![]()
![]()
סתמישוובקיצור, מעולם לא שמעה היהדות על השארת אויב חי! (חוץ משאול, שעורר סערה בשמים). בבחינת ,,ארדוף אויבי ואשמידם"!!!!
ותפיסה מערבית ותפיסה נוצרית זה היינו הך. ונאמר שהמוסר היהודי כבר היה עם זקן עוד לפני שנולד הסבא של הסבא של ה"מוסר" הנוצרי...
אסור להשאיר בחיים רק עמלקים וגם להם יש אפשרות להתגייר (רבי עקיבא)
א- אם הוא באמת חשב שיש עליו חגורת נפץ -כל הכבוד לו
ב(וזה יותר נראה לי)- אם הוא באמת רצה לחסל אותו לשם החיסול, אז הוא לא עבריין ולא גיבור ישראל, הוא לא היה צריך לעשות את זה, זה הכל.
אם היה עליו באמת בסופו של דבר חגורת נפץ (כך הוא חשב) מה הוא חשב לעצמו כשהוא ירה במחבל? כי בירייה שלו כל חגורת הנפץ יכלה להתפוצץ ולגרום ליותר נזק....
אבל בכלליות אני חושבת שהוא עשה את הדבר הנכון!
הכדור שיורים לא מצית אש ולכן הא לא יצית וידליק את החגורה.
דבר שני הוא ירה לראש כך ברור שהחגורה לא תתפוצץ.
הוא ירה בו כדי שהמחבל עצמו לא יפעיל את החגורה
אתה חולק על הקב"ה?
אבל באופן כללי ברור שצריך להרוג כל מחבל באשר הוא
הוא מחבל שבא לרצוח יהודים, וצריך להרוג בלי לחשוב פעמיים.
יכול להיות שהוא יצא טיפש , כי עכשיו הוא נדפק אבל בוודאיי שהמעשה נכון הבעיה פה זה העיתוי..
יאללה מה אתם עפים נראה אותכם לוקחים אחריות במצב כזה?? חושים שלו זה קל לרצוח מישהו זאת מיסרות נפש ןאמא!!!! יוסף.
כל הכבוד לו.לי לא היה את האומץ.עשה את המעשה הנכון ככתוב: הבא להרגך השכם להורגו
העונש המתאים לו הוא מוות! וחייל, זה התפקיד שלו, לכן כל הכבוד! ולא משנה אם הייתה חגורת נפץ או לא!
ברור שהוא גיבור!! חיסל מחבל שהיה צריך להתחסל. אין, אבל באמת אין שום סיבה להשאירו בחיים. ערכית, ישראלית, הלכתית, יהודית, מוסרית, אנושית וצבאית! אשרינו שחייל הצילנו מעוד בהמה צמאת דם! ואותם המתלהמים עליו- עונשם יבוא...
בס"ד
אני נוטה לעבריין.
מגרלים פה על כל הפרומים...
אני חושבת שהוא עשה מה שהוא צריך לעשות אם באמת הייתה על המחבל חגורת נפץ חס וחלילה הוא היה בשמים! ואני מקווה שישחררו אותו בקרוב!
הכי גיבור שבעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
גיבור הוא זה הכובש את יצרו. מה שלא קרה כאן. אבל כיוון שצה"ל במקרה הזה כנראה לא אומר את האמת הצרופה. החייל לא עבריין, מקסימום טעה בשיקול הדעת, כשהחליט לירות ברוצח ארור. חיילים במלחמה זה לא להקליד ליד המזגן. והרוצח המתועב לא היה בתור למכולת, בכדי לקנות ארטיק.
את יצרו.
החייל עשה את התפקיד שלו, מחבל שדוקר יהודי וכל שכן חייל בתפקיד במטרה לפגוע בו, מגיע לו כדור בראש!
עזרא זה אהבה
יש פה שתי נקודות - מה קרה שם באמת, ומה היחס שלנו למה שקרה.
מה קרה באמת - בשביל זה יש בית משפט שקובע ומחליט, ולו יש את הסמכות להחליט על סמך ראיות מה היה המצב שם.
אם הוא ירה במחבל כי הוא חשב שנשקפת לו סכנה - מעולה. חייל למופת, פעל לפי החוק, וגם בית המשפט ישחרר אותו.
אם הוא ירה במחבל בלי שהיתה סכנה- אפשר להתווכח על ההוראות פתיחה באש, ואפשר להפגין על חוסר ההיגיון שבהם אבל בתכלס אם הוא עבר על החוק, מגיע לו עונש. גם אם אני מסכימה עם החוק וגם אם לא, ש לנו מדינה עם חוקים ואנחנו מחויבים לחוקים אם זה מתאים לנו עם האידיאולוגיה שלנו ואם זה לא. ולכן - אם הוא עבר על החוק מגיע לו עונש. ואז אפשר לשבת ולהתווכח על האם החוק בסדר או לא.
למרות שבעיני - אסור לנו לאשר ירי במחבל מנוטרל. צריך להחליט שבית דין קובע לו עונש מוות, אבל לא שאנשים יחליטו לאחרים עונש. בשביל זה יש בתי משפט שיקבעו, ואסור לנו לקחת את החוק בידיים או את המשפט בידיים ולגזור דין לאחרים.
מסכן
בשנייה שהמחבל מנוטרל אין שום קשר למשפט הזה.
אני לא חושב שהוא בן אדם רע אבל הוא בטוח לא גיבור...
אם הוא עשה את זה במטרה של פחד מחגורת פיצוץ אני סומך על בית המשפט שיבדוק את זה...
ובטוח שהוא עשה טעות שהוא עבר על הנהלים
מה היה קורה אם כל אחד בצבא היה עובר על נהלים הצבא היה הופך לצחוק!!!
צריך לשנות את הכלל הזה .
צריך להבין, הוא מחבל. לא שוום דבר אחר, וכן, צריך להרוג אותו גם אם זה לעבור על הכללים.
ומי שהורג מחבל הוא גיבור. לא בגלל העובדה שהוא הרג את המחבל, אלא שהיה מוכן להסתכן ולעבור על הכללים כדי לעשות את הדבר הנכון.
אני לא בטוח שצריך אבל אולי צריך לשנות את זה אבל כרגע זה המצב ואסור לעשות דין בעצמך
חוץ מזה אי-אפשר להרוג בלי דין גם לפי היהדות!
גבר
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.