אז זה מה שהיה. ב"ה אני כבר אחרי וממש לא קשור אליה בלב, וזה בתור זכרונות או דברים שישפיעו עלי בחיים בלי קשר אליה. אבל רוצה לתקן..

כשהיינו צעירים ממש, היא אפילו בכיתה ח-ט, דיברנו. והיה לה רע בחיים, בדר"כ מצב כמו שהיתה בו זה ישר לפסיכולוג שלא תעשה לעצמה משהו (האמת אפילו לא בתיאוריה.. כבר התחילה לעשות לעצמה). אבל חושב שהיא הסתדרה בלי פסיכולוג בסוף, כנראה גם בגללי. תודה לאל. (לא יודע, אולי כן היתה אצל פסיכולוג.. די בטוח שהסתדרה. מקווה..) וגם היא ממש עזרה לי ושינתה לי דברים בחיים, מקצה לקצה. הרבה ממה שיש לי היום זה בזכותה. כבר לא קושר אותי אליה בלב אבל ייזכר לטובתה תמיד. היא ממש נקשרה אלי כבר אז, אבל אני הייתי טיפש וחשבתי שזה סתם.. בסוכות של כיתה י"א שלה היא אמרה לי שזה רציני מצידה ושיש לה רגשות כלפי, ואז הבנתי בבת-אחת שגם אני בפנים.. אז לקחנו כמה ימי שתיקה לעכל, ומיד הבנו שזה לא שייך לגילנו ולא רוצים ככה.וחתכנו בלי לדבר על המשך..

עברה יותר משנה ששתקנו, ושנינו הבנו בשנה הזו שאנחנו נרצה לחזור בסוף. אבל אפילו לא ידענו את זה, כי לא דיברנו.. כל אחד חשב שאולי השני המשיך בחיים. באמצע י"ב שלה שלחתי שאלה אם המשיכה לחשוב עלי. אמרה שכן ונפגשנו.. הייתי בעננים......

באותה תקופה הייתי בצבא (התגייסתי כחצי שנה קודם) ולא יכולנו להיפגש שוב בקרוב. תוך כשבוע מהפגישה חתכה אותי.. ואמרה שלא יהיה כלום גם בהמשך.. לא הבנתי למה. הסבירה בקטנה, אבל לא באמת סיפק אותי.. אבל לא ידעתי מה לשאול, וגם היה חזק ממני הרצון שלא להכריח ח"ו.. אבל אחרי טיפה יותר מחודש שלחתי שוב שאלה בדוא"ל, למה. הסבירה קצת יותר.. הספיק כדי להרגיע אותי לזמן-מה, אבל לא באמת סיפק אותי.. הרגשתי יחס מזלזל, שנותנת לי את זה רק כדי לסמן וי, ש"זרקה" אותי, ושברגע שהחליטה כך כבר לא אכפת ממני.. לא השתחררתי מזה.. אז אחרי 5 חודש (סה"ך חצי שנה משחתכה אתזה) הזמנתי איתה שיחה ארוכה. הסכימה, שלוש שעות דיברנו ופירקנו הכל.. משהו שאף-פעם לא עשינו. ניתחנו, איך הרגשנו, מה מי מו, למה כמה ואיך. לאיפה זה הולך. גם הבנתי פתאום שברגע שנפגשנו אחרי הזמן הארוך הזה, הבינה מההתחלה שהיא במקום אחר בכלל, ולא באמת היתה צריכה לחזור לזה, אלא רק עשתה כדי לוודא שלא תשאל את עצמה מה אח"כ.. השיחה התארכה והיינו חייבים לסיים, אבל חזרנו לדבר אח"כ. אבל החלק הראשון כבר נתן לי את שלי.. ומרוב שהפגיעה היתה קשה, פשוט הסתנוורתי.. בכלל לא שאלתי את עצמי איך זה בשבילה השיחה הזו, וזה לא היה לה טוב. חושב שרצתה לשכוח ממני ופתאום נכנסתי לה בבום לחיים. ועוד בצורה כזו חודרת שלא התאימה לה אחרי כ"כ הרבה זמן שתיקה (חצי שנה שלמה..). אפילו כשאמרה את זה שלא היה לה טוב, הייתי מרוכז בעצמי ולא קלטתי.. כן ביקשתי סליחה, אבל זה היה חיצוני מדי בטעות. הופתעתי שלא היה לה טוב והתנצלתי, אבל זה בכלל לא היה זה.. בדיוק כפי שאני הרגשתי שהיא לא כיבדה אותי כשסיימה, אלא נפגשה איתי כדי לבדוק מה היא צריכה, "השתמשה בי" בשביל לסדר את התחושות הרעות שלה מהשנה של שתיקה, בדיוק ככה גם אני עשיתי אותו דבר.. ועוד, אחרי שביקשתי סליחה כמעט מן השפה ולחוץ (לא באמת מן השפה ולחוץ, אבל בלי להבין בכלל את הקטע שלה.. ובלי לנסות להבין אותה) - במקום להבין אותה, הצעתי שנחזור לקשר.. אחרי שאמרה שלא יהיה טעם לחזור,גם במקור כשחתכה וגם אח"כ כששלחתי למה בדוא"ל. ברור שסירבה.. לי זה כבר היה בסדר, כי שאלתי את זה רק לשחרר, שלא אגיד לעצמי שלא ניסיתי. אבל בשבילה זה בוודאות היה פוגע.. לא מתעניין בה - ועוד שואל אם רוצה לצאת????

הייתי כ"כ עיוור ולא קלטתי את זה עד ממש ממש לאחרונה. כבר עברה איזה שנה מאז.. היא אמרה כזה בסוף שלא להחמיר עם עצמי, ושסליחה שתקפה אותי, וזה מה שנתקע לי בראש.. גם באמת-באמת שלא הבנתי שאני פוגע בה. בטח שלא הבנתי שזה כנראה באותה עוצמה שהיא פגעה בי.. מבין וגם תמיד הבנתי שהיא לא התכוונה לפגוע בכלל, ובטח גם היא מבינה שלא התכוונתי. אבל בוודאי פםגועה.. אם לא שמעדיפה כבר לשכוח הכל ומדחיקה..

אני מודה שאני חושב שהיא צדקה, לא באמת היה מה להמשיך את זה.. הייתי להוט לבדוק, לנסות, כי לא הכרתי אף אחת אחרת, ואיתה היה טוב ממש. אבל דרכינו כנראה נפרדו.. מקווה מאוד שהיא באמת מרגישה כך ולא חושבת עלי עדיין. אבל די משוכנע שהיא מרגישה פגועה, שוב, אם לא שמדחיקה..

עכשיו חושב מה לעשות. מצד אחד אם אשלח הודעה אני סתם חודר לה לחיים ומציף לה את הפגיעה.. ואולי כבר עברה את זה והתרגלה וככה טוב לה, ואני רק אפריע..

אבל אולי באמת זה יעזור לה בחיים, באמת שלא מגיע לה.. בחורה באמת טובה..

באמת רוצה לתקן. מרגיש רע עם עצמי. מאוד מרגיש רע עם עצמי גם, שרק עכשיו קלטתי.. איזה חוסר יחס, איזה זלזול ממני.. עלול גם לפגוע לה באמון בכלל בבנים.. וב"ה יש בנים טובים, גם טובים ממני, גם אני עצמי כבר טוב יותר תודה לאל..

לא הוגן שייתקע לה בראש רע ממישהו שהיה צעיר וטיפש.. ניסינו מאוד להיות נחמדים אחד לשני, אבל לא מספיק הבנו את העומק של הבנה הדדית.. וזה הרס המון..

אם אתן יכולות להכניס את עצמכם לנעליים שלה, איך הייתם רוצות שאני יעשה עכשיו??? לשלוח הודעה, או כלום..

וגם אם את איכשהו פה וקוראת את זה עכשיו, אשמח שתגיבי ותגידי את מצבך.. או באישי.. כי רוצה לתקן, שארגיש נקי באמת להמשיך הלאה בחיים, שאדע שלא דפקתי לך את החיים ואת יכולה באמת להמשיך הלאה בצורה בריאה..

גם לגברים יש רגשות

סופריקה

לדבר עם בחורה ולברוח?

2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.

אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש

ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.

ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה

לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .

איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?

ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום

שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו

ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .

מדוע?

אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )

ובסוף הלכו בלי הסבר בבום

אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..

ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..

אבל לא כולן לוקחות את זה ככה

יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..

באמת קחו אחריות.

גוסטינג זה גועל נפש

אתם גועל נפש

השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.

אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..

נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??

(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?

 אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל 

דרך ארץ

כנל הפוך!! כלפי גברים

מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה

וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד.  ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.

ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.

אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.

ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.

אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.

הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.

התוהו קדם לעולם. 

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ולמה

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)