פרחים. ים
חברות.
אהבה.
שתיקה.
קבלה של כל עם ישראל על חלקיו השונים (ע"ע משפחה)
שיחות ליליות.
חושך.
רגעים משוגעים והזויים שבהם נחשפות זהויות הכי עמוקות.
כאב. ושוב כאב.
מודעות עצמית.

לא יודעת באיזו תקופה

בעקבות התישנות הגג שופץ והורחב.. יש מקום לעוד אנשים בדגש על יונים;)

רווקות או נשואות?

זה שילוב של יונה קטנה וכנרית על הגג מימים עברו בנסיו"פ.

חייב לכתוב את ההודעה האחרונה

לא שרשרתי נכון

מי איתי?

ולא דברתי על אפאחד שהוא מישהו.

ברור שכל העולם חושב עלינו!!!!

בקטע חופפרר

בדגש על רגש..

 

או אולי - תפיסה שמעניקה לך משמעות

רגעים שאני מרגיש משמעות.... לא יודע מה זה להרגיש משמעות, סליחה שאני כזה ליטוואק אבל אני לא מתמם, האמת אולי ביום כיפור או בפורים. יש לי הרבה רגעי נחת כאלה אבל המושלמות של משמעות היא רחוקה ממני. (נקודה כואבת)

 

השני- התפיסה שאני פה למלאות את הרצון האלוהי בתיקון העולם, מתוך רצון שלי.

אצלי זה פשוט לא מחזיק מים.

אחרי כמה זמן בריטואל של עבודת ה' חיצונית זה מכה בי ולא נותן לי מנוח.

(זה אמנם יכול לקרות אחרי כמה חודשים, אבל מגיע בסוף.)

 

בד"כ שוקעים מהר חזרה להמולת החיים.

אבל יש פעמים ש.. חלאס, נשבר.

לא נראה לי שזה עבודת ה' חיצונית. זו פשוט תחושת חוסר מושלמות שצצה בכל רגע של שקט. 

על חוויה של משמעות.

על תחושת סיפוק ושמחה.

שומדבר בשומקום לשומכלום.

אבל גם שיעורים, ספרים, רבנים..

אתה יכול בבקשה ללמוד לשרשר נכון?

זה ממש ממש משגע..

שרשרת תגובה לזה שמעליך והיית אמור לשרשר להודעה הראשונה,

כי ענית להודעה הראשונה ולא לזה שמעליך..

זה שמעליך אמר שבעיניו הסניף ואתה אמרת משפחה בעיקר אז איך לעזאזל יכול להיות שענית לו? זה עניין של דעה אישית..

(נו, מותר, זה נסיו"פ)

@צריך עיון

סיימתי את החל"ת

או שלא הבנתי משהו?...

(וואי וואי, איזה נצלו"שששש! זו ההודעה האחרונה שלי לנצלו"ש זה בל"נ)

חשבתי שאולי בגלל זה הגבת ככה..

ושאני מועילה למישהו

ואי

חברות
אמנות. יצירה.

אבל בסוף הספר נאמר "את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" הוא לא אומר מה טוב לאדם אלא מה כל האדם.
או כלשון תפילת נעילה "ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל (ללא משמעות) אבל אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך.. וזוהי המשמעות של חייו של מחבר ספר קהלת.

חברויות אמיתיות.

אנשים.

אומנות, כתיבה ומוזיקה, שבלעדיהן לא הייתי חיה נראלי.

כל ההתמודדויות שנדפקתי איתן כביכול. 

אני עצמי והמורכבות שלי.

אמונה והכל.

 

 

נראלי שהחיים הם המשמעות הגדולה ביותר, תלוי איך אתה מתייחס אליהם.

 

ותודה עלזה. זה חשוב.

 

את נשמעת אדם מיוחד.

טוענים שאני כזאת

כולנו מיוחדים בסופו של דבר

זה שיש לי עיפרון ומחברת (לא עכשיו.. ), ושיש אנשים טובים.

שזה משהו.
בראיית הטוב

מוזיקה.
תפילה.
הידיעה שה' בחר בי להיות בת שלו.

סיפוק.

שמחה.

משפחה.

לשמח/לעשות טוב למישהו.

איפוק.

אמונה.

חברות טובות.

להיות יהודיה, להיות בת של השם, עם כל מה שמשתמע מכך (מקווה שאני באמת עושה את זה נכון..)

הרצון להקים משפחה ובית נאמן בישראל

הרצון לגדל ילדים צדיקים

גמילות חסדים

אולי אני אזכר בעוד...

 

אשכרה.

קפוץ לי