העולם הזה לא פיר בכלל.
עד שבאנו והיה הזדמנות- לא היה אפשר
אוף.
אני סתם עכשיו מבואסת מכלום, היה נחמד אפילו רק להיפגש.
אבל עד שהכנתי את עצמי למפגש, בום, לא עבד.
לונורא, פעם הבאה יהיה כיף.
והמעיינות שם ממש נחמדים והיה יחסית ריק ואז כהלכו לעין דני הזה היה מפוצץ, מליון אנשים וזה היה מעצבן.
והפארשים האלה לא נכנסו למים וייבשו רצח.
ועדי המתוקה הזאת ראשונה קופצת למים.
ודוד טען שהוא היה בים של הקטנים.
איך שלא נעים לי ממנה, פוף.
סיננתי אותה מלא זמן והיום היא התקשרה בדיוק באמצע הכל ובטעות עניתי ולא דיברתי לעיניים והיה מעצבן.
דוד עכשיו שאל אותי אם יותר כיף בשמים. לרגע בלעתי את הלשון.
זה היה מתקיל.
ובטעות אמרתי לו שכן, אז הוא אמר לי שהוא רוצה ללכת לשמיים, אבל הוא חושב שזה כמו במטוס אז לא נורא.
נוראי עד כמה שזה כל הזמן נמצא לי במחשבה. זה פשוט דפוק. ורע. ומתסכל. ומבלבל. והכל.
הלוואי שארצה בכלל לא לחשוב על זה.
ויואו, אתה בנאדם מדהים. עזרת אתמול ממש
ואלירז ושילה הם מתוקים ממש, וכיף לי להיות איתם. ואחרי כמעט חודש שלא נפגשנו אתמול היינו ביחד והיה לי כיף ואחכ גם
אני שונאת נוקיה, שתדעו לכם. זה מציק ממש
יום אחד אני ארצה לספר הכל וכבר לא יהיה למי וזה יהיה כישלון גדול.
הלוואי שזה לא יכאב לאף אחד. בעיקרון אין סיבה שכן אבל יש כאלה שאומרים שזה יכאב להם.
אני לא מבינה למה? זה כל כך מיותר ובכלל לא נכון. חוץ מכמה דברים קטנים זה לא ישפיע. אז בקטנה
ואני מתגעגעת אליה ממש. ואוף, אני לא מצליחה לדבר איתה על זה.
ולא דיברתי המון זמן עם אנשים שאני אוהבת וזה חסר לי.
ואני מחכה לראשון ולא מחכה לו.
הלוואי שיהיה כיף. בעיקרון הן זורמות ולא מעיקות אבל לוידעת.
ואין לי כח שמשפחה של אחת עשרה אנשים באים אלינו לחג. ואין לי כח לזה, הבת שלהם חופרת רצח. אין לי כח להיות בייביסיטר כל כך הרבה זמן. אני אוהבת את השקט שלי בשבת ועכשין היא תחפור.
יואו. עצבים איתה, מה היא מזמינה אותם??
אוף. שיעבור החג הזה כבר.
לפחות יש מימונה במוצש, זה מנחם במקצת.
וגם יש חופש בראשון אז סבבה.
וזהו ואז חוזרים לשבוע ושוב חופש, ועז חוזרים עד עוד מלא זמן .
פוף
אני רעבה ואין לי כח לאכול.
ואני עייפה נורא ואני חייבת להפסיק לישון בשעות כאלה מאוחרות.
אני חייבת יום אחד לדבר עם אחיה. אני לא מכירה אותו והוא מעניין אותי ממש
וגם את נעם אני לא מכירה.
ואולי גם את עצמי.
היום הגזמתי. אני כל החופש הזה הגזמתי וזה ממש אוף.
לא ---
ולא ---
ולא ---
ןלא ---
אני כל כך גרועה .
ואותך אני אוהבת מאד ואת מדהימה ולימדת אותי הרבה.
משיחה של חצי שעה, למדתי משהו חשוב, שהיה חייב כבר לבוא.
את זכית לזכות אותי לראות את זה.
תודה.
ועכשיו אני מסריחה ואני אלך להיתקלח.
עד שבאנו והיה הזדמנות- לא היה אפשר
אוף.
אני סתם עכשיו מבואסת מכלום, היה נחמד אפילו רק להיפגש.
אבל עד שהכנתי את עצמי למפגש, בום, לא עבד.
לונורא, פעם הבאה יהיה כיף.
והמעיינות שם ממש נחמדים והיה יחסית ריק ואז כהלכו לעין דני הזה היה מפוצץ, מליון אנשים וזה היה מעצבן.
והפארשים האלה לא נכנסו למים וייבשו רצח.
ועדי המתוקה הזאת ראשונה קופצת למים.
ודוד טען שהוא היה בים של הקטנים.
איך שלא נעים לי ממנה, פוף.
סיננתי אותה מלא זמן והיום היא התקשרה בדיוק באמצע הכל ובטעות עניתי ולא דיברתי לעיניים והיה מעצבן.
דוד עכשיו שאל אותי אם יותר כיף בשמים. לרגע בלעתי את הלשון.
זה היה מתקיל.
ובטעות אמרתי לו שכן, אז הוא אמר לי שהוא רוצה ללכת לשמיים, אבל הוא חושב שזה כמו במטוס אז לא נורא.
נוראי עד כמה שזה כל הזמן נמצא לי במחשבה. זה פשוט דפוק. ורע. ומתסכל. ומבלבל. והכל.
הלוואי שארצה בכלל לא לחשוב על זה.
ויואו, אתה בנאדם מדהים. עזרת אתמול ממש
ואלירז ושילה הם מתוקים ממש, וכיף לי להיות איתם. ואחרי כמעט חודש שלא נפגשנו אתמול היינו ביחד והיה לי כיף ואחכ גם
אני שונאת נוקיה, שתדעו לכם. זה מציק ממש
יום אחד אני ארצה לספר הכל וכבר לא יהיה למי וזה יהיה כישלון גדול.
הלוואי שזה לא יכאב לאף אחד. בעיקרון אין סיבה שכן אבל יש כאלה שאומרים שזה יכאב להם.
אני לא מבינה למה? זה כל כך מיותר ובכלל לא נכון. חוץ מכמה דברים קטנים זה לא ישפיע. אז בקטנה
ואני מתגעגעת אליה ממש. ואוף, אני לא מצליחה לדבר איתה על זה.
ולא דיברתי המון זמן עם אנשים שאני אוהבת וזה חסר לי.
ואני מחכה לראשון ולא מחכה לו.
הלוואי שיהיה כיף. בעיקרון הן זורמות ולא מעיקות אבל לוידעת.
ואין לי כח שמשפחה של אחת עשרה אנשים באים אלינו לחג. ואין לי כח לזה, הבת שלהם חופרת רצח. אין לי כח להיות בייביסיטר כל כך הרבה זמן. אני אוהבת את השקט שלי בשבת ועכשין היא תחפור.
יואו. עצבים איתה, מה היא מזמינה אותם??
אוף. שיעבור החג הזה כבר.
לפחות יש מימונה במוצש, זה מנחם במקצת.
וגם יש חופש בראשון אז סבבה.
וזהו ואז חוזרים לשבוע ושוב חופש, ועז חוזרים עד עוד מלא זמן .
פוף
אני רעבה ואין לי כח לאכול.
ואני עייפה נורא ואני חייבת להפסיק לישון בשעות כאלה מאוחרות.
אני חייבת יום אחד לדבר עם אחיה. אני לא מכירה אותו והוא מעניין אותי ממש
וגם את נעם אני לא מכירה.
ואולי גם את עצמי.
היום הגזמתי. אני כל החופש הזה הגזמתי וזה ממש אוף.
לא ---
ולא ---
ולא ---
ןלא ---
אני כל כך גרועה .
ואותך אני אוהבת מאד ואת מדהימה ולימדת אותי הרבה.
משיחה של חצי שעה, למדתי משהו חשוב, שהיה חייב כבר לבוא.
את זכית לזכות אותי לראות את זה.
תודה.
ועכשיו אני מסריחה ואני אלך להיתקלח.
- לקראת נישואין וזוגיות