והיא מגדירה כיצד על האדם לנטב את הכוחות הטבעיים שקיימים בו למקומות ישרים,לשם קיום מצוות והקמת חיים של תורה בטהרה.הדרכות התורה מנטבות אותנו ליישר את עצמו,גם לגבי כל יצר ולאו דווקא בקשר בין בנים לבנות.יש כאן מערכת.

צריך לשים לב,שהמטרה היא לנטב למקום הנכון ולא לקטול או להדחיק,זה הבדל של שמים וארץ.

שבגלל הפקרות ברמה החברית מגיעים גם להפקרות ביחס אישי בין בנים לבנות.

השאלה כאן היא מה נכון לעשות עוד לפני השאלה של מה אנחנו רוצים למנוע,אומנם גם מהצד הזה מה שתיארת מוביל לדברים כאלו באופן שכיח יותר ככל הנראה.

דבר שני,נערים צריכים לנסות בגיל כזה ולמצוא עיסוקים לכוחות שמופיעים בתקופה הזו,ללמוד תורה,ללמוד אמונה,ללמוד בכלל,לתחזק את הגוף (לא בתורת תרבות יוון אלא בתורת תרבות ישראל,בשביל הבריאות התקינה) ועוד,העניין הוא לא להשתעמם..

ולכן זהו לא גיל שמתאים לבניית מערכת יחסים עם בנות אלא בניה עצמית,זה לא קל אבל הפתרון לעולם לא יכול להיות "לעשות איסור" בגלל שלדעתך זה מוביל לאיסור גדול יותר (מה גם שמציאותית,ככל הנראה ההפך הוא הנכון).התורה לא הייתה מצווה מערכת כזו שבשביל לקיים מצווה בהכרח נכשלים במצווה חמורה יותר.

אתה בחרת להגדיר דברים כאלו כבלתי אפשרי,וההסתכלות עלולה ליצור מציאות.

ידידי, אני מכיר בחורים בעלי תשובה שגדלו בחברה החילונית שם דברים כאלו בכלל לא מקבלים תשומת לב חינוכית.בשביל למצוא מקום בחברה כמעט מוכרח לנהל קשר חברתי עם בנות,התכנים החינוכיים שופעים בחוסר צניעות,תמונות בקירות בית הספר עצמו שאינן צנועות,התכנים בטיולים השנתיים ובאירועים שיש חובת נוכחות מלאים בפריצות וכפירה באמונת ישראל ואני מתאר הכל בהמעטה.

מה שמופלא שבחורים כאלו שמרו למרות כל זאת,נגיעה,שמרו בכל זאת על העיניים,שילמו את המחיר החברתי והתנהלו כיחידה עצמאית שמתקשרת בעיקר עם יחידים (משום שכאשר יש כמה חבר'ה ביחד הם מגיעים ישר לדיבורים לא צנועים בלשון המעטה).

אם הבחורים האלו יכולים,גם אתה יכול.

היא דורשת ממך כל כך הרבה. גם ברגעים הקשים כשממש באסה וקשה דווקא אז היא דורשת ממך לגלות את הרבדים העמוקים שלך ושל המציאות ולבחור את הבחירה הנכונה. 

ברור לך הרי מה יקרה אם תגעי בו פעם אחת.. 

צריך לנתב את זה היום להתקדמות במידות ובתורה ובהכנה לחתונה. באמת לדמיין את הבית שלך ואת בעלך ואיך את רוצה שהוא יראה. זה יכול מאוד לחזק. תזכרי שעוד שנים ספורות תזכי בעזה להקים בית נאמן בישראל! אילו עוצמות! תחשבי כמה אתה רוצה שזה יהיה מושלם ומשמעותי!

אבל מראש לא נמצאים אם בנות אז תמיד זה אפשרי.

מעולם לא היתה לי התמודדות בקטע הזה, פשוט בגלל שמעולם לא הגעתי למציאות שבה אני יכול לגעת.

אם נמצאים עם בנות אז יש התמודדות, ואולי היא גם בלתי אפשרית לפעמים, אבל צריך למנוע אותה מראש.

אני כותב שוב,נערים צריכים לנסות בגיל כזה ולמצוא עיסוקים לכוחות שמופיעים בתקופה הזו,ללמוד תורה,ללמוד אמונה,ללמוד בכלל,לתחזק את הגוף (לא בתורת תרבות יוון אלא בתורת תרבות ישראל,בשביל הבריאות התקינה) ועוד,העניין הוא לא להשתעמם..

כאן כמובן מדובר על לנתב את הכוחות שמתעוררים בגיל הזה,לגבי המשיכה בין בנים לבנות היישום האמיתי שלו הוא בנישואין ולא בגיל כזה.

ישומים מעשיים של אותם כוחות נפש אני מציע להסתכל סביב ולאמץ מה שכשר,מה אנשים עושים בזמן הפנוי שלהם (כמובן שלא כדאי לאמץ התנהגות שמבזבזת את הזמן,בכלל זה צפיה בסרטים ותכני מדיה,לעומת מה שחושבים ומעבר לבעיות שבעצם התוכן,מדיה לא מפיגה שעמום אם משתמשים בה ברמה היומיומית).

להגיד שיצרים עלולים להיות בלתי נשלטים זה לא נכון מציאותית,וגם לא נכון מבחינת תורנית.

ב.אולי אלו הבנים שאת מכירה,אך אין כאן שום ראיה שהם פשוט "לא יכולים לשלוט" יתכן שהם לא מודעים שצריך לשלוט,לא מודעים שזו עבירה,לא יודעים כיצד לשלוט וכו'.. כך לא מביאים הוכחה או ראיה לדבר

מן הסתם אני מדבר כאן גם כבן (לא ידעתי שאת בת) ,אם אני אומר לך שאדם יכול לשלוט על יצרו (כבן) ,את רוצה ללמד אותי שאני טועה כביכול ? שאני לא מכיר במה מדובר ?

 לא מדובר מן הסתם עלי כאדם פרטי,כל גבר או בן שומר מצוות סביר לא יטען אחרת.

שאחרת מי שלא שולט על יצרו יכול גם להגיע לדרגה של חית אדם,זה לא מתחיל או נגמר בנקודה הזו בכלל..

את טוענת שקל ליפול אם לא שומרים על דיני צניעות ? אני לא חולק על כך זה ברור בעיני.

את רשמת בהודעה קודמת שכדאי כביכול לא להקפיד משום שאם מקפידים אפשר להגיע למקום גרוע יותר,בתורי אמרתי שהרבה יותר שכיח שמי שאינו מקפיד על דיני צניעות מגיע למקומות כאלו,ומי שמקפיד צריך לעבוד וללמוד אך לא להגיע לשם לא בגלל שהוא מקפיד על דיני צניעות ולכן צריך עבודה מיוחדת (צניעות לא גוררת חלילה חוסר צניעות,זה ביטוי קיצוני של מעטים,ואליו צריך שלא להגיע על ידי איזון ומציאת תחומי עניין),אלא כחלק מן החיים,בשביל לא ליפול באף תחום.

ישנם בחורים שגדלו בחברה קשה פי כמה ממה שאת מתארת ושמרו את עיניהם וגם שמרו נגיעה,אם הם יכולים גם אצלכם יכולים.

לא אמרתי שזה תמיד קל מבחינה חברתית,אבל זה נדרש,אתם שומרי מצוות.

דבר נוסף,אם הסביבה קשה מבחינת צניעות ויראת שמים צריך שלא להכנס לאותה קבוצה חברתית מלכתחילה,זה חלק גדול מתחום האחריות והבחירה של האדם.

יתכן שיהיה לאדם קשה מאד שלא להסחף כאשר הוא נמצא בסביבה כזאת ולכן הוא צריך לקחת אחריות ולא להכנס למקומות בעייתיים מתוך החלטה ומראש,יש הרבה מאוד אימרות חז"ל כנגד המצאות בסביבה רעה,אלו דברים יסודיים

רצון זה מושג שמוכל במושג "בחירה".

הדברים גם תלויים בחינוך וידע,אומנם כשאדם מתבגר יותר הוא צריך להפסיק למצוא תירוצים מכיוון שהכל פרוש לפניו והוא רק צריך לבחור ולהתאמץ.

אי אפשר לומר שיהודי יכול לחיות בשלמות עם ריקנות,זה גיל מבלבל וזו תחושה חולפת,אין אדם שפוי בדעתו שחי גם את חייו הבגירים כאדם עצל וריק,זו הערה כללית.אני לא יודע מה המסר לאותם בחורים שאת מתארת,אבל לא הם שאלו את השאלה,בחירה חופשית לאדם בודאי יש,אין דבר כזה יצר בלתי נשלט.נכון שהדברים תלויים גם בידע ובחינוך שמשפיעים על האדם,ולכן להורים שלהם יש גם כן אחריות בנושא.

ישנם אנשים שהם בעלי דחף לגנוב מסיבות נפשיות,שמא נאמר שלהם מותר ? , אין כאן הבדל,מה שאסור מבחינה עקרונית לא יתאפשר במקומות מסויימים בגלל קושי.

קשה לדבר על אותם אנשים בלי להכיר אותם,ובלי לדעת אם יש להם בכלל רצון להתקדם כרגע,אם יהיה להם רצון הם יהיו יכולים ללכת לשאול ולקבל הדרכה שתתאים להם.

אבל אי אפשר לצפות שדברים שאסורים עקרונית ומוסרית יהפכו להיתר במובן שנבוא ונגיד להם ש"לכם מותר" ,זה כמובן לא נכון,כפי שאי אפשר לצפות שגניבה או כל עבירה אחרת תהפוך להיתר בגלל סיבות אישיות,זה לא קשור רק לשמירת נגיעה.

שמירת נגיעה היא עבירה בפני עצמה ולא רק גדר בפני מעשים גרועים יותר.

ראי:

http://www.shoresh.org.il/spages/articles/sweet%20test%20of%20not%20touching.htm

בדברים חמורים באמת..

להיפך. אצל גברים ככל שיותר מתרחקים ככה קל יותר להשמר. וגם ברגעים קשים זה כל כך רחוק ומזוויע שהאדם מצליח על פי רוב להשמר. אבל אדם שמסתובב עם בנות ולא שומר נגיעה סביר מאוד מאוד שיפול לדברים נוראיים. כי זה מפתה אותו וזמין לו הרבה הרבה יותר

זה נושא מאוד חשוב ואני מניח שאת מבינה בו יותר ממני..

בכל מקרה יישר כח גדול על מה שאת עושה! (שתיארת בתגובות אחרות) 

פשוט מדהים! כל הכבוד!

אתה אומר שצריך לא להיכנס לסביבה בה תעמוד בנסיונות, אבל זה בלתי אפשרי. האם תבנה את כל החיים שלך על היכן יעמדו בפניי נסיונות שאני לא רוצה לעבור? אם אני רוצה לעשות משהו בחיי אני לא חושבת שזה נכון להסתכל על מה יכול לקרות שיגרום לי לחטוא. במקום להסתתר ולברוח עדיף שתעבוד על עצמך, וזה קשה, אבל מה יקרה אם תברח מהמציאות שוב, ושוב ושוב? יום אחד תצטרך להתמודד איתה. אתה לא יכול לברוח לעד, ואז אולי כשתתמודד תצטרך להתמודד עם משהו מעבר ליכולותייך, אולי הסביבות האלה דווקא בונות אותך, אולי הסביבות האלה עוזרות לך להתמודד עם דברים שיבואו בהמשך. אני לא אומרת שתלך עכשיו בכוונה, אבל לא צריך להימנע, לא צריך לוותר על ערכים וחלומות כדי שלא חס וחלילה תעמוד בנסיון, אם ה' ירצה להעמיד אותך בנסיון זה יקרה, ולברוח ממנו זה חסר תועלת ויכול אפילו יותר צער מאשר לעמוד בו.

אני אתן לך דוגמא, אני שנתיים מתנדבת במד"א, מתנדבת כי זה עושה  גם לי וגם אחרים טוב, אבל יש שם את הנסיונות שלהם.. כמו לדוג שמירת נגיעה, כמו לבנים שמירת עיניים.. ועוד מלא,יש חברה מעורבת, יש "פיתויים" אבל אני אמשיך להיות שם כי זה עושה לי טוב, וכי הצלת חיים זה דבר שחשוב לי, וכי יותר חשוב לי לעזור לאישה זקנה שלא יודעת מה קורה לה והיא כאובה, מאשר המתנדב הבן שנמצא איתי באמבולנס... ותכלס, זה גם מחזק אותי, זה מחזק להתגבר על דברים שקשים לך, וזה הרבה יותר מחזק מאשר בריחה.

להכנס לחברה בעייתית שעלולה להוריד אותך זה דבר שאסור,לא מדובר כאן בכלל על שאלה של כדאיות,זה עניין הלכתי.

דבר שני,כפי שאמרתי לבחור לאן להכנס ולאן לא להכנס זה חלק עיקרי וחשוב של בחירת האדם,מה שאת למעשה אומרת הוא שאדם יכול להכנס לכל מסגרת ולהתמודד עם כל בעיה שתצוץ,כלומר הוא יכול לנפץ במו ידיו לחץ חברתי,משיכה ביולוגית פיזיולוגית ונפשית לבני המין השני (כאשר במציאות שמתוארת כאן יש יחס חברתי של קלות ראש בין החברים בקבוצה הזו),הוא יכול להתגבר על נגיעות שנוגעים בו גם בלי ששואלים ממנו רשות וכיוצא בזה..

קודם כל,אני אומר לך חד משמעית שהמציאות היא לא כזו,אדם מושפע מהסביבה שלו במידה מבהילה,זה למעשה היסוד שבגינו אפשר בכלל לדבר על המושג "חינוך",אם האדם לא היה מושפע מסביבתו הוא היה מנוע מלהשתפר (מהצד השני הוא גם יכול להתדרדר) ,אבל במקרה שלנו מדובר על התדרדרות ולא על השתפרות (זה כמובן תלוי סביבה).

גם מבחינה תורנית זה לא דבר נכון.

אפשר גם לדבר על דוגמאות ברורות יותר מבחינת הסכנה שבדברים (ואין כאן ניסיון להשוואה,אלא לדבר על עצם השפעה חברתית),האם אדם יכול להתרועע עם עבריינים (על כל צורת הדיבור הגסה שלהם,המעשים שלהם,ועצם העובדה שבשביל להתרועע איתם צריך להיות עבריין בפני עצמו !) ולהשאר צדיק ? מובן שלא,ויש אפילו סתירה מובנית בתנאי האחרון.

כיצד אדם ירא שמיים וצנוע אשר שומר נגיעה (אני בכוונה מפגיש כאן קטבים כמובן) יכול להתרועע עם מי שאינם כאלה אם מבחינה חברתית, בשביל להתקבל באמת לקבוצה שלהם צריך שלא לשמור נגיעה כדי להשתתף בנורמות שהם פועלים על פיהם ?

יש כאן שתי ברירות או שהוא ישתנה ויכנע לתכתיבים האלו,או שהוא לעולם לא יהיה חלק אמיתי מהקבוצה הזו,הוא תמיד יהיה בצד ויצטרך להתמודד עם אינספור ניסיונות שבחלקם הוא יכשל,התוצאה הסופית היא שתהיה כאן התדרדרות,מי שחזק יותר על עקרונותיו יתדרדר פחות ממי שחלש יותר,אך זה לא מציאותי לחשוב שאדם ישאר במקום ויתעלם מכל ההשפעה הסביבתית.

ישנם אנשים שנולדו לתוך מציאות כזו,ולכן עליהם לעשות את מיטב יכולתם לשמור על הגבולות,להתמודד עם הניסיונות שיש,ואין מה לעשות להיות בצד פעמים לא מעטות.

אך מי ששואל אם מלכתחילה להכנס לזה ? באמת אפשר לייעץ לו להכנס לזה מלכתחילה ? למציאות בה או שהוא מוותר על עקרונותיו או שהוא מתדרדר ברמה מסויימת ויחד עם זאת מרגיש בצד בגלל שהוא משתדל מאד לשמור על גבולותיו ?

אגב חשוב להדגיש,לשמור על גבולות ולהיות בצד פעמים לא מעטות שייך לקבוצה מרוסנת יחסית,אם מדובר בקבוצה בה הייחס בין בנים לבנות הוא יחס מופקר,כלומר הם מתרועעים קבוע,אין שמירת נגיעה בכלל וכיוצא בזה,אז איזו הזדמנות יש להיות שלא בצד ? הברירה כאן היא חס וחלילה להכנע לתכתיבים האלו או לא להיות חלק מזה בכלל.

דבר שני,לא נכון בעיני להשוות את הדברים אחד לאחד כלפי התנדבות בארגון של פיקוח נפש,זה לא אומר שבאופן אוטומטי הכל מותר,חלילה,אומנם ההשוואה לא קרובה מספיק על מנת להביא אותה כדוגמא.

אני לא מכיר מה המציאות במד"א ולכן לא יכול להגיב,אבל עצם ההתנדבות בדרך קבע בודאי לא מתירה דברים שאסור,ולכן מי שמוערב בזה צריך להתייעץ כיצד להתנהל

אבל לדעתי אין שום התר אבל לפעמים כשאין ברירה ישנה אפשרות להקל

שאני החבר\ה שלכם שבעד לדבר עם בנות\ים ואף חברות איתן\ם מה אתם תגידו לו\ה???? 

"שים לך גבולות" אלא רק מי שברא אותך יודע את הגבולות האמיתיים

אפילו מתחתנים בממוצע מוקדם יותר מן הציבור שאינו דתי,את לא חושבת שזה נכון ? אני חושב שזה בגדר עובדה.

ואולי כדאי בנשימה אחת להתחייס לבעיות שעלולות להתעורר בנישואין שקדמו להם קשרים עם אנשים שאינם קשורים למערכת הנישואין הזו,וכמה שפחות צנוע כך יותר גרוע.כמובן שיש תשובה בעולם וניתן לתקן,אך זה לא בהכרח קל,וזה לא משהו שמישהו ירצה להכנס אליו ביודעין.

קשה למצוא אחר כך בת זוג כאשר מגיעים לזמן שזה מתאים ונכון. לכן עניתי שלא רק שיש כ"כ הרבה חתונות של דתיים שומרי נגיעה וצניעות אלא שזה בדר"כ אף בגיל צעיר יותר,כלומר בניגוד למה שאת טוענת אין עיקוב בגלל שמירת צניעות

אז למה להמליץ לאחרים להגיע לאותו מקום?!

השאלה היא הלכתית ולא אישית,ברמת חברות קרובה כגון זו הקרויה ידידות יש בעיה הלכתית וזה לא מערכת תקינה

אני לא מבין למה את מגיבה כך מלכתחילה,כיאלו בתור עיקרון,הרי ברור שיש בזה בעיה

היא מדוע את נותנת לגיטמציה לדברים שיש בהם בעיה הלכתית ברורה של קרבה חברתית.

אולי הוא שאל לדעה,אך בעיני זה כמו לשאול דעתו של מישהו על עובדות.

כלומר היה ניתן להבין את השאלה מה אתם חשים/אך אתם מתמודדים עם דבר כזה או אחר,אך האם דבר כזה או אחר מותר או אסור,האם יש בו בעיה או אין בו בעיה לא שייך לעולם הדעות בכלל כאשר מדובר על שאלה הלכתית,ועל זה הגבת,שלדעתי אין בעיה,זה לא נתון לדעה שלי,שלך או של אדם אחר..

אלא שאני רוצה שיהיו הרבה דעות שיבססו את עצמן עם טיעונים ויתעמתו עם הדעות אחרות

יש מספיק הלכות שאין לנו דעה. הולכים ע"פ ההלכה, ובמח' כל אחד ע"פ רבותיו. שכוייח.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....