אם כולם יכתבו נכון - איך אני ארגיש שאני כותב במשלב גבוה יותר מהסטנדרט? איך ארגיש עילאי ומתנשא שוב?

|מזועזע לחלוטין מהרעיון|

רטוריקה סוגסטיבית - שלב בדבריך מילים לועזיות ולטיניות בלתי-מובנות רבות ככל האפשר וכך תישמע חכם ומלומד וגם דבריך יראו בעלי משמעות וחשיבות יתירות בלי קשר אמיתי לתוכנם.

(ובהקשר הזה - זה נראה לך מקרה שהאקדמיה ללשון העברית לא מצאה מילה דווקא למילה 'אקדמיה'??)

הצורה הנכונה של פעולה בגוף ראשון בזמן עתיד היא - אעשה, אפעל, אסביר.

א' תחילית (מתוך אותיות אית"ן) = אני, ואחריה הפועל.

לא "אני אסביר" כי זו כפילות,

ולא "אני יסביר" כי י' תחילית שייכת לגוף שני.

אבל בין שתי הטעויות דווקא נראה לי שהטעות השנייה פחות חמורה כי הצורה הבסיסית של הפועל היא גוף שני עבר, ולכן כשאומרים "אני" לפני הפועל מתייתרת ה-א' ונשארת הצורה הבסיסית של הפועל שהוא גוף שני.

לכאן הפסקתי להקפיד על זה, בעיקר בסביבה שלא מקפידה על דקדוק נכון וזה נראה בה מוזר.

לכפילות הזאת קוראים הכברה, והיא די מקובלת בעברית. אין זו טעות. בדיוק כמו להגיד "הוא יסביר", אע"פ שכביכול הנשוא כבר מרמז שמדובר בגוף שלישי (ולא שני!!) - נהוג לציין את הנושא במפורש בעברית. 

@הייזל? אני צודק?

הכפילות מוצדקת לשם הדגשת הגוף בלבד (זכור לי שראיתי את זה באיזה ספר דקדוק של אחד הראשונים, לא זוכר איזה), ולא כמקובל היום.

כמו שהדגשתי - שתי הצורות הן טעויות, השאלה איזו מהן בוטה יותר - אם הטעות שמשאירה את הצורה הנכונה אבל מוסיפה עליה כפל משמעות מיותר, או הטעות שמפרקת את הצורה הנכונה לחלקיה (ואתה צודק כמובן שנסתר הוא גוף שלישי - טעות מביכה...).

אבל לצערי אני לא כל כך מבין בדקדוק, אשמח לתיקון.

אני מסכים שהשגיאה של שימוש בלשון נסתר לגוף ראשון היא בוטה יותר דקדוקית, אבל כוונתי הייתה ששגיאת תוכן יותר חמורה בעיניי משגיאה דקדוקית (אלא אם ההבנה שלי של חלוקת המילה 'אסביר' לאות איתן וצורת הבסיס 'הסביר-יסביר' שגויה ואז באמירת "אני יסביר" יש גם טעות תוכנית).

תודה, חיכיתי לתגובה שלך.

אך לא בדקתי את זה רשמית.

(לעומת שימוש לא נכון באותיות אית"ן שזו שגיאה של ממש שאין לה מקום בעברית.)

חוץ מזה שיש בעברית מקום לכפילויות, ובדוגמה להלן זה אף נחשב למשלב גבוה יותר:

ביתו שלו. כסאו של הנסיך.

אין הבדל בין כפילות לצורך הדגשה (כמו "אתם תהיו לי לעם ואני אהיה לכם" וכדו') לכפילות מיותרת?

רצוי לא להכביר מילים, אבל זה מקובל כמובן. "הסברתי" שווה ל"אני הסברתי", "נלך" שווה ל"אנחנו נלך", "אעמוד" שווה ל"אני אעמוד", פשוט כי הנושא כבר כלול גם הוא בפועל. אבל שים לב שהפעלים הללו בגוף ראשון. ברגע שעוברים לגוף שני או שלישי כינוי הגוף (אתה, הוא, הן) הכרחי. ולכן הדוגמה שנתת עם "הוא יסביר" אינה מקבילה ל"אני אסביר".

לדעתי הייתור בולט ומרדד את המשלב בעבר ("אני הסברתי") יותר מאשר בעתיד ("אני אסביר"), אבל אתה מוזמן לחלוק עליי...

@ימ''ל - הצורה הבסיסית של הפועל היא גוף שלישי בעבר בצירוף השורש. זה לא אומר שנתחיל לפרק את המילים לרכיביהן במקום לדבר פשוט... ולא הבנתי למה אתה חושב שכפילות תוכנית חמורה משגיאה דקדוקית. 

א. "הצורה הבסיסית של הפועל היא גוף שלישי בעבר בצירוף השורש. זה לא אומר שנתחיל לפרק את המילים לרכיביהן במקום לדבר פשוט..." - נכון מאד, ברור שזו שגיאה לפרק את המילה לרכיביה ושזו לא הצורה הנכונה, גם הדגשתי זאת כמה פעמים. רק אמרתי שגם הכפילות היא שגיאה ולכן לאו דווקא שהיא העדיפה מבין השגיאות.

ב. ולא הבנתי למה אתה חושב שכפילות תוכנית חמורה משגיאה דקדוקית"  - מהסיבה הפשוטה שבשביל לשים לב לשגיאה דקדוקית צריך לדעת את כללי הדקדוק לפחות בצורה בסיסית, אבל כדי לא לטעות בשגיאה תוכנית צריך פשוט טיפה לחשוב.

שגיאה היא שגיאה (היא שגיאה).

אנחנו מדברים על אנשים שעברית זו שפת אמם, כן? הדקדוק אמור להיות להם טבעי. (רוץ לקרוא את דתיה בן דור!)

כפילות כפילות מיותרת היא שגיאה, לא לא דקדוקית - אבל שגיאה.

(לדוגמה - בחצי הראשון של המשפט דלעייל הייתה כפילות מיותרת סתמית, ובחציו השני הייתה כפילות מיותרת שהפכה את משמעותו. שתיהן שגיאות אבל שתיהן לא שגיאות דקדוקיות)

וליתר ביאור כוונתי (גם לשאלת @כתר הרימון) - יש פעמים בהן נצרכת כפילות לצורך הדגשת הנושא [בין אם כדי להדגיש שייכות מהותית לפועל כמו "אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן" (שמואל ב ז, יד), ובין אם כדי להדגיש שלילת שייכות אחרת "וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ" (מלכים א א, ה), "שנים אוחזין בטלית. זה אומר אני מצאתיה, וזה אומר אני מצאתיה" - סליחה על חוסר היצירתיות בדוגמאות אבל היא לצורך כדלקמן]. אבל כפילות מיותרת נראית לי פשוט שגיאה גסה מבחינה הגיונית.

את דעת האקדמיה כבר ידעתי, הרי היא לפניכן, אני רק לא משוכנע בצדקתה כמו שהסברתי לעייל (ולמען האמת אני גם לא משוכנע שהאמור בדף שבקישור באמת מייצג את עמדת האקדמיה בשאלה שלי כי הוא לא מקיף מספיק ולא מתייחס אליה).

אשמח אם תתקנה אותי אם אני טועה (בתוספת הסבר אם אפשר).

עניין משמעותי ברטוריקה (תורת הנאום) היא החזרה, שמטרתה בעיקר ההדגשה. 

(לא אכתוב בעיפרון, אלא בעט; 

ככה שאי אפשר לומר שחזרה היא שגיאה. 

בדוגמות שחשבתי עליהן כפילות היא מילים בודדות החוזרות על עצמן ובאות להביא אותו דבר בדיוק.

לדוגמה: כקילומטר בערך; רק חמישה שקלים בלבד. (יש לבחור רק מילה אחת.)

אני אסביר - פעמים שהיא כפילות מיותר, אך היא יכולה להוות גם כחזרה לצורך הדגשה.

טעויות בתחביר הן אכן טעויות, אך בתחביר הדברים בדר"כ גמישים יותר ויכול להיות להם עניין (כמו כאן, ובתחביר באמת האקדמיה לא נוטה לאסור דברים גם כאשר יש ראוי ולא ראוי), לעומת הדקדוק שבתחום זה יש "מותר ואסור", ול"אני יביא" אין מקום בעברית ולכן זו שגיאה של ממש.

ואם בא לך, אז: @ימ''ל

הדגשתי (לדוגמה כאן- ברור שכן) שישנה חזרה לצורך, למשל אמירת "אני אסביר" בתור תשובה לשאלה "מי יסביר" וכמו כן בכל הדוגמאות מהמקראות שהבאתי לעייל.

אבל להגיד "אני אסביר" בלי סיבה לכפילות תהיה שגיאה תחבירית, נכון?

@כתר הרימון (למקרה שביטלת מעקב...)

אשמח לתגובתך גם להערה של לשם שבו ואחלמה - אויש איזו טעות מביכה טעית. פעם הבאה תבדוק לפני שאתה מתקן ולדיון שבעקבותיה.

[אם כי אכן יש כאלו שאין להם כ"כ שגיאות, ופשוט הענין הזה הוא שארית חביבה מהילדוּת...]

להעיר במקום וירטואלי כשאתה לא יודע מי נמצא בצד השני

יש בעיות רבות בתחום הכתיבה חלקם קוגנטיביות

 להעיר לאדם הסובל מדיסלקציה על שגיאות כתיב זה כמו להעיר לחולה סרטן שנושר לו השיער(ניחוש שלי- אתה לא תעיר) אבל בתחום הכתיבה ידם של האנשים קלה על המקלדת ומרשים לעצמם להעיר לאחרים ולפגוע כשאין ממש אפשרות לתקן את זה ולעיתים זה גובל בכמה וכמה עבירות חמורות מהתורה של הלבנת פנים, לשון הרע, גאווה ועוד..
אז עדיף בן אדם טועה וזה טיפה יצרום לנו בעין מאשר הדברים שמניתי לעיל שהם חמורים עשרות מונים.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

*צו

גם כל חסידיו של ר' נחמן מדברים עם ה' בשפת אמו (של ר' נחמן)...

אלא אם כן התכוונת לשפת אמו של ה' - ואז זו באמת בעיה... 

לא מאמינה איזה הקלה עשה לי השירשור הזה.

למרות שזה פסיכי מצידי..

אתה יודע שקרה כך וכך 

כשקרה כך וכך, אני ישנתי / אני ישנתי כשקרה כך וכך (וזה הסימן: כש - אפשר להקדים או לאחר למשפט העיקרי; ואילו ש - חייב תמיד לבוא אחרי המשפט העיקרי). 

התגעגענו!!

אני צריך לעבור על כל הפינות הללו בהזדמנות.

היו ימים...

לימודי מקרא באוניברסיטה... 

אבל ספציפית על העניינים האלה (אם/עם; כש/ש; מין דקדוקי וכו') אמי היקרה מאד הקפידה איתנו כשהיינו צעירים, וזה נכנס עמוק פנימה, ב"ה (ותודה לאמי וכו'). 

כשאני מתלבטת לגבי "כש", אני מנסה להמיר את המילה הזו ב"כאשר".

אם זה מסתדר במשפט, לרוב זה מתאים.

לדוג': כאשר אני מתלבטת..- מסתדר לא?

פשוט ככה כותבים.

זה כמו שתחליטי ש- 2+2 יהיה שווה 5

למה? כי ככה כולם אומרים.

אבל זה לא נכון!

התנשאתי עלייך עכשיו?

זה לא התנשאות, אלו רגשי נחיתות. אם באמת האדם היה שלם עם איך שהוא מדבר- דבר כזה לא היה מפריע לו.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

זה עדיין לא הופך את זה לעברית נכונה

אני אישית מאד בעד דיוק וכתיבה נכונה (וכמו שהערתי למעלה,  גם כתיבת "אני אסביר" היא שגיאה), ואני גם משתדל להקפיד על זה. אבל יש מקומות בהם התנסחות תקינה נתפסת כמוזרה ואפילו מתנשאת, יש לפחות מקום אחד שהפסקתי להתנסח בו בצורה תקינה, למרות שזה מציק לי, כי זה יצר אצלי תחושות לא נעימות.

אבל כאן אני חושב שכן עדיף וראוי להתנסח כאן בצורה תקינה כי זה מקובל פה, ואדרבה - אולי זה אפילו יהפוך פה לנורמה.

מצד שני אפשר להתייחס בסלחנות ובהבלגה גם לשגיאות כאלו ולא להתרגש ולהתרגז מהן כל פעם שנפגשים בהן לאור השימוש הרווח בהם בחברה (לצערנו).

דווקא הניסוח של @ענבל בהקשר הזה היה נכון, החזרה שבמילה 'אני' באה להנגיד את עצמה למי שהיא הגיבה לו (במקרה הזה לי) ולכן היא מוצדקת.

אחרים.

האמת זו גם טעות של מגיבים רבים כאן בשירשור. 

אין כזה דבר נכון ולא נכון אלא רק מקובל ולא מקובל. 

כללי העברית הם תיעוד של אופני השימוש בשפה

ואינם חוקים ששוללים שימוש שונה. 

"יצוין כי אם בעבר הייתה נטייה בקרב לשונאים לדבר על צורות "נכונות" ו"בלתי נכונות" בעברית, כיום התפיסה הרווחת היא שאין מונח שאינו נכון, אלא רק שאינו תקני ברובד מסוים של הלשון; שינוי תפיסה זו משתקף גם ביחסה המשתנה של האקדמיה במהלך השנים לתחדישיה והחלטותיה, שכיום נתפסות פחות מחייבות ויותר בגדר המלצות וקביעת תקן."

(להרחבה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA)

טעות חמורה!

בטח שללשון הקודש יש כללים, ראה בכל פירושי התנ"ך וספרי הדקדוק של הראשונים הדקדקנים.

האמירה ש"עברית היא שפה מתחדשת" בתור הצדקה לשינוי או ביטול כללי הדקדוק או חלקם מזעזעת!

זאת אחת הסיבות שאני לא כ"כ אוהב את ה-Academy ללשון העברית...

ברור שיש מציאות של שינויים והשפעות של שפות שונות על לשון הקודש, ולכן גם לשון חז"ל הייתה שונה במקצת מלשון התנ"ך כמו שנאמר "וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם". אבל זה לא אומר שטוב ונכון שכך....

הפרשנים המדקדקים עוזרים לנו להבין את כוונת התורה

היינו את האופן בו היא משתמשת בעברית

אבל מכאן ועד להגיד שאלו חוקים שמי שעובר עליהם טועה?

מי יכול להגיד לי שטעיתי? למי יש את הסמכות ומי נתן לו אותה?

אם אני עכשיו כותב שתי ימים ולא שני ימים, מי אמר שזו טעות? מי קבע? מי הסמכות?

ואתה גם אתה מודה שחז"ל דיברו שונה מהתנ"ך, 

אז אתה טוען שחז"ל הקדושים טעו ושהאקדמיה טועה אז בעצם מי צודק? אתה?

התנ"ך נכתב בשפת הקודש באופן עקבי ושיטתי ע"פ כללי הדקדוק, אם השפה מוגדרת ע"פ כללים אז חריגה מהם היא בהחלט שגיאה וניתן לומר שמי שעובר עליהם הוא טועה.

יש שרצו לחלק בין עברית ללשון הקודש ולומר שעברית היא שפה שונה משפת הקודש ולכן היא לא מוכרחת לקבל את הכללים שלה - אני לא מקבל את החלוקה הזאת, אבל גם אם נקבל אותה זה יהיה בתור שפה שונה מלשון הקודש ובשום אופן לא בתור "התפתחות" שלה (אולי עיוות).

לגבי לשון חז"ל - הייתה השפעה על השפות שהיו מדוברות אז (בעיקר יוונית וארמית) על לשונם, אבל לא על כללי הדקדוק אלא על שמות הפעולות והעצמים בעיקר. זאת משמעות דברי הגמרא "לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמה" (שם מדובר על ההבדל בין שמות הפועל 'ניסוך' ו'מזיגה').

רגע של לשון הקודש:

[יש שאלה מעניינת לגבי לשון המשנה בפועל 'תרם' וכן לגבי המופע היחידאי של הפועל 'יופך' (=יהפוך). הרמב"ם, אע"פ שאינו מפרש מדוע, מסביר ששניהם ודאי נכונים ע"פ כללי הדקדוק כמו כל לשון חז"ל וז"ל:

"אמרם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום מקשים עליו הבלשנים החדשים, ואומרים שהעיקר הרים ומרים וירים. ואינו קשה באמת, כיון שהעיקר בכל לשון חוזר למה שדברו בו בעלי אותו הלשון ונשמע מהם, ואלו בלי ספק עבריים בארצם כלומר בארץ ישראל, והנה נשמע מהם תרם וכל מה שהופעל ממנו. וזו ראיה שזה אפשרי בלשון, ושזה מונח מכלל המונחים העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שחושב מן החדשים שלשון המשנה אינו צח ושהם עשו פעלים שאינם נכונים באיזו מלה מן המלים. והיסוד הזה שאמרתי לך נכון מאד אצל המלומדים השלמים המדברים על הענינים הכלליים הכוללים כל הלשונות כולם". (פיה"מ תרומה א,א) לענ"ד ההסבר הפשוט ליצירת הפועל 'תרם' הוא שהמילה 'תרומה' הפכה עם הזמן לשם עצם - ולכן 'לתרום' (במקום לשון התורה 'להרים') פרושו לעשות תרומה. 

"ויופך כמו ויהפוך, והם יודעי השפה, ואולי היה אצלם לשון זה כלומר שאומרים הפך ואפך וענינם אחד, וזה אינו זר בלשונינו כמו שאומרים ילך והלך והם שרשים נפרדים וענינם אחד, ואם העבר אפך יהיה העתיד יופך ואופך" (פיה"מ כלאים ב,ג).]

כתבת ש"אם השפה מוגדרת ע"פ כללים אז חריגה מהם היא בהחלט שגיאה"

אבל אני טוען שוב ושוב

היא לא מוגדרת על ידי כללים אלא השימוש בא מתואר על ידי כללים

ולכן, אם במציאות ישתנה השימוש בה הרי שממילא הכללים שיתארו אות השימוש יצטרכו להשתנות. 

ולא ענית לי על עיקר הטענה. 

מי הוא זה שיכול לטעון שאופן אחד של שימוש הוא נכון ואופן אחר הוא לא נכון?

מי בעל הסמכות לעשות את זה?

כל פירושי התנ"ך וספרי הדקדוק של הראשונים הדקדקנים מלאים בזה שהכללים הם מחייבים ואינם גמישים או משתנים. שפת הקודש מוגדרת כבר (ואני לא נכנס למחלוקת אם היא אלוהית ובה נברא העולם או שהיא התפתחה ע"י בני אדם - בין כך ובין כך כלליה כבר מוגדרים), ולכן שינוי שלהם הוא שגיאה.

לשאלתך מי בעל סמכות להצביע על שגיאה:

א. האמת היא בעלת הסמכות, אם מישהו מצביע על טעות ומוכיח את דבריו מן המקראות אז האמת לצידו (הוכחה היא הבאת מקורות התומכים בצורה הנכונה ושלילת המצאות הצורה השגויה).

ב. אענה לך באותו המטבע - לטענתך, מי רשאי לשנות את השפה? האם כל שינו שקיבל הסכמה ציבורית יהיה תקין?

וגם אם הראשונים אכן אומרים ככה, צריך לבדוק מניין להם. 

ובקשר לראיה הראשונה (המצאותם העקבית בתנך) 

הרי שזה לא מוכיח כלום שהרי אפשר לומר שהמצאותם בתנך

זה לא בגלל שזו האמת אלא בגלל שזה אופן השימוש המקובל שהיה באותה תקופה בה נכתב התנ"ך. 

האמת לא יכולה להיות בעלת סמכות כי היא לא יישות. 

מי אמר שכללי התנ"ך אינם תיעוד של השימוש בשפה? אולי הם רק התיעוד.

מי רשאי לשנות את השפה? 

כדי שיהיה צורך ברשות לשנות צריך קודם שיהיה איסור לשנות.

מי רשאי לנשום? מי רשאי בכלל לדבר?

לא לכל דבר צריך רשות.

אם אתה רוצה להצריך רשות אתה צריך להיות בעל סמכות לכך. 

1. קודם כל - טענתי הייתה שמכלול דבריהם והאריכות והחשיבות ביחס לכללי וחוקי דקדוק שבהם מעיד יותר מכל ציטוט פרטני על קיומם.

2. אם בציטוטים חפצה נפשך:

קודם כל בחשיבות לימוד הדקדוק כתב הרמב"ם "אחר כך אמר שראוי להזהר במצוה שייחשב בה שהיא קלה, כגון שמחת הרגל ולמידת לשון קודש" (פיה"מ ב,א)

ומה הוא הדקדוק בהגיה? "דקדוק אותיות, הוא הדיוק בקריאה, שלא יניח הנד ולא יניד הנח, ויאריך תנועות שצריך להאריך בהן, ויחטוף בקלות תנועות שצריך לחטפן, ויבטא האותיות כתקונן, ולא יבליע אות בחברתה אם היתה אות שבסוף התיבה היא בעצמה בתחלת תיבה הסמוכה לה, כגון ואבדתם מהרה, בכל לבבך, ודומיהם. וכל הדברים האלו אי איפשר לכתבם על ספר אלא נלמדים מפי מורה שמלמדם פה אל פה" (פיה"מ ב,ג).

ולגבי השיבושים בשפה כתב "יסוד קלקול כל לשון הוא כשנכנסת בה שפה אחרת ומתערבת בתוכה. וכל הכנויים האלו היו אצל העלגים מן הגוים מחמת שמשבשים את הלשון ומחוסר יכלתם להוציא האותיות במוצאם הנכון כגון ה"זנג'" וה"אפרנג'" וזולתם, ועברו אלו הכנויים אל ההמון עד שהיו אלו הכנויים מורים אצלם על מה שמורה עליו המונח הראשון" (פיה"מ נדרים א,ב)

וחז"ל בכמה מקומות כתבו שהעילגים המחליפים אותיות וכו' לא יכולים להיות שלוחי ציבור ואינם עולים לדוכן.

וכתב הרד"ק בספר המכלול בשער דקדוק הפעלים שצריך להקפיד על כללי הדקדוק לא רק בקריאת שמע ולכל הפחות בקריאת התנ"ך "אבל הנראה בעיניי בקריאה שצריך האדם להזהר על כל פנים בעוד שיקרא בתנ"ך לבאר התיבות והאותיות ולהפריש בין הדומות וכו'".

והאבן עזרא בהקדמתו לספר הדקדוק 'מאזניים' מבאר באריכות איך השתבשה הספה בגלות ובאו הדקדקנים כמו רס"ג בספר 'האגרון' ור' יהודה בן קדיש בספר 'אב ואם' ומנחם בן סרוק בספרו ועוד רבים לתקן את השיבושים ולהעמיד את כללי הדקדוק עיי"ש.

3. אם אתה טוען שהאמת היא לא מדד למה נכון או לא אז השאלה שלך משוללת מיסודה, למה את מתכוון בשאלה 'למי יש סמכות' האם אפשר להעניש על טעויות כתיב?

אם ישנם כללי דקדוק מסוימים אז חריגה מהם היא טעות, פשוט וברור. זו לא שאלה של סמכות.

מרבה להחליף ש ב-ס

ויש עוד המון דברים בחז"ל שהיום הם נראים מעוותים ואם תגיד אותם יצחקו עליך ויאמרו שאתה עילג?

כמו שכתבו שפה משתנית בהתאם למציאות ולסביבה, סביבה יוצרת סלנגים חדשים שלאט לאט מתקבעים ונהיים חלק מהשפה הדבורה.

א. גם בתנ"ך יש אותיות מתחלפות ("מצחק" - "משחק" למשל).

ב. תן דוגמא. ייתכן שהצורה שהוא השתמש בה נכונה, כמו כן ייתכן שהוא אכן לא הקפיד על הגייה נכונה (בכל מקרה - חילוף אותיות זהות אינה שגיאה בכללי הדקדוק).

לגבי לשון חז"ל כבר התייחסתי לעייל.

בבקשה- בעברית המקובלת כיום נהוג לומר למלא בעוד שהמילה למלות נחשבת לא תקינה

לעומת זאת בתורה אנחנו מוצאים דווקא את המילה למלאת (ובחרושת למלאת) ויש עוד מספר דוגמאות.

עובדתית שלא מה שנכון אז נכון גם היום? ואפשר להביא עוד המון דוגמאות מחז"ל ומהתנ"ך לזה

1. האבן עזרא בספר 'הדקדוקים' מסביר שהצורה הרגילה של פעלים המסתיימים בא' היא שע' הפועל צרויה ול' הפועל נחה - כך השימוש בעברית היום.

אבל לפעמים (כנראה בשל ההטעמה) ע' הפועל היא נחה ולכן הפועל מקבל את הצורה של נל"י/נל"ה.

2. בכל אופן - גם אם יימצאו יוצאים מהכלל, זה לא מבטל את הכלל. עצם זה שאפשר למצוא מקרים בודדים שבהם יש חריגה מהכלל מעיד על כך שהכלל קיים. ודאי שאי אפשר לבטל כלל ע"פ מקרים בודדים ויוצא דופן שאינם מובנים לנו.

@צריך עיון

@רחפת..

חשוב מאד מאד להכיר את הרקע התרבותי של אמירות כמו זו שציטטת. הבלשנות המודרנית היא חלק מעולם נרחב יותר של מדעי הרוח, שבאופן כללי תופסים ששום דבר (כולל נורמות מוסריות) איננו מחייב. זה לא מוריד מהערך העקרוני של האמירות שלהם, אבל פשוט חשוב להכיר. 

בכל אופן, לצורך העניין: מאז דה-סוסייר, הבלשנות המודרנית מבחינה בין בלשנות דיאכרונית לבלשנות סינכרונית. הבלשנות הדיאכרונית אכן מתעסקת במה שאתה מתאר, שינוי השפה לאורך הדורות והשנים - ולגביה באמת 'אין כללים' (יש כללי אצבע מאד כלליים: שחיקה ואנלוגיה - אבל אי אפשר לנבא כיצד הם יפעלו). לעומת זאת, בבלשנות הסינכרונית בהחלט יש כללים (עובדה שלא 'הכל הולך' (בהקשר זה ראה מחקריו של נעם חומסקי), וצריך לבחון בכל דור מהי התפיסה הדקדוקית הכללית של השפה). לא ניתן להתעלם מכך שיש משלבים שונים בשפה, ואם רוצים לקיים 'בלשנות סינכרונית' חייבים להתייחס גם אליהם. 

לצורך העניין, לרוב המילה הכתובה (לא בפורומים, אלא בספרים) תאפיין את המשלב הגבוה של השפה. ולכן - כן, ניתן לראות שבספרים מקפידים על כללים מסוימים, ועל כן המשלב הגבוה של העברית המודרנית אכן יחייב שימוש ב-א' בגוף ראשון בעתיד. 

מכאן והלאה ניתן להתווכח על ההגדרה של 'טעות' ועל הערך של ה'משלב הגבוה' של העברית; אבל זהו התיאור הסינכרוני העובדתי. כשלעצמי אני חושב שכללים הם דבר חשוב. חוסר תשומת הלב לכללים לא נובע מאידיאולוגיה ש'שפה היא רק דבר הסכמי' (שבאופן עקרוני אני מסכים עם האמירה הזאת), אלא מחוסר תשומת לב, כפשוטו, ועל כן כשלעצמו הוא נראה לי חלק ממשלב נמוך יותר (וזה כן מתוך אידיאולוגיה). 

(מקווה שלא אפספס, קראתי את הדברים כבר קודם... משורשר אליך בחצי אקראיות.)

א. לא רואה בעיה להגדיר את כללי השפה ככלל ולא כחוק. זו באמת מילה נכונה יותר, אבל עדיין כללים אלו דברים מחייבים. ובהחלט בשפה (בעיקר בדקדוק) יש נכון ולא נכון (וגם ראוי ולא ראוי). 

ב. לשון הקודש וכלליה נוצרו הפוך משפה רגילה - לא נקבעו כללים ועל פיהם נקבעה שפה, אלא הייתה שפה ועליה בנו את הכללים. ככה זה כשהעולם נברה בלשון הקודש

ולכן נוצר השוני בכל מיני דברים, ועל בסיס תופעות מסוימות יש גם "אפשרות לדיבור נוסף", אם להגדיר את זה כך...

אך עדיין יש מחויבות לשפה!

ג. יש מאמרים רבים על תופעת לשון חז"ל, וכדאי מאד לקרוא אותם לפני שיוצאים בדיבורים. יש דעה, לדוגמה, האומרת שלשון חז"ל היא דיאלקט מימי המקרא ויש דעה האומרת שהיא התפתחה מתוך לשון חז"ל.

כדאי לחקור קצת לפני שיוצאים בדיבורים על תופעת לשון חז"ל שהיא אכן מעניינת ואף 'מוזרה'.

(מומלץ מאמרו של פרופ' משה בר אשר. ויש לי במחשב מאמרים שונים ואף סיכומים שלהם... והלוואי שהייתי זוכרת הכול)

מקווה שהובנתי ושלא פספסתי דברים.

נא התייחסותך לשאלת למלא-למלאות שכמה פה שאלו (נסיתי לענות על זה כאן- למלא-למלאות)?

באספרנטו הכללים קדמו ליצירת השפה; אבל היא באמת מלאכותית, ויש לה תכלית ספציפית מאוד. (מכיר עוד שפה שדומה לאספרנטו מן הבחינה הזו?)

מסתבר שיש לא מעט כאלה (לא בשימוש נרחב):

https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_constructed_languages

מגניב, לא הכרתי את זה בכלל

(הערתי לגבי הקביעה שבלשון רגילה - חוץ מלשון הקודש - הכללים קדמו לשפה)

@ימח שם עראפת

כבר כמה שנים טובות

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

זה נראה לי רק יגביר לי

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

בערב

אז אפשר לומר שכן.

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

שואף ליותר בע"ה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

תודה רבה על העדכון המשמח

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

איזה היתרים יש?

עשיתי בגוגל - שאל את הרב מכון כושר מעורב

נכנסתי ל-5 תוצאות בעמוד הראשון של התוצאות

כולם כתבו שאסור