ואני במקומך כן הייתי שולחת לחב''ד אם את שייכת לחב''ד

כי בהחלט יש אידיאולוגיה, שלנו זה מתאים וזה הסגנון שלנו ואנחנו מזדהים עם זה.

אבל חב''ד זה קצת אחרת. אומנם גיל קטן אבל אם יגידו בגן דברים שזה לא אתם אז מה תגידי לילד?

ושיהיה גן נפרד. אני לא הכי דוסית ולא מבינה למה זה מפריע לאנשים עקרונית. אם יש תאומים בן ובת או צמודים בגיל אז קשה טכנית להסתובב בין הגנים אבל חוץ מזה לא רואה שום בעייה     

את צריכה לבדוק ספציפית את המקום אליו את רוצה לרשום, אם מתאים לך.

אנחנו בדתי לאומי תורני - הגנים נפרדים כבר מגיל 3 ומאוד תורניים.

יש מקומות שהם לא נפרדים עד גן חובה או עד כיתה א, ממש תלוי.

סגנון מתנחלי/עירוני - תלוי במקום אליו את שולחת. לרוב בעיר, הסגנון יהיה עירוני.

לרוב אין שטיפות מוח, זה ממש לא הסגנון. אבל כן חוגגים יום העצמאות ומתייחסים ליום השואה והזכרון.

אבל האם מחייבים שלהורים אין טלויזיה/כיסוי ראש/אין אנטרנט/פלאפון כשר בלבד, זה כבר תלוי במוסד עצמו. 

יש מקומות שנקראים "תלמודי תורה ממלכתי דתי" שלרוב יותר תורניים מאשר גן ממלכתי דתי תורני. מצד שני יש גנים שנקראים תורניים, אבלגם מעורבים ובנות יכולות לבוא עם מיני קצר/אפילו עם מכנסיים (לא כולן, אבל מאפשרים גם לכאלה ולא כופים כללי צניעות). הכל תלוי במוסד עצמו. תבררי טוב על מקומות ספציפיים אם מתאים לך. ובעיקר תבררי האם הגננת טובה, אין אלימות, משפחות טובות וכו'.

זה לא כמו חב"ד, שיש גוון אחיד בערך (ואני לא חושב שנפרד זו "הקצנה". כך מקובל בחינוך חרדי, גם מגיל 3).

ב. גן תורני, זה עם דגש תורני. גם מבחינת המרכזיות, גם מבחינת הזמן והתכנים. אם זה מקום טוב, אז יש גם מלמד - "רב גן" - שמגיע לזמן-מה, בנוסף לגננת.

ג. בי"ס "תורני" זה כבר סיפור אחר. יש רמות שונות. בד"כ, דומני, מקום שאינו ממש תלמוד תורה, לא יהיה מבחינה תורנית באותה רמה של ת"ת טוב "חרדי". אבל יש גם תתי"ם "תורניים לאומיים". צריך ממש לבדוק מקום-מקום לגופו. וגם, מה הכיוון אליו אתם שואפים.

ד. בד"כ לא מדברים כ"כ על "אתחלתא דגאולה".. אבל בוודאי ששמחים ביום העצמאות וכו', במקומות שהם כאלה, כלומר, עם השקפה "ציונית". ויש מקומות חזקים מבחינה תורנית, שזה חלק מהחינוך, להודות לה' על שיבת ציון בזמננו. זו לא שטיפת מח..  אבל בכללי, אם אתם לא ממש "ההיפך", זה לא אמור להפריע במיוחד. זה לא כמו חניוך חבד"י שה"חבדיות" נמצאת בכל.

כנ"ל לגבי הגן חב"ד. תלוי במקום ובאוכלוסיה ששולחת. ובצוות וכו'.

אם יש מוסד ספציפי באזורך שיכול להיות רלוונטי- תיפגשי עם הורים, תדברי עם ההנהלה, תסתכלי איך ניראים הילדים\ההורים. תבררי לאן ממשיכים אחרי הבי"ס\הגן הזה רוב הבוגרים. תבדקי מה תרבות הפנאי של הילדים האלה מעבר לשעות הלימודים...

תודה רבה למי שנתן מידע, עזרתם לי <3

קצת פחות תודה למי שעיקם את האף אבל אני מבינה שהכל מכוונות טובות

שיהיה לכולנו רק נחת!

אהבנו מאד . עזבה מסיבות טכניות .

לגבי סעיף 4 , בגיל הזה ממש לא הייתי דואגת. 

יש לאנשים נטייה לחשוב בצורה סטיגמטית וזה חבל . מה שחשוב זה הקווים הכלליים . למשל בגן של הבת שלי שהוא גן חילוני , אופים כל יום שישי חלות ויש התייחסות לשבת , לחגים , לליל הסדר . לימדו אותם ממש יפה את המדרשים על עשר המכות . אז נכון , שלמרות הכל בשנה הבאה היא תלך לגן דתי , שאולי הוא פחות טוב , בעיקר כי חסרה לי האמונה הפשוטה בבורא העולם שיש לגננות הדתיות -אבל מצד שני מה שחשוב לדעתי , זה שהילד יפגוש דמות חיובית , אוהבת . זה העיקר. 

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...