למדתי בפולין שפה חדשה.
קלה לדיבור, אך להבנה היא קשה.
יש בה המון מילים מוכרות,
אך המשמעויות שלהן די מוזרות.
בשפה הזו אף מילה היא לא סתם מילה,
לכל ביטוי יש משמעות נוספת, לא רגילה.
כל ביטוי מספר סיפור שלם,
חלק חוו אותו, חלק ינסו ללמדו ,
וחלק יעדיפו להכחיש ולהתעלם.
זו שפה קשה.
אני מבינה את אלו שקשה להם.
היא יכולה להוביל להכחשה ולהלם.
מי שלומד את שפה זו צריך במובן מסויים לשלם.
לשלם בתמימות שלו, ברובד מסויים מילדותו,
בדרך הסתכלות על העולם, על אלוקים, על בני האדם.
השפה הזו היא לא סתם.
לפעמים השפה הזו סותרת את השפה הרגילה.
רכבות, לדוגמא, הן לא רק כלי רכב- אלא כלי הריגה.
אבא ואמא הם כבר לא הורים,
ובמקום לנצנץ בשמיים, כוכבים נמצאים על בגדים.
גז כבר לא נמצא במטבח לטובת בישול מאכלים,
אלא נמצא בתאים ורוצח בשיטתיות אכזרית אנשים.
ילדות זו מילה שנמחקה מהמילון,
ויש מספר אחד בולט במיוחד- שישה מליון.
מרד הוא לא כעס על ההורים בגיל ההתבגרות,
אלא התקוממות של אנשים שזהו סיכויים האחרון להינצל
ולא למות באכזריות.
בורות הם לא רק חלקה באדמה- אלא קברי אחים,
יערות הם לא רק שטח בו יש צפיפות גבוהה של עצים,
אלא מקום בו היו בריחות, רדיפות, רציחות, ומסתורים.
אנושיות הייתה חמקמקה במיוחד,
ולהיות יהודי פירושו לחיות במסתור ובפחד.
פרוסת לחם בודדה לא הייתה רק מוצר מזון,
אלא מוצר מציל חיים,
רציחות והתעללויות לא היו מקרים נדירים,
אלא אירועים רגילים ושגרתיים.
תחושת הזמן הייתה מעורפלת,
והעבודה הייתה לאט לאט הורגת,
ולעולם לא משחררת.
מחנות הם לא רק צורת יישוב ארעית,
אלא שימשו לריכוז והשמדה אכזרית.
גזע הוא לא רק חלק מעץ,
אלא חלוקת אנושות שכמעט גרמה לעולם שלם להתפוצץ.
ואפשר להמשיך עד מחר..
המילון בשפה הזו מתחיל ולא נגמר.
יש אין- סוף ביטויים, מילים, סמלים וסיפורים שלעולם לא נכיר .
ואולי זה חוסך מאיתנו מחיר..?
בכל זאת, יש דברים שאסור לראות, הלב שלנו שביר.
לעיתים אסור להגזים במחשבות,
הרי כמה שנדע יותר נדע פחות..
אבל אני ילדה סקרנית, ויש לי הרבה שאלות.
על השפה, על התקופה, ועל המשמעות לחיות.
מה לעשות?? אני לא מצליחה לשלוט במחשבות.
האם אי פעם אקבל תשובות?
למדתי בפולין שפה חדשה.
קלה לדיבור, אך להבנה היא קשה.
לעולם לא אבין אותה, אך אנסה ללומדה כמה שאפשר.
ואולי בעזרתה אקבל תשובות איך עליי ללמוד מהעבר ולהעביר את המסר לדור המחר.
קלה לדיבור, אך להבנה היא קשה.
יש בה המון מילים מוכרות,
אך המשמעויות שלהן די מוזרות.
בשפה הזו אף מילה היא לא סתם מילה,
לכל ביטוי יש משמעות נוספת, לא רגילה.
כל ביטוי מספר סיפור שלם,
חלק חוו אותו, חלק ינסו ללמדו ,
וחלק יעדיפו להכחיש ולהתעלם.
זו שפה קשה.
אני מבינה את אלו שקשה להם.
היא יכולה להוביל להכחשה ולהלם.
מי שלומד את שפה זו צריך במובן מסויים לשלם.
לשלם בתמימות שלו, ברובד מסויים מילדותו,
בדרך הסתכלות על העולם, על אלוקים, על בני האדם.
השפה הזו היא לא סתם.
לפעמים השפה הזו סותרת את השפה הרגילה.
רכבות, לדוגמא, הן לא רק כלי רכב- אלא כלי הריגה.
אבא ואמא הם כבר לא הורים,
ובמקום לנצנץ בשמיים, כוכבים נמצאים על בגדים.
גז כבר לא נמצא במטבח לטובת בישול מאכלים,
אלא נמצא בתאים ורוצח בשיטתיות אכזרית אנשים.
ילדות זו מילה שנמחקה מהמילון,
ויש מספר אחד בולט במיוחד- שישה מליון.
מרד הוא לא כעס על ההורים בגיל ההתבגרות,
אלא התקוממות של אנשים שזהו סיכויים האחרון להינצל
ולא למות באכזריות.
בורות הם לא רק חלקה באדמה- אלא קברי אחים,
יערות הם לא רק שטח בו יש צפיפות גבוהה של עצים,
אלא מקום בו היו בריחות, רדיפות, רציחות, ומסתורים.
אנושיות הייתה חמקמקה במיוחד,
ולהיות יהודי פירושו לחיות במסתור ובפחד.
פרוסת לחם בודדה לא הייתה רק מוצר מזון,
אלא מוצר מציל חיים,
רציחות והתעללויות לא היו מקרים נדירים,
אלא אירועים רגילים ושגרתיים.
תחושת הזמן הייתה מעורפלת,
והעבודה הייתה לאט לאט הורגת,
ולעולם לא משחררת.
מחנות הם לא רק צורת יישוב ארעית,
אלא שימשו לריכוז והשמדה אכזרית.
גזע הוא לא רק חלק מעץ,
אלא חלוקת אנושות שכמעט גרמה לעולם שלם להתפוצץ.
ואפשר להמשיך עד מחר..
המילון בשפה הזו מתחיל ולא נגמר.
יש אין- סוף ביטויים, מילים, סמלים וסיפורים שלעולם לא נכיר .
ואולי זה חוסך מאיתנו מחיר..?
בכל זאת, יש דברים שאסור לראות, הלב שלנו שביר.
לעיתים אסור להגזים במחשבות,
הרי כמה שנדע יותר נדע פחות..
אבל אני ילדה סקרנית, ויש לי הרבה שאלות.
על השפה, על התקופה, ועל המשמעות לחיות.
מה לעשות?? אני לא מצליחה לשלוט במחשבות.
האם אי פעם אקבל תשובות?
למדתי בפולין שפה חדשה.
קלה לדיבור, אך להבנה היא קשה.
לעולם לא אבין אותה, אך אנסה ללומדה כמה שאפשר.
ואולי בעזרתה אקבל תשובות איך עליי ללמוד מהעבר ולהעביר את המסר לדור המחר.
