הספר "מצרפי המקרים" של יואב בלום?
למרבה הצער, כמו כמעט כל ספר לנוער+ כיום, הוא לא מספיק יודע איך לעסוק בנושאי בינו לבינה במספיק צניעות ורגישות הראויה להם, אבל אם אינני טועה שמעתי שהסופר דתי, ואני מקווה שאני זוכר נכון ואין שם משהו שבאמת בעייתי ממש (כמדומני שכששמעתי שהוא דתי ציפיתי ליותר בסדר ממה שגילית כשקראתי, אבל בכל אופן).
אני מצאתי אותו מאוד מרחיב את הדעת על היחס בין מציאות לדימיון בקשר זוגי ובציפיות אליו (לקשר) ולקראתו.
וחשבתי גם שהוא ממש מעלה הרבה מחשבות על היכרות דרך פורומים, וכמה סיבוכים יש באפשרות הזו, וכמה קשה עד בלתי אפשרי לממש זאת. כי הוא מיטיב לתאר שם את הפער בין הדימיון העשיר שקודם לקשר (שנמצא ונוכח היטב בקשר-פורום, אעפ"י שהוא לא מזכיר שם פורומים בכלל), לבין המציאות הקשה שבאה אח"כ. ושהדימיון לא מצליח לרדת אל המציאות, כי הוא דימיוני מדי.
ואני גם זוכר שבפעם הקודמת שקראתי אותו, התאכזבתי מהסוף הטוב. כי הוא קצת הרס את הפאנץ' של הספר, של כמה זה קשה למימוש... מה הקטע להדגיש כך את הפער, אם זה כן מתממש בסוף? דימיון טוב מדי של ספרים...
דעתכם?
@זוגות פורום למיניהם
(וגם כל השאר, כמובן)
למרבה הצער, כמו כמעט כל ספר לנוער+ כיום, הוא לא מספיק יודע איך לעסוק בנושאי בינו לבינה במספיק צניעות ורגישות הראויה להם, אבל אם אינני טועה שמעתי שהסופר דתי, ואני מקווה שאני זוכר נכון ואין שם משהו שבאמת בעייתי ממש (כמדומני שכששמעתי שהוא דתי ציפיתי ליותר בסדר ממה שגילית כשקראתי, אבל בכל אופן).
אני מצאתי אותו מאוד מרחיב את הדעת על היחס בין מציאות לדימיון בקשר זוגי ובציפיות אליו (לקשר) ולקראתו.
וחשבתי גם שהוא ממש מעלה הרבה מחשבות על היכרות דרך פורומים, וכמה סיבוכים יש באפשרות הזו, וכמה קשה עד בלתי אפשרי לממש זאת. כי הוא מיטיב לתאר שם את הפער בין הדימיון העשיר שקודם לקשר (שנמצא ונוכח היטב בקשר-פורום, אעפ"י שהוא לא מזכיר שם פורומים בכלל), לבין המציאות הקשה שבאה אח"כ. ושהדימיון לא מצליח לרדת אל המציאות, כי הוא דימיוני מדי.
ואני גם זוכר שבפעם הקודמת שקראתי אותו, התאכזבתי מהסוף הטוב. כי הוא קצת הרס את הפאנץ' של הספר, של כמה זה קשה למימוש... מה הקטע להדגיש כך את הפער, אם זה כן מתממש בסוף? דימיון טוב מדי של ספרים...
דעתכם?
@זוגות פורום למיניהם
(וגם כל השאר, כמובן)
)
"
