א. הפרוש שלך לזה שיש מלחמה בין פמיניזם ושובניזם במגילה הוא טעות לדעתי. לא כתוב שמרדכי אמר דברים שונים מאסתר והיא אמרה משהו סותר לו ונצחה. יותר מזה, מי שדוחף את אסתר על פי דברי הגמרא והמדרשים ואפילו פשט הפסוקים "מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" זה מרדכי. נכון שמרדכי עושה ככל אשר צוותה אסתר - זה לא נובע מנצחון פמיניסטי, וכך גם כשמרדכי מכוון את אסתר אין זה נובע מנצחון השובינזם אלא מעבודה משותפת של איש ואשה (ותהי לו לבת - אל תקרי בת אלא בית - אשתו זה ביתו) ששורשם בפועל ונפעל ואכמ"ל.
לגבי הכלל שאין מקרא יוצא מדי פשוטו הכוונה היא שמדרש לא סותר את הפסוקים אלא מביא רובד אחר.
מדרש נועד להביא רעיון שנמצא ברובד הנסתר של הדברים ולחבר אותו לפסוקים.
לכן - זה שצמח לושתי זנב אומר משהו שקשור לסוד, וצריך לדעת ללמוד מדרש כדי להבין את זה, זה לא אומר שזה לא קרה ולא אומר שכן.
אז זה לגבי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ולא כמו שמשתמע מדברייך שהכונה לזה שבסוף הפשט הוא הנכון ומדרש זה יפה והכל אבל בסוף אין אליו יחס.
לגבי ביאור הפסוק -
"אֲשֶׁר עוֹד בִּקְשָׁה נַפְשִׁי וְלֹא מָצָאתִי : אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי - וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי" (קהלת ז כח)
יש כל מיני פירושים מעולים בפרשנים שמסבירים.
בגדול - עושה רושם שהרבה מהפרושים מתבססים על ההנגדה שמדבר עליה קהלת - יש משהו שהוא רואה על האנשים שאינו רואה בנשים. רבינו בחיי, למשל, מסביר שמה שקהלת רואה זה זריזותה של האשה לקודש, יותר מהאיש, לדבריו:
רבינו בחיי פרשת ויקהל
הכתוב הזה יורה זריזותם של ישראל כי הביאו הנדבה בזריזות ובחריצות, והנשים קדמו, וזהו לשון הכתוב: "ויבאו האנשים על הנשים". כי לשון "על הנשים" יורה כי הנשים באו שם בתחלה, וכאשר באו האנשים כבר מצאו שם הנשים שהביאו שם נדבתם תחלה, וזאת מעלה גדולה בנשים כי במעשה העגל לא רצו לתת תכשיטיהן, שכן כתיב: (לעיל לב, ב) "ויאמר להם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם", וכתיב: (שם, ג) "ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם", ולא אמר "באזני נשיהם" כי לא רצו הנשים בכך, והוא שרמז שלמה על זה: (קהלת ז, כח) "אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי", ירמוז למה שכתוב: (לעיל לב, ד) "אלה אלהיך".
יש הרבה מה לדון.