הייתי מעדיפה רק אחים.. זה כיף הם מצחיקים כאלה..

אני הבכורה ואחרי 5 בנים... 

אבא שלי תמיד אומר שאנחנו יכולים להקים ישיבה..

יואוו איך אני מרחמת עליה

בת אחת מסכנה אחרי 10 בנים?!? |מזועזע קשות|

ירימו יד אלו שציפו שהיא תבוא ועוד מתחיה

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

ומממ יש אישור.

אגב, איך החיים?

(כלומר, קצת מעצבן הקטע הזה של סוף פסח, וקצת עצוב לי בלב, ואני שונאת לסדר אחרי החג ולהחזיר את הכלים, ועצוב לי נורא בלי מוזיקה, ואני ממש צריכה לנגן, ומחר צריך לנסוע, ומחליפים חדרים, וצריך לארוז ואני שונאת לארוז, ואין לי זמן, ואני בלחץ, ואני רוצה לכתוב משהו יפה אבל אין זמן, ואני שונאת לשנוא, ואני לא אוהבת שאומרים לי מה לעשות שחייבים לעשות. אבל סה"כ טוב תודה)

אני בסדר פחות או יותר

יופי יופי

אז אולי תעודד אנשים מסכנים?

אנשים מסכנים שמתים מרעב אבל אין להם אוכל אז הם אוכלים אפונה מקופסת שימורים,

ואנשים מסכנים שצריכים לסדר המון הערב אבל הם לא יכולים כי אין להם שירים,

ואנשים מסכנים שרוצים לנגן כדי להוציא את העצבים על זה שהם לא יכולים לנגן אבל הם לא יכולים לעשות את זה כי הם לא יכולים לנגן.

הופס! נחסוך לך - תעודד רק אנשה אחת!

וחוצמזה שזאת הלכה חסרת הגיון, אם את רוצה לשמוע שירים - תשמעי!
יהיה לך עלמי לסמוך, אל תדאגי

ושום הלכה היא לא חסרת היגיון! כלומר, אני מנסה להאמין בזה

זה לא פייר, רק לך יש מעודדת אישית ולי נאדה

ובטח שההלכה היא חסרת היגיון, אי פעם היה מנהג שהיה שייך תקף והגיוני אך ברבות השנים המנהג נכנס להלכה והפך למשו אידיוטי שאפחד לא יודע למה עדיין מקיימים.

וכשאת אומרת שיש לי מעודדת אישית לאיזה מהן את מתכוונת?
סתם.
השאלה אם את רוצה מעודדת או מעודד...

ואולי אתה צודק, אבל דווקא זה ההיגיון בזה. ואני פשוט עוד לא הבנתי למה צריך לשמור מנהג קדום ולא רלוונטי, אני מאמינה שיש סיבה לזה ואולי אני בחיים לא אבין אותה, אבל יש.

כל דבר שהוא לא עודד (@יבחוש חרצוליים שדווקא לא בא לי לתייג) מתקבל בברכה

סתם סתם. כל דבר מעודד יתקבל בברכה, שוקולד כלול בהגדרה הזו. וגם פרחים וגם טרמפ מחר לכפר פינס.

בס"ד

זה מה שמלמדים אתכם שמה?!

תודה שהזכרת לי מה הבעיה שלי עם המקום הזה, כי כל מיני אנשים טובים התאמצו מאוד להשכיח ממני..

(על האמירה שחלק מההלכות לא רלוונטיות, ובפרט על המילה "אידיוטי" )

בס"ד

אני לא מכליל סתם, רק כחלק ממהלך מתוכנן כנגד הישיבה שלך

הבעיה היא שלא מלמדים הפוך

בס"ד

אבל החברים שלך מאלצים אותי להכיר בתכונות החיוביות של המקום, בשל כך שהם היחידים שאני מצליח ללמוד איתם בחברותא..

וזה טוב.

הבעיה היא שלפעמים קצת מאבדים את הראש מרוב ביקורתיות ושוכחים שכששואלים שאלה צריך גם להקשיב לתשובה.

בס"ד

אחוזים ניכרים מהשבט שלי, מהכיתה שלי ביסודי, ועכשיו מהשיעור שלי למדו שם, ויש לי שם גם כמה קרובי משפחה. אבל אני חושב שחינוך צריך להיות הרבה יותר נוקשה ממה שהוא שם. אולי הרב גזבר ישנה משהו.

אם אני לא טועה לא הכללת פה את כל האנשים שאתה מכיר אלא את כל הישיבה.
ואם תחשוב שניה ירדו לך גם חצי מהאנשים שאתה מכיר משם.

אז בבקשה

בס"ד

אם נפגעת אישית, אני מתנצל. אם בשם הישיבה- לא, אבל אתה יכול לחשוב שאני סתם טיפש מתנשא ולא לחטוא בהרבה (או בכלל, תלוי את מי שואלים) לאמת.

הרי אתה מכיר בעובדה שאתה מתנשא.

ושוב, חבל להכליל את כל מאה האנשים אחרים שאתה לא מכיר

בס"ד

אבל גם טוב

זה מאוד הגיוני. זה הדבר המתבקש מבחינה הלכתית. בייחוד שיש בזה צד נכון וחשוב ומקדם.

להתבטאות בצורה קיצונית מזלזלת לא הופך אותך ליותר חכם.

ההלכה היא הדרך של עם ישראל להתקרב לדבקות האלוהית בצורה שרציונאלית שמתקנת את המציאות ומייסדת חברה על בסיס הדבקות האלוהית. 

יש בהלכה המון מרכיבים שבאים לרומם ולקרב לייעד הזה ולקדם. יש מצוות שיש להם מטרה להשאר תזכורת למציאות עליונה (חלב, איסור דם). יש מצוות שנועדו לתקן עוולות שנמצאות בהווה (דיני עבדים). יש מצוות שנועדו לכוון את האדם למקום הנכון בהווה הנוכחי (דיני עריות).

עד כאן דאורייתא!

ויש מעבר לכך תורה שבע"פ שבאה לענות על צרכים משתנים של עם ישראל. כמו לאסור פסיק רישא,אמירה לגוי, לתקן ליטול לולב שבעה במדינה וכו'.

עד כאן דרבנן מסוג אחד!

אבל מאז חתימת הגמרא ואולי אפילו מאחרי תקופת הגאונים נוצר מצב בו אין אפשרות לתקן משהו אחיד. ואז נשארו מספר אפשרויות- תקנות וחרמות מקומיות ומנהגים. המנהגים תפסו חזק מאוד כי היה בהם ממשהו מאוד עממי וחי. והם גם מחייבים מבחינה הלכתית אם כי לא באופן טוטאלי. 

הם מצליחים לשמור את החומות ולעגן הרבה דברים שהיו עלולים לגרופ לפרצות אבל על הדרך נשארו גם הרבה מנהגים שבמציאות של ימינו הם פחות קשורים.

איסור שמיעת מוזיקה בספירת העומר הוא הגיוני, אבל אנחנו שומעים הרבה מוזיקה וזה נעשה איסור קשה מאוד ולא פופורציונאלי ביחס לחומרת האבלות.

ולכן הרבה רבנים הלכו על הפרשנות המצומצמת ביותר ביחס למנהג הזה בשביל להשאיר אותו אפשרי באיזשהו אופן.

זה מאוד חזק מאוד עוצמתי ומאפשר לעם ישראל לשרוד אל מול כל הטלטלות הנוראות שעוברות על עם ישראל.

המצוות הם דבר שכן נתפס בשכל, והם כן דבר הגיוני.

מנהגים זה דברים מפעם, שנשארו להיום.

זה ספציפית מנהג חסר הגיון בימינו.

במציאות של ימינו.

גם בימינו הוא שייך. השאלה היא באיזה מידה. לדוגמא יש הרבה רבנים (גילוי נאות- הרב שלי) שמתיר לשמוע מוזיקה בתנאי שהיא לא שמחה.

נשמע מיואש משו...

בקטע הטוב

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.