א. הגיע הזמן שגם היא תטריח את עצמה לאיזור מגוריך שהיא לא מכירה. 

ב. אם היא מכירה את איזור מגוריה - אפשר לבקש גם ממנה להציע רעיונות. 

ג. נראה לי שיש שלב מסוים שבו כבר לא צריך 'גיוון', ומספיק פשוט להסתובב ביחד ולדבר. אבל אני לא יודע אם אתם כבר בשלב הזה או לא. 

א. תודה על התגובה

ב. זה עוד בדייטים הראשונים

ג. מאיזה שלב? (מאיזה דייט?)

תשאל אותה אם היא מכירה מקומות נחמדים באיזור, ופשוט תבחרו אחד מהם..

נניח, מרגע שאתם מחליטים שאתם 'זוג' (לא בהכרח כשמגדירים את זה במילים הללו). 

כמובן - גם אז, פעם בכמה זמן עדיין מומלץ לגוון (בלי קשר לדייטים, זו עצה טובה לחיים...). 

אז שתחתוך את הקשר. בעצם זה שהיא ממשיכה לצאת איתו היא מראה שהיא כן מעונינת להמשיך א-י-ת-ו את הקשר.

בדיוק כמו שהוא, יכול להגיד "אני עדיין לא מעוניין בה, אז למה שאני אשקיע בכלל"?

הפגישות והיציאות הן דבר הדדי - כל אחד נפגש עם השני, ומכירים ככה אחד את השני, אז נכון שהגבר הוא זה שבדרך כלל יוזם ראשון ויוצא לכיוונה של האישה בפעמים הראשונות בגלל סיבות היסטוריות / מנטליות כאלו ואחרות - אבל זה לחלוטין לא אומר שלאישה אין אחריות בכלל והכל חייב להיות  על הגבר ושכעת אם במשך 5-6 דייטים היא עדיין לא מרגישה שהיא "מעוניינת בו" אז הוא צריך לשלם...זה הזוי.

בסוף עוד תגידי שכל עוד היא לא מרגישה שהיא "מעוניינת בו" אז הוא צריך להמשיך לשלם עליה בבית קפה/מסעדה שהם אולי הולכים אליהם... גם אם זה המון דייטים.

זה לא שייך ולא נכון ולא קשור ישירות לחיזור של הגבר. בטח לא כשמדובר בנסיעות ארוכות מאוד. לא יקרה כלום לבחורה גם אם תציע בעצמה לאחר 2-3 דייטים, שגם היא תיסע או לאיזור שלו, או שיפגשו באמצע. ובנות שחושבות שזה מוריד מה"חיזור" - זאת בעיה שלהן והן צריכות לדעתי לבדוק את עצמן שהן לא שקועות באיזה סרט הוליוודי מטופש. 

וכמובן  - אין להשוות את העבר להיום - בעבר נשים גם היו אנאלפביתיות והיו כנועות לבעל הרבה יותר אחרי החתונה, אז אולי הבעל היה המחזר העיקרי - וגם חיזור רב היה לכיוון האבא של הבחורה לבקש את ידה ממנו וכן הלאה. כיום בעולם ובמציאות כמו שלנו כשהנשים הן חזקות בפני עצמן ומסוגלות "לבצע" הרבה דברים בעצמן - לא מופרך לחשוב שגם הן מסוגלות לעשות מאמצים כאלו ואחרים בפגישות.

תזכרי - הנתונים מדברים על זה שיש יותר רוקות פנויות מרווקים. לרווקים באופן ברור יש יותר הצעות ויותר מבחר מאשר לבנות.

בת ש, סליחה על הביטוי, מרימה את האף וחושבת שהיא לא צריכה להשקיע בכלל בקשר כל עוד היא "לא מעוניינת עדיין" ואילו שהגבר דווקא כן צריך לעשות את זה גם כשהוא עדיין לא בהכרח מעוניין בה עדיין - זה דפוק.

"אף אחד לא מפריע" - זאת הסתכלות ילדותית וסליחה שאני חריף.

כמו שהבהרתי בהודעה אחרת - את מבלבלת בין שיטת הדייטים שאינה עם היכרות מוקדמת והגבר נמצא באותה עמדה של האישה, לשיטות אחרות, דוגמת היכרות מוקדמת, שיש לגבר רצון וסיבה ממשית לצאת עם הבחורה והוא משקיע ממש בשביל זה כי הוא כבר, נקרא לזה "מאוהב בה".

נראה לי שאת חיה בסרט ורוד מידי ורומנטי מידי שלא מחובר למציאות.

ואין שום כוונה לפגוע בך וסליחה אם את נפגעת.

ובשביל יתר הקוראים, שיוכלו לראות ולהבין בבירור מי מדבר כאן ביותר היגיון.

כל טוב.

ובכלל רווקות מאוחרת.

כאשר מתעקשים על כללים מטופשים כאלו שאין בינם לבין המציאות כלום - אין מה להתפלא שקשרים נופלים כמו גרביים, ומגיעים לגילאים מאוחרים ולא מבינים "מה לא היה נכון".

באופן כללי אני לא ה"פמיניסט" הכי גדול בעולם - אבל כאן אפילו לא מדובר על פמיניזם אלא על שיטות פגישות שונות שכל אחת מחייבת התנהגות אחרת. לא דומה יציאה לאחר היכרות מוקדמת שבאה ממוטיבציה גבוהה של הבן, ליציאה בדייטים שבאה פחות או יותר ממוטיבציה זהה של שני הצדדים, שבכלל לא מכירים אחד את השנייה עדיין.

מהנחה שתמיד הגבר חייב לחזר גם כשבכלל לא יודעים אם ימשיכו, ואל תתנו לעובדות ולמציאות לבלבל אותה.

זאת גישה לא הכי טובה בדייטים אבל שיהיה לה בהצלחה. שתמצא את הגבר שיחזר אחריה גם כשהוא בכלל לא יודע אם הוא רוצה אותה בכלל. אני אישית חושב שזאת דרך חשיבה מוטעית והרסנית. 

והנה, מסתבר שלא רק אני( / בנים) חושב ככה אלא יש גם בנות שמבינות את זה

מגיע אל הבחורה - וזה בסדר. זה לא מוגזם. אין לי התנגדות להשקיע בבחורה ואני אכן משקיע - אבל התחושה ש"זה מגיע לי" כמו שיש בנות שחושבות, והתחושה של "הוא זה שצריך לעשות הכל ורק הוא להתאמץ" לא כל כך מוצאת חן בעיניי. בטח לא אחרי שעברנו דייט ראשון ואפילו שני-שלישי. 

אב זה כנראה עניין של אופי כזה ואופי אחר, וכל אחד ואחת ימצאו מה שהם מחפשים  

אבל יותר מכך, לא יודע, לי אישית מרגיש קצת נצלנות של הבחורה... ומצטער אם אני בוטה - זה לא מכוון כמובן כלפי אף אחד/ת אישית כאן...

אבל באמת שאם הבחורה לא מוכנה אחרי 2-3 דייטים, לבצע אקטים פשוטים כמו להציע להיפגש באמצע הדרך/להגיע לאיזור של הבחור, או בנושא אחר - לשלם על עצמה במידה קונים משהו, או לפחות חלק מהסכום, וכןן הלאה - זה כבר באמת מרגיש שהבחורה פשוט מרגישה שהיא לא צריכה להשקיע בזה מאמץ כי "ממילא זה התפקיד של הבחור". זהו, שיש גבול לכל דבר.

לא כי חייבים, ח"ו.

שמחים להשקיע. גם אמר לי פעם אברך מהישיבה, שמי שלא משקיע, לא יצליח להתחבר אליה... נשמע לי נכון.

רק רוצים הדדיות. כמו שההשקעה שלו מתבטאת במעשה, כך גם ההערכה שלה אל ההשקעה לא צריכה להתבטא רק בזה שהיא תעריך או אפילו שתגיד שמעריכה, אלא במעשה... שתבוא לקראתו וגם תיתן מעצמה.

אחרת גם קשה להשקיע.

(כ"א בעתו ובזמנו)

כסף גדולים בדייטים - אבל הבנים בהחלט מרגישים שיש בנות שלא יודעות את הגבול... אין להם בעיה להשקיע במידה גם כסף, וגם הרגשה, תשומת לב, מילים טובות ועוד ועוד - להשקיע הרבה מאוד. אבל חשוב להם שהבחורה תבין שזה לא כי "Zה מגיע לה" אלא זה כחלק מהקשר, ושבשלב מסויים גם היא צריכה לשתף פעולה.

תסלחי לי על הבוטות - אבל בחורה שבדייט חמישי עדיין לא תשלוף את הארנק כשהם, נניח, ישבו בבית קפה/מסעדה, וירצו לשלם - יש לה בעיה חברתית דגדולה לדעתי.

וכן, אין מה להתבייש - זה בהחלט קשור גם לזה שבגילאים ובמצבי החיים שבהם רוב מוחלט של האנשים כאן נמצאים, הם לא ממש משופעים בכסף כל הזמן - זה לא בושה. זאת מציאות. והם בכל זאת רוצים להתחתן. זה לא סיבה להפיל עליהם 6-7 דייטים לשלם הכל בעצמם, לשלם על כל הנסיעות בעצמם, והכל בשם "החיזור". זה לא חיזור - זה ניצול. וזה מה שמפריע לבנים רבים, לדעתי.

אנחנו משקיעים ונותנים אבל גם הבחורה צריכה להבין שהיא צריכה להיות מחושבת והגיונית בקטעים האלו. בטח כשהיא יכולה יום לאחר הדייט לזרוק את הבחור לכל הרוחות...

למען האמת - הרבה יותר הגיוני "לחזר" ולהשקיע כלכלית בבחורה, דווקא בעיקר בשלב מאוד מתקדם כששניכם בטוחים בקשר ודי יודעים שהוא מתקדם לשלב הנכון והמלא - אז החיזור הוא יותר מעשי... דווקא בדייטים הראשונים - בסך הכל מדובר בבירורים ראשוניים, בגישושים כדי לבדוק האם זה יוכל להתקדם הלאה. 


לא נעים לי הלגיד אבל יש בנות שמרוששות גברים בדייטים ראשוניים בין אם מתוך מודעות ובין אם מתוך בורות מדהימה.

לסיכום - לא, אני לא מכיר כמעט גברים שלא מוכנים להשקיע בבת. הם רק רוצים קצת איזון. קצת, זה הכל. 

ולא אמרתי שאני בהכרח זה שיצאתי איתן (אולי כן, אולי לא ) - אבל כן יש בנות כאלו. 

לא, לא כולן. ברוך ה'. אבל יש.

לגבי ה"הופך למנוצל" - ובכן, כאן את כבר מנגנת על הקטע הגברי שבו הגבר מודע לכך שסירובים "קשוחים" ממנו עלולים להיתפס רע מאוד...ואל תיתממי, את יודעת בטח על מה אני מדבר...

זה לא קשור לזה שבאיזה שהוא שלב הבחור כנראה אולי יבין שמשהו פה לא הגיוני...

ושוב - אני מאמין שלא מעט בנות בפגישה שלישית-רביעית וכן הלאה, בהחלט יסכימו ואף יציעו בעצמן לבוא לקראת הבחור, שלא לדבר על לשלם בבית קפה אם יושבים וכו'... (@עדן. תוכיח! ) - ככה שהן בסדר גמור.

אבל בחורה שחיה בסרט שעד פגישה שמינית, או עד שהיא רק תרגיש לגמרי לגמרי לגמרי בתוך זה ושהיא ממש "רוצה" אותו - גם אם זה ייקח הרבה דייטים, עד אז הבחור צריך להיות הוא ורק הוא זה שמשקיע בכל ההיבטים (מלבד האיפור של הבת ) - בחורה כזאת, מצטער, היא לא תהיה בשבילי  

לך לא יצא. בסדר. זה לא אומר שהן לא קיימות..

אבל בואי נעצור כאן את זה, סבבה?

והרבה דברים נוראיים יש בעולם.

אל תדאגי, יש הרבה דברים אחרים יותר מעצבנים שבנים מרגישים "בגלל" בנות, אבל אני באמת לא הולך לפתוח את זה כאן, אחרת אפשר לצרף אותך לפורום "ברוך" של הבנים, ונסגור עניין .

יש דברים שבנים שומרים לעצמם מסיבות כאלו ואחרות, מוצדקות בשבילם.

לעבוד על עצמינו כולנו עושים עם ובלי קשר לזה שאומרים/לא אומרים לנו על מה הצד השני מתעצבן

יהיה בסדר, בעזרת ה'...

אבל אני לא אתחיל לדבר עכשיו על זה. חחחחח

(חוץ מזה שכן הגזמתיקצת במילה "לרושש" - אל אני מניח שהצלחת להבין בגדול את המשמעות האמיתית שניסיתי להעביר)

אם זאת ההרגשה שלך אני לא יכול להתווכח עם הרגשה, אני רק אעיר שאולי זה פשוט נראה כך כי פשוט זה פורום שבו פורקים - אז עיקר מה שאת רואה זה הפריקות בנושא הזה ולא את כל המוני המקרים שזה עובר בלי בעיה מצד הגברים... הכל צריך להיות בפרופורציות, כן? יש תלנות בנושא הזה אבל יש בעוד המון נושאים, ובכל מקרה מספר התלונות לא מתחיל להתקרב אפילו למספר הפעמים שהכל סבבה...

זה מזכיר לי את זאת שבפורום נשואים טריים אומרת שלפי כל השרשורים על הקשיים היא כבר מתחילה לפחד שבשביל מה בכלל להתחתן, ושהכל נראה נורא כל כך לפי מה שהולך שם בפורום...  

לגבי רמת החיזור ברמות הדייטים השונות - נראה לי שהשלב השני שאת הגדרת הוא השלב שגם אני בעצמי הגדרתי כשלב שבו ראוי להשקיע יותר - נראה לי שמה שאת מגדירה כדייטים מאוד מתקדמים זה למעשה בשלבים האחרונים לפני האירוסין...ואני לא דיברתי על השלב הזה אלא על עוד קודם, שהגבר עוד צריך לגרום לכ שהבחורה "סופית" תינעל על ליבו ככה שלא נראה לי שיש לנו חילוק בזה.

שכאן את רואה ריכוז גבוה יחסית של תלונות, כי זה פשוט המקום של זה.

זה ממש לא אומר ש"כולנו" "כל הזמן" "מתלוננים" על זה ו"לא רוצים" להשקיע. זה ממש ממש לא נכון וזה שהשרשורים בנושא גרמו לך להרגיש ככה זה די חבל, למען האמת. (למרות שאני לא באמת דואג לך. אני יודע שאת אינטליגנטית ) 

ומעולה שלא תחשבי ככה על כל אחד שתצאי איתו . 

ונכון. אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות, להיות טובים - ומה שמכין לנו ה', יהיה. 

בחורים משקיעים המון הן בנסיעות וה כספית - ומן הנימוס שגם הבחורה תשתתף בזה אחרי פעם-פעמיים, גג שלוש. זה בכלל לא קשור ל"חיזור". שני הצדדים מעוניינים בקשר בנתיים, אפילו רק כדי "לבדוק". אם הבחורה לא מעוניינת בקשר אז מה היא עושה איתו? שתחתוך וזהו. ואם היא כן מעוניינת להמשיך לבדוק, אז בבקשה, שלא תפיל על הצד השני את כל נטל התשלום והזמן והמרחק וכן הלאה.

מלבד הלכה למשה מסיני, כמובן. 

ב. did it occur to you שגם לגבר יש מה לעשות בחיים, ושגם הוא לא תמיד בטוח שהוא מעוניין? חוסר השקעה מצד הגברת עשוי להיתרגם גם אצלו כסיבה לחתוך... 

אבל מה שעושה לך טוב

אליהם והגבר בהכרח כן צריך?

את יודעת - קשר לא נוצר מהאוויר. זה לא שהגבר כבר מאוהב מעל כל הראש בבחורה הזאת ומוכן להתאבד בשבילה - זה המציאות שאת בערך מתארת ושאז באמת הגבר י-ר-צ-ה לחזר כל עוד נשמתו בו, דוגמת רומיאו ויוליה. זאת ל-א המציאות כאן - מדובר בשני זרים שנפגשים כדי להכיר אחד את השנייה, דייטים ממש, בלי היכרות קודם - ואם האישה לא תראה התעניינות ונכונות לעזור לקשר - למה שהגבר כן יראה נכונות כזאת? זה פשוט, סליחה על המילה, מטומטם. הגבר אמור לבזבז את זמנו ולהשקיע ע אף שהוא עדיין לא מעוניין, ואילו הגברת לא?

כאמור - לא מדובר כאן שהוא יצא איתה לאחר שהכיר אותה כבר רבות וממש ממש ממש מעוניין בה. אלא על מקום שיש הרבה יותר הדדיות.

ואם חוסר השקעה אצל הבחור עשוי להיתרגם אצל הגברת כ"חוסר חיזור" - אז שתחתוך...בערך אותה אמירה שאת אמרת רק הפוך... אז מה יצא מזה?

בנות צריכות לצאת מהסרט ההוליוודי שהן חיות בו. שיטת הפגישות של הדייטים אינה דומה לשיטות פגישות אחרות. צאו מזה!

ואולי בין היתר גם זה אחת הסיבות לריבוי הרווקות המאוחרת - הרמת האף יותר מידי...

הייתי רוצה פעם לערוך מחקר מקיף בעניין בציבור הדתי לאומי על גווניו השונות, ולאחר מכן בכלל הציבור בישראל - לבדוק באופן מדעי מי יותר חותך, באילו שלבים של הקשר, ועל אילו סיבות. יש לי חשד מאוד מאוד מאוד חזק שמין היפה הוא זה שחותך יותר.

לקרוא או להתווכח. אני כותב את הדברים בשביל עצמי ובשביל הקוראים והקוראות האחרים והאחרות.

בשבילה אלא בשביל אחרים, כדי שתבין למה אני ממשיך לכתוב על אף שהיא לא רוצה להגיב.

אני לא כותב את זה רק בשבילה, זאת הייתה הכוונה. ממש לא ממורמר או משהו. 

ואני עונה להודעות כי זה פורום וכי זה מה שעושים בפורום. אם הייתי רוצה לדבר איתה אישית הרי הייתי יכול לעשות את זה בפרטי נגיד... בפורום כותבים לא רק בשביל הצד השני אלא בשביל כל הקוראים, ואז גם הם יכולים להצטרף לדיון.

במחילה, לא "הרגתי" אף אחד - היא הביעה את העמדה שלה, אני חושב שהיא טועה וכותב את העמדה שלי - אסור? זה מה שעושים בפורומים. לה מותר להביע את עמדתה, וגם לי מותר. וגם לך, אגב. היא ממליצה משהו אחד, ואני ממליץ משהו הפוך. נראה לי לגיטימי בהחלט. 

אני חריף, אני לא אומר שלא, אבל אני מביע עמדה. אני לא מנסה להעליב בכוח או לפגוע. ואם נפגעה, כבר ביקשתי סליחה. בדיוק כמו שברור לי שהיא בדעותיה לא מנסה לפגוע בי

וכאמור - אמן על התהיה בריא, ותהיי בריאה גם את  

כמובן לא נורא לחזור שוב לאותו מקום אחרי שעבר זמן (ובעצם לא נורא בכל מקרה, גם רצוף. רק פחות מומלץ לדעתי).

לגבי מה שאמרת על האזור: לדעתי כשנפגשים קרוב אליה הגיוני שהיא תמצא מקום וכשנפגשים לידך שאתה תמצא. כמובן, אם לשני יש רעיון מוצלח - מה טוב. או שתחשבו שניכם ביחד.

 תוכל לפרט? להדגים? איך מגוונים במה שעושים יחד?

אני לא מתכוון ל"רשימת עשרת הדברים הכי הזויים שאפשר לעשות בדייט", אלא לדברים בגדר הנורמליים שאפשר לגוון בהם. (אפילו שזה קצת סוטה מהנושא..)

ותודה רבה לכל המגיבים והמעשירים מנסיונם

ותכל'ס- כמה יצא לכם לחזור על אותו מקום ברציפות/ לאחר זמן? באיזה שלב?

הייתי שמח לשמוע קצת תכל'ס בקצרה מעבר לדיונים הנרחבים שכמובן גם כן תורמים.

זאת אחת המטרות העיקריות של הפורום הזה. לי באופן אישי מאוד עזרו, תודה XXXXXX (לא נחשוף ניקים)

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

/forum/f76

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות. 

הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!