כמובן שכל הספרים של סופרים חרדיים/דתיים.

איזה סגנון את אוהבת? תני דוגמא .

* "שלוש שניות" של אנדרס רוסלנד וביורג הלסטרום (מאד נהניתי ממנו אבל בדודה שלי אמרה שהוא משעמם, והופתעתי לטובה מהנקיות אמנם השפה לא ממש נקיה, בכל זאת פושעים אבל אין תיאורים כלל)

*"הכלה ממוביי" (זכור לי יחסית נקי)

יש את ספריו של ג'ון גרישם, אם את אוהבת את הסגנון , לא בטוחה בקשר לנקיות. קראתי את "הסחטן" נראה לי היה בסדר.

יש פנטזיה לנוער שבד"כ בסדר, כמו "משחקי הרעב" וכדו'.

יש טרילוגיה "מפוצלים" קראתי את הראשון באנגלית היה בסדר, לא התלהבתי.

על הילדים ששני ההורים נהרגו בפיגוע, לא זוכרת את שמו, מאוד עונה על הבקשה שלך.

הדרן של מ.מילר! רומנטיקה בעדינות ובצניעות והרבה מתח. (אם את גרה באזור כוכב יעקב, אשמח לתת לך אותו מתנה).

איסטרק ומהללאל של מ.קינן הם ספרים עצומים ונפלאים. גם עליהם אני מאוד ממליצה.

אבל, הרבה מתח וחזק מאוד.

אמנם בהוצאת מייזליק, אבל, אל לך לזלזל בחרדים...

די נקיים. ומותחים מאד..  ובספרות החרדית הספרים של ארבל, אליאב, טובים ומותחים. יש גם ספר הצוואה שהוא טוב מאד- של חיים.. לא זוכרת שם משפחה.

והספר של עזרא יכין על הלח"י מרתק

ומאה אחוז נקי

אני אוהבת את של יהודית פרויינד, חווה רוזנברג, נעמה... היותר איכותיים

אחד הספרים

המעניק זה סדרה מעולה, מתח פחות אבל קצת פנטזיה ורומנטי עדין.. זה מאוד מאוד מאוד מומלץ.

המסע אל קצה העולם אפילו יותר טוב. סוג של אגדה כזאת. רק חבל שנורא קשה להשיג אותו.. תנסי את הספריה.

אלה שני הספרים הכי מומלצים שלי. פשוט טובים. מעניינים. קסומים. הכל.

ושולית הצל, שזה גם מתח ופנטזיה וממש מפחיד (מכשפות, בוגארטים, דיבוקים ומה לא..)

ו.. מה עוד? ספטימוס היפ, שזה ספר פנטזיה חמוד ומופרע, 13 האוצרות, יותר לנוער אבל עדיין טוב, אראגון שאני פשוט אוהבת, יש יותר מידי לכתוב עליו אז עדיף לא להתחיל. וכל הספרים של דיאנה ווין ג'ונס (חיי קסם, הטירה הנעה..) גם, סיפורים קצת פרועים אבל חמודים..

לב של דיו זה ספר יפה, למרות שהשני והשלישי קצת מרוחים.

ההוביט ושר הטבעות, כמובן

ו.. אם אני אזכר בעוד ספרים אני אוסיף

לא יודעת מה "נפלתי" על השרשור הזה, עשה לי חשק לשפוך...

מה שעולה לי וזוכרת כנקי:

המשחק של אנדר וכל הסדרה -אורסון סקוט קארד.

המצפן הזהוב - טרילגיה. -פיליפ פולמן

חלק מהספרים של אייזיק אסימוב. (אני, רובוט)

חוד הכישור -רובין מקינלי.

ילדי המנורה - פיליפ ב.

נרניה - קלייב סטפיילס

ארטמיס פאול -אואן קולפר.

מאלאדאר - ליאת רוטנר.

פרסי ג'קסון - ריק ריירדן.

ווינטר בלו.

הסיפור שאינו נגמר.

מקווה שזה הסגנון,

ושלפחות משהו מהרשימה יועיל למישהו שחיפש פתאום מה לקרוא...

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.