א. הגיע הזמן שגם היא תטריח את עצמה לאיזור מגוריך שהיא לא מכירה. 

ב. אם היא מכירה את איזור מגוריה - אפשר לבקש גם ממנה להציע רעיונות. 

ג. נראה לי שיש שלב מסוים שבו כבר לא צריך 'גיוון', ומספיק פשוט להסתובב ביחד ולדבר. אבל אני לא יודע אם אתם כבר בשלב הזה או לא. 

א. תודה על התגובה

ב. זה עוד בדייטים הראשונים

ג. מאיזה שלב? (מאיזה דייט?)

תשאל אותה אם היא מכירה מקומות נחמדים באיזור, ופשוט תבחרו אחד מהם..

נניח, מרגע שאתם מחליטים שאתם 'זוג' (לא בהכרח כשמגדירים את זה במילים הללו). 

כמובן - גם אז, פעם בכמה זמן עדיין מומלץ לגוון (בלי קשר לדייטים, זו עצה טובה לחיים...). 

אז שתחתוך את הקשר. בעצם זה שהיא ממשיכה לצאת איתו היא מראה שהיא כן מעונינת להמשיך א-י-ת-ו את הקשר.

בדיוק כמו שהוא, יכול להגיד "אני עדיין לא מעוניין בה, אז למה שאני אשקיע בכלל"?

הפגישות והיציאות הן דבר הדדי - כל אחד נפגש עם השני, ומכירים ככה אחד את השני, אז נכון שהגבר הוא זה שבדרך כלל יוזם ראשון ויוצא לכיוונה של האישה בפעמים הראשונות בגלל סיבות היסטוריות / מנטליות כאלו ואחרות - אבל זה לחלוטין לא אומר שלאישה אין אחריות בכלל והכל חייב להיות  על הגבר ושכעת אם במשך 5-6 דייטים היא עדיין לא מרגישה שהיא "מעוניינת בו" אז הוא צריך לשלם...זה הזוי.

בסוף עוד תגידי שכל עוד היא לא מרגישה שהיא "מעוניינת בו" אז הוא צריך להמשיך לשלם עליה בבית קפה/מסעדה שהם אולי הולכים אליהם... גם אם זה המון דייטים.

זה לא שייך ולא נכון ולא קשור ישירות לחיזור של הגבר. בטח לא כשמדובר בנסיעות ארוכות מאוד. לא יקרה כלום לבחורה גם אם תציע בעצמה לאחר 2-3 דייטים, שגם היא תיסע או לאיזור שלו, או שיפגשו באמצע. ובנות שחושבות שזה מוריד מה"חיזור" - זאת בעיה שלהן והן צריכות לדעתי לבדוק את עצמן שהן לא שקועות באיזה סרט הוליוודי מטופש. 

וכמובן  - אין להשוות את העבר להיום - בעבר נשים גם היו אנאלפביתיות והיו כנועות לבעל הרבה יותר אחרי החתונה, אז אולי הבעל היה המחזר העיקרי - וגם חיזור רב היה לכיוון האבא של הבחורה לבקש את ידה ממנו וכן הלאה. כיום בעולם ובמציאות כמו שלנו כשהנשים הן חזקות בפני עצמן ומסוגלות "לבצע" הרבה דברים בעצמן - לא מופרך לחשוב שגם הן מסוגלות לעשות מאמצים כאלו ואחרים בפגישות.

תזכרי - הנתונים מדברים על זה שיש יותר רוקות פנויות מרווקים. לרווקים באופן ברור יש יותר הצעות ויותר מבחר מאשר לבנות.

בת ש, סליחה על הביטוי, מרימה את האף וחושבת שהיא לא צריכה להשקיע בכלל בקשר כל עוד היא "לא מעוניינת עדיין" ואילו שהגבר דווקא כן צריך לעשות את זה גם כשהוא עדיין לא בהכרח מעוניין בה עדיין - זה דפוק.

"אף אחד לא מפריע" - זאת הסתכלות ילדותית וסליחה שאני חריף.

כמו שהבהרתי בהודעה אחרת - את מבלבלת בין שיטת הדייטים שאינה עם היכרות מוקדמת והגבר נמצא באותה עמדה של האישה, לשיטות אחרות, דוגמת היכרות מוקדמת, שיש לגבר רצון וסיבה ממשית לצאת עם הבחורה והוא משקיע ממש בשביל זה כי הוא כבר, נקרא לזה "מאוהב בה".

נראה לי שאת חיה בסרט ורוד מידי ורומנטי מידי שלא מחובר למציאות.

ואין שום כוונה לפגוע בך וסליחה אם את נפגעת.

ובשביל יתר הקוראים, שיוכלו לראות ולהבין בבירור מי מדבר כאן ביותר היגיון.

כל טוב.

ובכלל רווקות מאוחרת.

כאשר מתעקשים על כללים מטופשים כאלו שאין בינם לבין המציאות כלום - אין מה להתפלא שקשרים נופלים כמו גרביים, ומגיעים לגילאים מאוחרים ולא מבינים "מה לא היה נכון".

באופן כללי אני לא ה"פמיניסט" הכי גדול בעולם - אבל כאן אפילו לא מדובר על פמיניזם אלא על שיטות פגישות שונות שכל אחת מחייבת התנהגות אחרת. לא דומה יציאה לאחר היכרות מוקדמת שבאה ממוטיבציה גבוהה של הבן, ליציאה בדייטים שבאה פחות או יותר ממוטיבציה זהה של שני הצדדים, שבכלל לא מכירים אחד את השנייה עדיין.

מהנחה שתמיד הגבר חייב לחזר גם כשבכלל לא יודעים אם ימשיכו, ואל תתנו לעובדות ולמציאות לבלבל אותה.

זאת גישה לא הכי טובה בדייטים אבל שיהיה לה בהצלחה. שתמצא את הגבר שיחזר אחריה גם כשהוא בכלל לא יודע אם הוא רוצה אותה בכלל. אני אישית חושב שזאת דרך חשיבה מוטעית והרסנית. 

והנה, מסתבר שלא רק אני( / בנים) חושב ככה אלא יש גם בנות שמבינות את זה

מגיע אל הבחורה - וזה בסדר. זה לא מוגזם. אין לי התנגדות להשקיע בבחורה ואני אכן משקיע - אבל התחושה ש"זה מגיע לי" כמו שיש בנות שחושבות, והתחושה של "הוא זה שצריך לעשות הכל ורק הוא להתאמץ" לא כל כך מוצאת חן בעיניי. בטח לא אחרי שעברנו דייט ראשון ואפילו שני-שלישי. 

אב זה כנראה עניין של אופי כזה ואופי אחר, וכל אחד ואחת ימצאו מה שהם מחפשים  

אבל יותר מכך, לא יודע, לי אישית מרגיש קצת נצלנות של הבחורה... ומצטער אם אני בוטה - זה לא מכוון כמובן כלפי אף אחד/ת אישית כאן...

אבל באמת שאם הבחורה לא מוכנה אחרי 2-3 דייטים, לבצע אקטים פשוטים כמו להציע להיפגש באמצע הדרך/להגיע לאיזור של הבחור, או בנושא אחר - לשלם על עצמה במידה קונים משהו, או לפחות חלק מהסכום, וכןן הלאה - זה כבר באמת מרגיש שהבחורה פשוט מרגישה שהיא לא צריכה להשקיע בזה מאמץ כי "ממילא זה התפקיד של הבחור". זהו, שיש גבול לכל דבר.

לא כי חייבים, ח"ו.

שמחים להשקיע. גם אמר לי פעם אברך מהישיבה, שמי שלא משקיע, לא יצליח להתחבר אליה... נשמע לי נכון.

רק רוצים הדדיות. כמו שההשקעה שלו מתבטאת במעשה, כך גם ההערכה שלה אל ההשקעה לא צריכה להתבטא רק בזה שהיא תעריך או אפילו שתגיד שמעריכה, אלא במעשה... שתבוא לקראתו וגם תיתן מעצמה.

אחרת גם קשה להשקיע.

(כ"א בעתו ובזמנו)

כסף גדולים בדייטים - אבל הבנים בהחלט מרגישים שיש בנות שלא יודעות את הגבול... אין להם בעיה להשקיע במידה גם כסף, וגם הרגשה, תשומת לב, מילים טובות ועוד ועוד - להשקיע הרבה מאוד. אבל חשוב להם שהבחורה תבין שזה לא כי "Zה מגיע לה" אלא זה כחלק מהקשר, ושבשלב מסויים גם היא צריכה לשתף פעולה.

תסלחי לי על הבוטות - אבל בחורה שבדייט חמישי עדיין לא תשלוף את הארנק כשהם, נניח, ישבו בבית קפה/מסעדה, וירצו לשלם - יש לה בעיה חברתית דגדולה לדעתי.

וכן, אין מה להתבייש - זה בהחלט קשור גם לזה שבגילאים ובמצבי החיים שבהם רוב מוחלט של האנשים כאן נמצאים, הם לא ממש משופעים בכסף כל הזמן - זה לא בושה. זאת מציאות. והם בכל זאת רוצים להתחתן. זה לא סיבה להפיל עליהם 6-7 דייטים לשלם הכל בעצמם, לשלם על כל הנסיעות בעצמם, והכל בשם "החיזור". זה לא חיזור - זה ניצול. וזה מה שמפריע לבנים רבים, לדעתי.

אנחנו משקיעים ונותנים אבל גם הבחורה צריכה להבין שהיא צריכה להיות מחושבת והגיונית בקטעים האלו. בטח כשהיא יכולה יום לאחר הדייט לזרוק את הבחור לכל הרוחות...

למען האמת - הרבה יותר הגיוני "לחזר" ולהשקיע כלכלית בבחורה, דווקא בעיקר בשלב מאוד מתקדם כששניכם בטוחים בקשר ודי יודעים שהוא מתקדם לשלב הנכון והמלא - אז החיזור הוא יותר מעשי... דווקא בדייטים הראשונים - בסך הכל מדובר בבירורים ראשוניים, בגישושים כדי לבדוק האם זה יוכל להתקדם הלאה. 


לא נעים לי הלגיד אבל יש בנות שמרוששות גברים בדייטים ראשוניים בין אם מתוך מודעות ובין אם מתוך בורות מדהימה.

לסיכום - לא, אני לא מכיר כמעט גברים שלא מוכנים להשקיע בבת. הם רק רוצים קצת איזון. קצת, זה הכל. 

ולא אמרתי שאני בהכרח זה שיצאתי איתן (אולי כן, אולי לא ) - אבל כן יש בנות כאלו. 

לא, לא כולן. ברוך ה'. אבל יש.

לגבי ה"הופך למנוצל" - ובכן, כאן את כבר מנגנת על הקטע הגברי שבו הגבר מודע לכך שסירובים "קשוחים" ממנו עלולים להיתפס רע מאוד...ואל תיתממי, את יודעת בטח על מה אני מדבר...

זה לא קשור לזה שבאיזה שהוא שלב הבחור כנראה אולי יבין שמשהו פה לא הגיוני...

ושוב - אני מאמין שלא מעט בנות בפגישה שלישית-רביעית וכן הלאה, בהחלט יסכימו ואף יציעו בעצמן לבוא לקראת הבחור, שלא לדבר על לשלם בבית קפה אם יושבים וכו'... (@עדן. תוכיח! ) - ככה שהן בסדר גמור.

אבל בחורה שחיה בסרט שעד פגישה שמינית, או עד שהיא רק תרגיש לגמרי לגמרי לגמרי בתוך זה ושהיא ממש "רוצה" אותו - גם אם זה ייקח הרבה דייטים, עד אז הבחור צריך להיות הוא ורק הוא זה שמשקיע בכל ההיבטים (מלבד האיפור של הבת ) - בחורה כזאת, מצטער, היא לא תהיה בשבילי  

לך לא יצא. בסדר. זה לא אומר שהן לא קיימות..

אבל בואי נעצור כאן את זה, סבבה?

והרבה דברים נוראיים יש בעולם.

אל תדאגי, יש הרבה דברים אחרים יותר מעצבנים שבנים מרגישים "בגלל" בנות, אבל אני באמת לא הולך לפתוח את זה כאן, אחרת אפשר לצרף אותך לפורום "ברוך" של הבנים, ונסגור עניין .

יש דברים שבנים שומרים לעצמם מסיבות כאלו ואחרות, מוצדקות בשבילם.

לעבוד על עצמינו כולנו עושים עם ובלי קשר לזה שאומרים/לא אומרים לנו על מה הצד השני מתעצבן

יהיה בסדר, בעזרת ה'...

אבל אני לא אתחיל לדבר עכשיו על זה. חחחחח

(חוץ מזה שכן הגזמתיקצת במילה "לרושש" - אל אני מניח שהצלחת להבין בגדול את המשמעות האמיתית שניסיתי להעביר)

אם זאת ההרגשה שלך אני לא יכול להתווכח עם הרגשה, אני רק אעיר שאולי זה פשוט נראה כך כי פשוט זה פורום שבו פורקים - אז עיקר מה שאת רואה זה הפריקות בנושא הזה ולא את כל המוני המקרים שזה עובר בלי בעיה מצד הגברים... הכל צריך להיות בפרופורציות, כן? יש תלנות בנושא הזה אבל יש בעוד המון נושאים, ובכל מקרה מספר התלונות לא מתחיל להתקרב אפילו למספר הפעמים שהכל סבבה...

זה מזכיר לי את זאת שבפורום נשואים טריים אומרת שלפי כל השרשורים על הקשיים היא כבר מתחילה לפחד שבשביל מה בכלל להתחתן, ושהכל נראה נורא כל כך לפי מה שהולך שם בפורום...  

לגבי רמת החיזור ברמות הדייטים השונות - נראה לי שהשלב השני שאת הגדרת הוא השלב שגם אני בעצמי הגדרתי כשלב שבו ראוי להשקיע יותר - נראה לי שמה שאת מגדירה כדייטים מאוד מתקדמים זה למעשה בשלבים האחרונים לפני האירוסין...ואני לא דיברתי על השלב הזה אלא על עוד קודם, שהגבר עוד צריך לגרום לכ שהבחורה "סופית" תינעל על ליבו ככה שלא נראה לי שיש לנו חילוק בזה.

שכאן את רואה ריכוז גבוה יחסית של תלונות, כי זה פשוט המקום של זה.

זה ממש לא אומר ש"כולנו" "כל הזמן" "מתלוננים" על זה ו"לא רוצים" להשקיע. זה ממש ממש לא נכון וזה שהשרשורים בנושא גרמו לך להרגיש ככה זה די חבל, למען האמת. (למרות שאני לא באמת דואג לך. אני יודע שאת אינטליגנטית ) 

ומעולה שלא תחשבי ככה על כל אחד שתצאי איתו . 

ונכון. אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות, להיות טובים - ומה שמכין לנו ה', יהיה. 

בחורים משקיעים המון הן בנסיעות וה כספית - ומן הנימוס שגם הבחורה תשתתף בזה אחרי פעם-פעמיים, גג שלוש. זה בכלל לא קשור ל"חיזור". שני הצדדים מעוניינים בקשר בנתיים, אפילו רק כדי "לבדוק". אם הבחורה לא מעוניינת בקשר אז מה היא עושה איתו? שתחתוך וזהו. ואם היא כן מעוניינת להמשיך לבדוק, אז בבקשה, שלא תפיל על הצד השני את כל נטל התשלום והזמן והמרחק וכן הלאה.

מלבד הלכה למשה מסיני, כמובן. 

ב. did it occur to you שגם לגבר יש מה לעשות בחיים, ושגם הוא לא תמיד בטוח שהוא מעוניין? חוסר השקעה מצד הגברת עשוי להיתרגם גם אצלו כסיבה לחתוך... 

אבל מה שעושה לך טוב

אליהם והגבר בהכרח כן צריך?

את יודעת - קשר לא נוצר מהאוויר. זה לא שהגבר כבר מאוהב מעל כל הראש בבחורה הזאת ומוכן להתאבד בשבילה - זה המציאות שאת בערך מתארת ושאז באמת הגבר י-ר-צ-ה לחזר כל עוד נשמתו בו, דוגמת רומיאו ויוליה. זאת ל-א המציאות כאן - מדובר בשני זרים שנפגשים כדי להכיר אחד את השנייה, דייטים ממש, בלי היכרות קודם - ואם האישה לא תראה התעניינות ונכונות לעזור לקשר - למה שהגבר כן יראה נכונות כזאת? זה פשוט, סליחה על המילה, מטומטם. הגבר אמור לבזבז את זמנו ולהשקיע ע אף שהוא עדיין לא מעוניין, ואילו הגברת לא?

כאמור - לא מדובר כאן שהוא יצא איתה לאחר שהכיר אותה כבר רבות וממש ממש ממש מעוניין בה. אלא על מקום שיש הרבה יותר הדדיות.

ואם חוסר השקעה אצל הבחור עשוי להיתרגם אצל הגברת כ"חוסר חיזור" - אז שתחתוך...בערך אותה אמירה שאת אמרת רק הפוך... אז מה יצא מזה?

בנות צריכות לצאת מהסרט ההוליוודי שהן חיות בו. שיטת הפגישות של הדייטים אינה דומה לשיטות פגישות אחרות. צאו מזה!

ואולי בין היתר גם זה אחת הסיבות לריבוי הרווקות המאוחרת - הרמת האף יותר מידי...

הייתי רוצה פעם לערוך מחקר מקיף בעניין בציבור הדתי לאומי על גווניו השונות, ולאחר מכן בכלל הציבור בישראל - לבדוק באופן מדעי מי יותר חותך, באילו שלבים של הקשר, ועל אילו סיבות. יש לי חשד מאוד מאוד מאוד חזק שמין היפה הוא זה שחותך יותר.

לקרוא או להתווכח. אני כותב את הדברים בשביל עצמי ובשביל הקוראים והקוראות האחרים והאחרות.

בשבילה אלא בשביל אחרים, כדי שתבין למה אני ממשיך לכתוב על אף שהיא לא רוצה להגיב.

אני לא כותב את זה רק בשבילה, זאת הייתה הכוונה. ממש לא ממורמר או משהו. 

ואני עונה להודעות כי זה פורום וכי זה מה שעושים בפורום. אם הייתי רוצה לדבר איתה אישית הרי הייתי יכול לעשות את זה בפרטי נגיד... בפורום כותבים לא רק בשביל הצד השני אלא בשביל כל הקוראים, ואז גם הם יכולים להצטרף לדיון.

במחילה, לא "הרגתי" אף אחד - היא הביעה את העמדה שלה, אני חושב שהיא טועה וכותב את העמדה שלי - אסור? זה מה שעושים בפורומים. לה מותר להביע את עמדתה, וגם לי מותר. וגם לך, אגב. היא ממליצה משהו אחד, ואני ממליץ משהו הפוך. נראה לי לגיטימי בהחלט. 

אני חריף, אני לא אומר שלא, אבל אני מביע עמדה. אני לא מנסה להעליב בכוח או לפגוע. ואם נפגעה, כבר ביקשתי סליחה. בדיוק כמו שברור לי שהיא בדעותיה לא מנסה לפגוע בי

וכאמור - אמן על התהיה בריא, ותהיי בריאה גם את  

כמובן לא נורא לחזור שוב לאותו מקום אחרי שעבר זמן (ובעצם לא נורא בכל מקרה, גם רצוף. רק פחות מומלץ לדעתי).

לגבי מה שאמרת על האזור: לדעתי כשנפגשים קרוב אליה הגיוני שהיא תמצא מקום וכשנפגשים לידך שאתה תמצא. כמובן, אם לשני יש רעיון מוצלח - מה טוב. או שתחשבו שניכם ביחד.

 תוכל לפרט? להדגים? איך מגוונים במה שעושים יחד?

אני לא מתכוון ל"רשימת עשרת הדברים הכי הזויים שאפשר לעשות בדייט", אלא לדברים בגדר הנורמליים שאפשר לגוון בהם. (אפילו שזה קצת סוטה מהנושא..)

ותודה רבה לכל המגיבים והמעשירים מנסיונם

ותכל'ס- כמה יצא לכם לחזור על אותו מקום ברציפות/ לאחר זמן? באיזה שלב?

הייתי שמח לשמוע קצת תכל'ס בקצרה מעבר לדיונים הנרחבים שכמובן גם כן תורמים.

זאת אחת המטרות העיקריות של הפורום הזה. לי באופן אישי מאוד עזרו, תודה XXXXXX (לא נחשוף ניקים)

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.