אני בגישה של לא לקוות ולייחל לזה, אבל אם זה מגיע - ליהנות ולמצוא את היופי שבזה כמה שאפשר.

|אמא לתאומים בני שלוש וחצי, שבאו די בהפתעה - אין כלל תאומים במשפחה|

גם ללידה נערכים אחרת.

גם לי יש תשוקה גדולה ללדת ולגדל תאומים. ואני כבר אמא לכמה וכמה ב"ה.

אבל איך בני הגדול (אמפתי ובעל טביעת עין מיוחדת ) אמר לי? "אמא אם היו לך תאומים, היית לגמרי הולכת לאיבוד..."

תינוק אחד זה יכול להיות מאוד מורכב, לפחות התינוקות שלנו. אז שניים בבת אחת - מן הסתם מאוד מאוד מורכב.

וגם אנחנו - לעומת כל הסיפורים שהפחידו אותנו - חווינו את זה יחסית בקלות.

עיקר הקושי היה כשהם גדלו יותר ונהיו צמד שובבים לא קטן, וגם הגמילה - תארי לך מה זה לרדוף אחרי שניים שמפספסים...

אמא לתאומים בני שנה וחצי.

הקושי הוא כמו כל קושי של אמא טריה שיש לה ילד.

(אין לי עוד ילדים עדיין)

היה לי קשה רק מעצם העובדה שנהייתי אמא במקום להיות "ברשות עצמי" מה שנקרא.

אבל בהחלט אף פעם לא הרגשתי שקשה לי יותר בגלל שהם תאומים (אולי רק בהתנדיינות באוטובוסים לבד)

תאומים זה כ''כ יפה!! אין רגע משעמם וזה הדבר הכי חמוד בעולם!! אם ילד אחד זה חמוד- אז תחשבי שיש לך שניים. ואת יכולה לשחק איתם ולהשתגע ולעשות שטויות.

ילד אחד נראה פתאום משעמם

בניגוד למה שאמרו מעליי- ממש רוצה עוד תאומים! כיף גדול!

וברצינות - אולי זה באמת קשור לזה שהתאומים שלי באו אחרי ילדים יחידים, ואז ראיתי את ההבדל. ואולי זה קשור גם לאופי. ואולי גם לגיל - כמו שכתבתי, עד גיל שנה-שנה וחצי לא היה לי כ"כ קשה איתם, אבל כשהם התחילו להיות "עצמאיים" ושובבים, זה נהיה קשה.

לא סותר את זה שהם חמודים ומתוקים, וזה באמת חמוד לראות את "תאומותם"!

אני מתכוונת שזו בחירה הסתכלותית..

אפשר להתייחס לקושי ולהעצים אותו. ואפשר לבחור שלא..

אז נכון יש לך תאומים. אולי הם תינוקות ופעוטות נוחים יותר מאשר תינוק יחיד של מישהי אחרת?

אולי יש לך יותר כוחות מלאחרת? מערך משפחתי אחר (בעל/אמא/אחיות/חמות שיכולים לעזור, יחסים משפחתיים כאלה שמרגישים נוח לבקש עזרה)? וכו' וכו'.

עם כל הרצון הטוב לבחור להסתכל ככה, ולהעצים או לא להעצים את הקושי, את לא במקום לומר.

הסברתי איך אני מתייחסת אל זה. ואיך זה מקל עליי.

ואני בהחלט במקום לומר את זה. כי לכל אחת יש את הקשיים שלה ולכל אחת יש את הדרך שלה להתמודד עם החיים שלה.

אז לשפוט? לא שופטת אף אחת

אבל לומר איך זה היה לי, איך זה עזר לי ואיך במקום להתמקד בקושי- אני מתמקדת בטוב. זה בהחלט במקום.

אם השאלה הייתה מאישה, נגיד, שבהיריון עם תאומים, לא הייתי מספרת את הקשיים, אלא שמה דגש על כמה זה חמוד ויפה ולא כ"כ מסובך כמו שמפחידים.

מכיוון שהשאלה באה מבחורה ש"סתם" מייחלת לתאומים, הסברתי לה למה עדיף לייחל לילדים שיבואו אחד-אחד ולא בזוגות.

משהגיעו לי התאומים - החלטתי אכן להסתכל על החיוב שבזה. (ויש הרבה! ברוך ה'). 

אז אל תדאגי.. יש כמה משוכות לפני..

ב. זה קשה. אך ד' מביא לאדם מה שיכול לעמוד בו, והכל לטובה..

מאידך זה אושר גדול וכיף ממש

כמעט תמיד זה לא קל

אבל יש כאלה שזה ממש ממש קשה בשבילם.

זה גם תלוי באופי של ההורים. 

ובקשר לחברים,

אמנם זה באמת קשר מיוחד אבל 

לפעמים זה דווקא יוצר סוג של קושי רגשי בקשר בניהם

כי לפעמים מתייחסים אליהם כאל אדם אחד וזה מאוד מתסכל

ועוד סיבוכים. 

ואני מדבר מנסיון. 

ילדתי תאומים בשבוע 39 , לא היו בפגיה .

אבל ילדתי בניתוח - היה לי ממש קשה כל התיפקוד איתם . עם כל העזרה שנתנו לי ..

היום הם יותר גדולים ויש לי ממש נחת!!

מה שאני מנסה לומר זה שיכול להיות שתתברכי בתאומים בריאים ורגועים ובמשקל טוב.. אבל ההריון עצמו/הלידה יהיו לא קלים

צריך להתפלל על הכל !!!!!

אני מכירה הורים שהיה להם ממש רגוע וקל וחוויתי גם ממש בהתחלה .

(ילדתי בשבוע 38, קיסרי, בלי פגיה)

אומנם ההתחלה הייתה קצת קשה. אבל מאז זה רק הולך ונעשה הכי טוב שאפשר!

מה שאני מנסה לומר זה שיכול להיות שתתברכי בתאומים רגועים, בריאים ובמשקל טוב וההריון עצמו והלידה גם יהיו בסדר גמור ואפילו ממש טובים!

למה סתם להפחיד? כל הריון יכול להיות לא נעים, לא דווקא הריון של תאומים. וכל לידה יכולה להיות לא נעימה, לא דווקא בגלל התאומים, וכל ילד יכול להיות נוח יחסית או קשה יחסית. זה לא קשור לתאומים! זה קשור לחוויה האישית והסוביקטיבית שלך.

לא חושבת שצריך להתעלם מהקשיים, כי יהיו כאלו בהחלט! אבל אי אפשר להתעלם מהרגעים היפים, המתוקים והמקסימים שיש. ויש הרבה רגעים כאלו! למה להדגיש את הקושי ולא את הטוב?

לו הייתה זו אישה שכעת בהיריון עם תאומים - הייתי מדגישה את הנקודות הטובות שבתאומים.

מכיוון שהפותחת רק שאלה אם כדאי לה לקוות שייוולדו לה תאומים - השבתי לה שעדיף לקוות שהם יגיעו ביחידים ולא בזוגות...

קיוויתי לתאומים מלכתחילה, לא הצטערתי על זה בהריון ובטח שלא מצטערת על זה עכשיו.

זכותך לחשוב אחרת

ויכול להיות שמבחינתך תאומים שווים הכול.

(מבחינתי ילדים שווים כמעט הכול, אבל בכל זאת מעדיפה אותם בבודדים. למרות שאני באמת נהנית מהתאומים שלי!)

רק אמרתי שהיה לי הריון קל, לא אמרתי מה היה השאר.

אבל אני עדיין לא מחשיבה את הקושי כקושי של "הריון תאומים" אלא כקושי של "הריון"

למה אם מישהי תשאל לגבי ילד יחיד יגידו גם וגם וידגישו את הטוב ופה לא?

ונראה לי שבאמת זה סתם ויכוח עקר, אז נעצור פה

ולכן יש פה בחירה הסתכלותית.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות