בס"ד

הפרוטוקול בקצרה

גברת לוליטה, היא גברת עקשנית, שמאמינה שכל צריך ללכת בדרך שלה, טובת לב היא וגם עין, אבל עקשנית וגאה
צחקו עליה השכנים, אחר כך סתם עקצו אותה כשהביע געתה בנחרצות על דא ואה וסתם דיבורים.

בזמנה לוליטה הייתה גברת יפייפה, אך כשזקנה, ככל האדם,
האנשים החליטו שהיא לא יהירה(שהרי יהירות מתקשרת ליופי) אלא היא סתם אישה גאוותנית, כך לוליטה עם דעותיה הנחרצות ואמונה יוקדת המשיכה לכבס בידיים חשופות כביסה ולשיר שירי עם פשוטים.
וכל אשר בא והלך נעצר ליד לוליטה לשמוע את אשר בפיה ובראשה, כי לוליטה לפעמים טעתה, ככל האדם, אבל היה נהדר לשמוע סוף סוף אדם שעומד מאוחרי מחשבותיו וגבו זקוף ואימרתו ישרה וחדה.
בגלל זיקנתה הממהרת, אנשים החלו מתלחשים בליבם, על שעליבותה וזיקנתה וכיעורה לא פגמו בכוח אמונתה ולא בגאוותה, והתחילו מקנאים, שולחים חיצי ציניות ומרירות מאחורי גבה, על עקרונותיה המסולעים, המצופים בזהב של חסד.

כך במצבתה הערירית נכתב, כאן קבורה אמת, שלפעמים טעתה והרבה, כאן קבורה גאווה מכוסה בעליבות ובכיעור
כאן קבור ברזל יצוק שנדמה היה כעליבות מחשבה

כך לוליטה נקברה הרחק, מפחד הבריות שמה משהו מכוחה יתגנב אל ליבם ויכריח אותם להכריע בין כן ולא.

כאן ילדים, נקברה לוליטה, בתוך תיבת פנדורה, מפחד הבריות שמה יצטרכו להתמודד עימה.

ועכשיו נעבור לאגדה הבאה