אני רוצה שרשור שיריםשטות
תתחילי ואצטרףריעות.
זו בעיה, שום שיר לא מתנגן לי בראש כרגעשטות
ממ. אז אני אתחיל ואם את מכירה תצטרפי?ריעות.
בטחשטות
גם אני! גם אני!נפתלי הדג
התחלנו.נפתלי הדג
כולם שלך, כוכבי רקיע!
יַלְדָּה, יַלְדָּה,
אֵין אַגָּדָה לִי –
הִיא נִשְׁתַּתְּקָה מִזְּמָן.
לָכֵן יָקָר כָּל שִׁיר בַּנָּלִי
בְּסוֹד סוֹדוֹת שֶׁל הַיוֹמָן.
כֻּלָּם שֶׁלָּךְ - כּוֹכְבֵי רָקִיעַ.
אֵין אַגָּדָה לִי -
הִיא נִשְׁתַּתְּקָה מִזְּמָן.
הַאִם לֹא טוֹב לָךְ פֹּה לָנוּחַ?
בְּדִידוּת הַשְּׁנַיִם - כֵּפֶל חָג.
פֹּה כָּל מִשְׁעוֹל - מַחְסֶה בָּטוּחַ
מֵרוּחַ, רַעַם
וּבָרָק.
כֻּלָּם שֶׁלָּךְ - כּוֹכְבֵי רָקִיעַ.
אֵין אַגָּדָה לִי -
הִיא נִשְׁתַּתְּקָה מִזְּמָן.
ופי הממלל גדולות, ובמה?נפתלי הדג
וּבַמֶּה אֲכַסֶּה
עַל צֵאתִי מִיְּרֵכַיִךְ
הַפְּרֵדָה
הַבְּגִידָה
הַגֵּרוּשׁ
זְקִיפַת-הַקּוֹמָה
נְשִׂיאַת-הָרֹאשׁ
מֵעָלַיִךְ
וּפִי הַמְמַלֵּל גְּדוֹלוֹת
וּבַמֶּה?
הֲלֹא בְּנָפְלִי אַפַּיִם
עַל פָּנַיִךְ
הֲלֹא בְּהַקְרִיבִי פֶּה
לְשִׁירַיִךְ
הֲלֹא בְּשׁוּבִי אֵלַיִךְ
אֲדָמָה
ובלילה עיר...נפתלי הדג
מבר וכל מועדון
מבית קפה או מלון
אפשר לראות כולם יודעים
זה במבט בתנועה
בקול של כל מזכירה
אנחנו כאן עוד מחכים
ובלילה עיר
נותנת עוד סיבה לשכוח מי אתה
ובלילה עיר
הולכת אבודה שוכחת את עצמה
מה שנראה קל קשה
מה שרוצים לא יוצא
אולי זה כל מה שנשאר
שוב סיכוי אחרון
אני יוצא באישון הלילה שוב קורא לי
ובלילה עיר
נותנת עוד סיבה לשכוח מי אתה
ובלילה עיר
הולכת אבודה שוכחת את עצמה
שימו לב, זה בלועזית:נפתלי הדג
הם טובים כי הם ישראליםנשגבת מבינתך
פסח כשר ושמח!נפתלי הדג
שכל הפשעים יבוצעו, אחרי שאעצום עינייםנפתלי הדג
שלא ידפוק אותי הלב
באמצע היום, שלא אכאיב
לאיש ולא אכאב, שיהיה
חלב ולחם טרי, טיפת אור,
מעט מים. שכל המכשירים
יפעלו, שכל התוכניות
יעלו, שכל הפשעים יבוצעו
אחרי שאעצום עיניים.
איך זה שלא נקראתי לדגל?כישוף כושל
קדימה 
נפתלי הדג
נראה שאני היחיד פה..נפתלי הדג
שה בלילה בלי אדם
לא טוב ביום עם אנשים
עולים לזרוע בעיתם
כוכבי לילות אורות קלושים
והרחובות בעיר כתהום
בלילה עצב מגושם
קשה עם אנשים ביום
בלילה אין בהם אשם
אתם שיש את כל האלבום הנפלא שלה ביוטוב?נפתלי הדג
מתוך היאוש הזה
אין לי הרבה ברירה.
מנודה- בתוך קהל של עצמי.
כל המראות רואות.
מנודה.
אני רוצה לבכות ואין לי על מה
אני רוצה לשקוע ואין לי איך.
אני רוצה להיעלם
להיבלע.
ואין לי למה.
אז אני שרה לעצמי,
ומקווה שאשאיר משהו בעולם
שאהיה לתועלת.
זה שיר מאוד מעניין.נפתלי הדג
כנועים וכפופים בפני האל
כורעים אל האל להתפלל
שמה ששכחנו נרשם במגילות של אור
ויינתן ביום הדין על קלף של עור
ועל הלב יש עננים
קרני התגלות בין בניינים
כולאים פרפרים בתוך כלובי אדם
אני כבול בתוך עצמי, אני פרפר אדם
חיכיתי כל כך שייפתח
כלוב הברזל המרותך,
אבל לא ידעתי שטמון אצלי ביד
אותו המפתח המיוחד
עכשיו אני עף מעל האש
רואה את הכלוב ומבקש
מבני האדם לצאת מהכלובים
כדי שיעופו הפרפרים.
אך באותו בוקר על גל משב הרוח
פרשתי כנפיים בשדה פתוח
הייתי חופשי וראיתי אור
אין לי מילים שאוכל לזכור
איך שאני אוהבת את השיר הזה.~תות~
תודה שהזכרת לי אותו.
זה השיר שלי אבל!פיתה פיתה
לא נכון יש לך שיר אחר בכלל!נפתלי הדג
אסור שיהיו לי שני שירים?פיתה פיתה
אסור
נפתלי הדג
התשובה תמיד בורחת לאלף כיוונים...נפתלי הדג
לא מצאנו רגע נחת באלו המילים
התשובה תמיד בורחת לאלף כיוונים
לא ביקשתי דבר, רק עמדתי מרחוק
הימים, ימים של פחד מן הבכי והצחוק
כשישטוף הגשם את סמטאות העיר
ורק אחכה שתלבשי את המעיל
ונצא לרחוב ונלך אל הים
ותראי כמה יופי מחכה לנו אי שם
אם אמצא לרגע נחת בעינייך התוהות
אחכה בינתיים, אשאר כדי לראות
איך הגשם שוטף מעלייך כל כאב
את יפה, את מים שזורמים לי אל הלב
המילים הופכות למים ומעל סירה תשוט
בתוכה אנחנו שנינו מחפשים קצה של חוט
והשמש מפזרת זהבים על פני הים
זאת שקיעה אחרת כי אנחנו כאן
אם אמצא לרגע נחת בעינייך התוהות
אחכה בינתיים, אשאר כדי לראות
איך הגשם שוטף מעלייך כל כאב
את יפה, את מים שזורמים לי אל הלב
לפעמים קירות חשופים הם מראה מלבבנפתלי הדג
הנה נפתלי, נפתלי הדג
הפה קצת פתוח לא מוציא אף מילה.
מתחת לפוני עיניים כחולות
הרופא אמר שהטבע עושה טעויות.
וכולם הסתכלו עליו וצחקו
מבוקר עד ערב עושה פרצופים
מתבלבל בידיים מלכלך ת'סדינים
וכולם הסתכלו עליו וצחקו.
(כולם צחקו עליו והתרחקו)
קשה, קשה להיות בן-אדם
נפתלי רוצה לחזור אל הים
לפעמים קירות חשופים זה מראה מלבב
כמו מסך שקוף שמכסה את הפגמים.
חיוך שמתוח עד כאב
בעולם המופלא ללא מלים
שקט, שקט שאפשר למשש
כחול בעניים זה מה שיש.
קשה, קשה להיות בן-אדם,
נפתלי רוצה לחזור אל הים.
ובליבות חבריו, זה מוזר, אז דבר מה התרומם בו ושרנפתלי הדג
נזמר נא את שיר אליפלט
ונגידה כולנו בקול:
כאשר עוד היה הוא רק ילד,
כבר היה הוא ביש גדא גדול.
בו שכנים ושכנות דיברו דופי
ואמרו שום דבר לא יועיל -
אליפלט הוא ילד בלי אופי,
אין לו אופי אפילו במיל.
אם גוזלים מידיו צעצוע,
הוא נשאר מבולבל ומחייך,
מחייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.
ונדמה כי סביבו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
כי סביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.
בליל קרב ברעום אש מזנקת,
בין אנשי הפלוגה קול עבר:
העמדה הקדמית מנותקת,
מלאי תחמושת אזל בה מכבר.
אז הרגיש אליפלט כאילו
הוא מוכרח את המלאי לחדש,
וכיוון שאין אופי במיל לו,
הוא זחל כך ישר מול האש.
ובשובו מהומם ופצוע,
התמוטט הוא, כרע וחייך.
הוא חייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.
ובליבות חבריו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
מסביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.
ובלילה חבוש קסדת פלד,
אט ירד המלאך גבריאל,
וניגש למראשות אליפלט,
ששכב במשלט על התל.
הוא אמר: אליפלט אל פחד,
אליפלט, אל פחד וחיל ‟
במרום לנו יש ממך נחת,
אף שאין לך אופי במיל.
זהו זמר פשוט גם תמוה,
אין ראשית לו וסוף והמשך,
זימרנוהו בלי דעת מדוע
וכיצד ובשל מה זה ואיך.
זימרנוהו כך סתם זה מוזר,
כי דבר מה התרונן בו ושר...
לפעמים גרסאת הכיסוי עולה על המקורנפתלי הדג
אם זר קוצים כואב
זה מה שאת אוהבת
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב
ואם שירים אהבת
רק שכתובים באבן
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב.
ואז כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר
הוא כנראה אהב אותי,
האיש הזה.
אחח... נתן יונתן.
טוב, זה מקסיםנפתלי הדג
ליד הרכבת ראינו שכבות בהר,
זו על זו, קדומות, קשת על קשת,
גם אנחנו נהיה כך, אולי מחר,
יחדיו, צמודים, וגבוה מעל – הדשא.
אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת.
כל הלילה עמל הירח כמטורף
וטשטש נגודים וסתירות והרגיע דם ומים.
ילדתי, אין עוד הבדל עכשיו,
כדין כל העולם הוא דין השנים.
אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת.
הפתיליה והסיר שעליה – בנחת
מה אכפת לשניהם, הם זה לזה רוחשים,
גם אנחנו עוד נהיה כך ביחד,
אדומים וחמים ואחד בשני לוחשים.
אמרתי לך שיהיה כך –ולא האמנת.
יש בנו נגינה ואין בנו די רעם.
מתי סוף-סוף נלמד להיות קשים?
הכפירים, נערה, אינם רעבים אף פעם,
רק צדיקים וכבשים רעבים ורשים.
אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת.
ראי, אהבתנו היא עכשיו בלי גבול,
והגענו לגבול שאין בו אהבה.
השומרים אמרו ססמתם והשער נעול,
הילדים הלכו הביתה, החשמל כבה.
אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת.
כשגאונים נפגשים וזה.
זה שיר ממש טוב אבל -נפתלי הדג
השיר הכי שמלאני שאני מכיר.
מרחוק אפשר לראות
את אחלמה ואת כדכוד
אורות מנצנצים בחושך
והגבר באפוד
השמיע את מילות הקוד
הגענו אל אבני החושן
בין הים והנהר
הר ועמק וּמדבר
ארץ רחבת ידיים
חמוצי זיעה ודם
מן הקרב שטרם תם
המתים חייכו עדיין
אז אמרנו הודיה
על הנס שפה היה
הרודפים הפכו פנים לברוח
כחולמים היינו אז
עד לְבוא שלל חש בז
לעמוס כתפיים במלקוח
בין בזים לבוזזים
שם נפלו הנועזים
גם בארזים נפלה שלהבת
זה מקרה וזו שיטה
יד רוחצת אחותה
מנגבת באותה מגבת
אני מצדיע לדגל
ולכל חברי למסע
הביטו להיסטוריה בעיניים כי עשינו
מה ששום עם לא עשה
כנענים ויבוסים
מלפנינו בנסים
עזובת שדה ובית
במורד נעשקים
נסו בני הענקים
עד פליטים שם נעלמו מעין
אז בנינו את עוולות
והלכנו בִּגדולות
וגם גֶזל עיר ואם - מחורבותיה
שוב בנויה לתלפיות
כבשנים קדמוניות
בין שפלות לעמק אין שומע
איך פורחת הקריה
שמה קראנו אפליה
שם נישאת מראש הרי קיפוח
נידויים וחרמות
במישור דעות קדומות
שם בנינו את נזרע לרוח
אני מצדיע...
טוב..שטות
שירים יפים פשוט תשלח בוואצפ, טוב?
אני צריך להסגר על הטעם שלךנפתלי הדג
שירים יפים בעברית בלבד, ובלי לפגוע שירים יפים! לא ברישטות
קרן?ריעות.
כןאבל יש לי כבר כמה שלהשטות
😒 חפשי ת'חברים שלךנפתלי הדג
נחשוב על זהאני מחפשת, בינתיים מצאתי כמהשטותאחרונה
באתיפיתה פיתה
אם נשרוד את המבול הפעם,
כל חיוך יהיה שונה, נגוע.
אם אחזור על זה עוד ועוד ועוד
תשארי עשרים שנה או עד סוף היום.
למדנו לחכות ולוותר ואיך להיזהר, מכל מילה
והכל יקפא פתאום
אם יהיה לנו רגע לעצור בפינת רחוב
לחבק ולעזוב
כאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות
לאהוב פחות.
בחיוך פרוע עוד אבוא לגבות חובות
לשבור חומות ולהעיר אותך
למרות שאין דבר שלם יותר מהכאב שמתנגן
בשיר אחר
והכל יקפא...
...Slow motion
הלך עבר בדרך עפר
ומי היה בדמות אותו העלם
תרצה לשאול
היה הוא הלך בבגדי בן מלך
נסיך של שאול
וגם:
התבלבלתיאיגנוטוס פברל
כשפתחת את הדלת, כבר ידעת שאסור היה לך לפתוח אותה.
איך ידעת?
כי על הרצפה היה מונח מכתב בכתב ידך.
במכתב היה כתוב:
"אם אתה קורא את זה, נכשלת."
נכשלתי במה?
בלפתוח את הדלת.
אבל אם כתבתי את המכתב לפני שפתחתי את הדלת, איך ידעתי שאפתח אותה?
כי כבר היית כאן.
מתי?
מחר.
איך אפשר להיות כאן מחר?
זו בדיוק השאלה ששאלת כשמצאת את המכתב בפעם הראשונה.
איזו פעם ראשונה?
הפעם שבה עדיין האמנת שיש פעם ראשונה.
למה הפסקת להאמין?
כי בכל חדר שמצאת היה מכתב נוסף.
ומה היה כתוב במכתב הבא?
"אל תשאל מי כתב את המכתבים."
אז שאלת?
כמובן.
ומה גילית?
שהשאלה עצמה היא המלכודת.
איך שאלה יכולה להיות מלכודת?
כי ברגע שאתה שואל "מי כתב את המכתבים?", אתה מניח שמישהו כתב אותם.
אז אולי אף אחד לא כתב אותם?
אם כך, מאיפה הם הגיעו?
אולי מהעתיד.
אבל מי בעתיד כתב אותם?
אולי אתה.
אם אני כתבתי אותם, למה אני מזהיר את עצמי?
ממה אתה מנסה להגן על עצמך?
לא יודע.
אז למה המשכת לקרוא?
כי במכתב האחרון היה כתוב:
"החדר הבא יכיל את התשובה."
והוא הכיל?
כן.
מה הייתה התשובה?
שהחדר הבא יכיל את התשובה.
אז מעולם לא מצאת תשובה?
מצאת אלפי תשובות.
למה אתה קורא להן תשובות?
כי כל אחת מהן פתרה את השאלה הקודמת.
אז למה המשכת?
כי כל תשובה יצרה שאלה חדשה.
ומה הייתה השאלה האחרונה?
למה אני עדיין ממשיך לפתוח דלתות?
ו... מה התשובה?
...
למה אתה חושב שאני מספר לך את הסיפור הזה?
כי גם אתה עומד עכשיו מול דלת.
והשאלה האמיתית היא לא מה יש מאחוריה.
השאלה היא:
מי הניח שם את הידית?
ואם כבר שאלת את זה —
למה הנחת שמישהו בנה בכלל את הדלת?
וואו זה מורכבשִׁירָהאחרונה
..זית שמן ודבש
כל הכבוד לה!
למרות שלא קראתי את זה.
..זית שמן ודבש
הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!
עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה
היום יש תהיות.
תהיותשִׁירָה
למה אני קוראת הודעות מפעם
למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה
למה אני מרגישה שהכל עליי
למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)
למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות
איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה
למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו
למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו
למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי
למה החיים כאלה עליות וירידות
ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים
לא תמיד, אבל לפעמים כן
למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה
תהיות נוספותשִׁירָה
איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי
אני זוכרת שהיו הרבה יותר
ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם
מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה
מעניין
אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא
תהיות נוספות נוספותשִׁירָה
למה הפסיקו לייצר נוקיה208
למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208
למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן
ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר
אפילו בנות מפה שפעם היו לי
שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר
מה שלומך?
ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.
היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה
ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא
למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא
למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה
אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה
אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא
אני רוצה להיות עצמאית
אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב
עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה
מספיק לי די והותר מה שעובר עליי
והעומס הזה שמגיע
מכל מיני סיפורים שקורים מסביב
עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור
עד שהבנתי שהוא ברור
אסור לי להיות שם יותר מידי
ואני מוגבלת
אני יכולה להיות נחמדה
להתעניין בשלום
להביא משהו נחמד אם מסתדר לי
אני לא יכולה לתת את הבית שלי
או את האוכל שלי
או את הלב שלי
וזה גם לא יעזור
עכשיו צריך להתפלל
ואיפה אני ואיפה להתפלל
ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם
אבל יש לי תפקיד
כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי
הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים
הוי טאטע רחמים עלינו
אנחנו רוצים להתפלל
חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן
מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור
בקיצור גאולה עכשיו
זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו
ובלי הנחת של אביגייל
אנחנו רוצים בית דוד
מהר עכשיו אין זמן לחכות
חיכינו מספיק אביגייל
טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו
ותן לנו שמחה!
משה
קוראים לזה מובחנות
ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה
אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית
אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית
לא צריך "הכשרה"משה
צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.
מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה
מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.
אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.
אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.
אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה
לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.
כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?
אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.
ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה
אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה
להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר
כי לחשוב עליה בלי יכולת לעזור זה קשה
ולעזור זה לא אפשרי
אז מה נותר?
להתפלל
ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה
והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין
ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם
ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.
ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.
אולי, אני לא יודעת.
בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח
איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.
הנה אמרת לעצמך את האמתמשה
זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.
(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")
כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה
לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.
בסדר
להבנתי את המציאותמשה
אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.
גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה
אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.
הדבר הכי חשוב.
אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.
צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.
לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
(זהירות נאום ארוך בפנים)שִׁירָה
כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)
ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.
ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.
כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?
אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.
אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......
אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.
פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה.
בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?
בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.
אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.
ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.
אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.
ובכלללללל
אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?
אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.
((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.
ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.
והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!
ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))
אני חושב שאני מסכיםמשהאחרונה
לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.
צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.
שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.
(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).
אגב,
אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.
איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה
לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.
והוא אמר לי תודה רבה.
יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.
כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה
ואשריכם לגמרי כמו שנאמר
אבל
לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי
ואם האדם הזה הוא אישה אז כן
צריך לומר תודה גם אם זו אישה
עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה
(למעט שבועות? אולי)
אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו
וואו
אשריך לגמרי
והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ
אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא
להבדיל בין החיים, כן.
את עובדת במקום של גברים דוסים?משה
(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)
לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה
הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?
נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה
אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.
ברור לי...שִׁירָה
טוב אז בא נסכם את שהיהשִׁירָה
כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו
אז דיברנו
ושאלתי
והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב
ואמרתי שיענה מה שהוא חושב
והוא הסביר
והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך
וניסיתי להבין ככל יכולתי
בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת
ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה
ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר
אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית
ואולי זה גם האופי
ושוב הקשתי
ושוב ניסה לתרץ
אז בסדר נו הבנתי
אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה
..זית שמן ודבש
זה חרא
יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה
הגנהיצחק מזרחי
דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...
מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ
קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי
אח"כ אם זוכרים אותך