התיעצנו עם הרב של בעלי והוא נתן את ברכתו..

מצטערת אבל זה צורם לי.

כל אחד והרב שלו, אבל רק שתדעי שהבן איש חי פוסק שאסור להפסיק לפני גיל שנתיים אא"כ יש סיבה.

תראי, תעשו בטוב בעיניכם, אבל נראה לי שכדאי לך לקרוא עוד קצת על נושא ההנקה לפני שאת מפסיקה.

חצי שנה זה גיל מאוד צעיר להפסיק. בגיל הזה ההנקה נותנת תזונה מצוינת, הגנה טובה מאוד למחלות רבות, ביניהן מחלות בדרכי הנשימה, דלקות אזניים ועוד.שלא לדבר על המקום הרגשי והנפשי של הילד.

סליחה שאני מתפרצת לך ככה.ואולי זה לא לענין,

אבל אני נכנסתי להריון תוך כדי הנקה 7 חודשים אחרי לידה. לא שלא שמחתי מההריון, אבל התבאסתי מהפסקת ההנקה, אחרי שהנקתי עוד 4 חודשים בהריון עצמו.

חודש אחרי שהפסקתי להניק היו לנו שתי נסיעות למיון, באמבולנס עם מסכת חמצן, ואשפוז של כמעט שבוע, עם אנטיביוטיקה וסטרואידים לילדה בת שנה. וברור לי שההנקה נתנה לה הגנה למערכת הנשימה, וברגע שההנקה הפסיקה- מערכת החיסון נשארה חשופה.

מאז למדתי עוד קצת על ההנקה והבנתי שאם יש לי מתנה טובה כזו להעניק לילדה שלי אני לא אפסיק אותה מרצוני . לפני שחושבים על ילד שעוד לא נולד- חושבים על הילד הקיים.

זו בכל אופן החוויה שלי, והדעה שלי.

וסליחה אם זה בוטה מדי.

שיהיה לכם בהצלחה.

אבל מסופקני אם יש ראיה מהבן-איש-חי, בגלל התנאים השונים של תזונה ללא הנקה בימיו.

[אם כי ברור שבלי קשר לשאלה הספציפית, בגילאים המתאימים אין כמו ה"אוכל" הזה]

ולכן לא "מתעסקים" עם הפסקת הנקה ללא סיבה.

גם אם יש היום מטרנה- היא לא תחליף מושלם לחלב אם וראיתי תינוקות שסבלו, הן והאמהות שלהן כשהפסיקו הנקה בגיל כ"כ צעיר.

מעבר לזה אני לא רוצה לדון בענין. שכל אחת תעשה כרצונה.

כתבתי מה שכתבתי מתוך תחושה שלא מספיק מבינים את המשמעות של ההנקה.

אכן זה ברור.

לגבי הוראה למעשה עפ"י תורת-הסוד, מי שלא פוסק עפ"י שיטה זו, אינו נוהג הלכה-למעשה עפ"י הסוד בדברים שלא מובאים מפורש כהלכה.

לגבי ההקשר שכאן, החשיבות בלידת ילדים אינה פחותה מחשיבות ההנקה. על כן, צריך לראות כל מקרה לגופו.

אני לא נגד לידות נוספות, אתה יודע...

אני פשוט חושבת שיש לפעמים בציבור, גם אצל זוגות צעירים מעין לחץ חברתי לעוד ילד ועוד ילד. והגם שזה לחץ חיובי באופן עקרוני- לפעמים הוא עלול לשבש את הדרך הטבעית שבה העולם נוהג, ושבה ה' ברא אותנו. והדרך הטבעית היא להמשיך להניק תינוק בן חצי שנה עד לגיל שבו ההנקה פחות קריטית עבורו או עד שיש הריון נוסף . זה לא טבעי להפסיק הנקה בשביל הריון נוסף.

תראה, אלו תחושותי וזו דעתי.

אני אישית בחיים לא הייתי מעלה על דעתי להפסיק הנקה בגיל כזה בשביל הריון.

אני ראיתי איך הנקה בגיל שנה ותשעה חודשים היתה מאוד משמעותית עבור הילדה שלי בזמן שחזרתי מאשפוז של יומיים אחרי איזה ניתוח. הנקה היא אינה דבר שאפשר לבטל אותו ויותר מזה- צריך להיזהר איתו.

כמובן שכל אחת תעשה כראות עיניה ובע"ה כל ילדינו יגדלו להיות אנשים שמחים ובריאים בגופם ובנפשם.

רק כדאי שיותר אמהות יהיו מודעות לכמה ההנקה משפיעה על הדברים האלה, ועד כמה יש לזה השלכות.

כדאי לשמוע את השיעור של הרבנית דינה ראפ בנושא ב"ערוץ מאיר".

[חוץ מה"שיעור" שלא שמעתי, ואני מכיר אותו מהחיים..]

והאמת, שגם אני לא שמעתי מעולם על הפסקת הנקה מכוונת לצורך הריון, אלא בד"כ הסדר הוא הפוך - כשמגיע הריון, ממילא ההנקה מתמעטת/נפסקת.

ובאופן טבעי כזה, סביר לגמרי שאחרי כשנה וחצי או פחות, כבר יהיה ילד נוסף.

הדגש היה על איזון-הערכים, ולא בגלל גישתך. כלומר, לאפוקי מכאלה, שלא ממקורות שלנו, שמדגישים הנקה, אבל ילדים זה לא בדיוק האישו שלהם...

וגם, בעקבות זה, הנחה שמן הסתם מי שהמליץ כך, היה מודע לנסיבות הספציפיות של השואלים הללו ולרצונותיהם העמוקים.

אישית אני לא מבינה איך יש כח להיות בהריון עם תינוק בן חצי שנה, אבל יש בנות הרבה יותר חזקות ממני ב"ה.

מעבר לזה, גם לי נראה שצריך לחשוב טוב טוב. כי באמת לפעמים זה לחץ חברתי. לא במודע, אלא שכולם ככה אז חושבים שחייבים ילד שני תוך שנה וחצי. אם אין איזה סיבה ממשית להילחץ, ולא רוצים דווקא עשרים ילדים, אז ממש חבל למנוע מהילד דבר טוב כל כך.

במיוחד שהפותחת מניקה הנקה מלאה, אז זה עלול להיות תהליך קשה מאד גם מעבר לפן הבריאותי.

חשוב גם לאמא להתאושש ולהשלים חוסרים תזונתיים, חשוב גם לבריאות הילד הבא שיהיה בעז"ה.

יכול להיות שהנקה מלאה מונעת לך אבל ברגע שתתחילי טעימות היא כבר לא תמנע - אצלי זה ככה ולעוד נשים.

לא נראה לי שזה מאוד קריטי להיכנס להריון דווקא חצי שנה אחרי לידה ולא שנה אחרי לידה.

אם את נכנסת להריון עכשיו זה הפרש של שנה ושלושה חודשים. וזה קשה. כי יש לך שני תינוקות בבית.

ובמהלך הריון תצטרכי להרים כל הזמן את הראשון ולקום בלילה ולרדוף אחריו עם בטן ואחר כך עם מנשא. ולסחוף עגלת תאומים. וכל יציאה מהבית תהיה אתגר. ואם לא תצליחי לסנכרן אותם אז בקושי תשני אחרי לידה בכלל.

אני חושבת שאם גוף שלך היה מוכן להריון אז היית מקבלת ווסת גם בהנקה. ואם לא אז זה סימן שצריך לנוח קצת.

חחח קודם כל תודה לכל העונים והעונות.

באמת שאני מבינה שזה מכל הלב...

למען האמת , עשיתם לי די יסורי מצפון על המחשבה להפסיק להניק..(בקטע טוב)

בנוסף, יצא לי לאחרונה לדבר עם מישהי שגם שינתה לי את כיוון המחשבה בנושא.

בכל אופן .. לכל אלו שאמרו לי להתחיל לשלב לו מוצקים וככה יחזור המחזור.. כמה שאלות הבהרה:

כרגע הילד מקבל טעימות פה ושם אבל זה ממש לא בכיוון של ארוחה.. הוא לא שבע מזה והבנתי שגם צריך כמה כפיות ביום רק בשביל שיטעם לא בשביל לשבוע. אז איך זה בדיוק אמור לסדר את המחזור?

ובכלל- באיזה גיל מתחילים ממש לאכול?

ועוד נקודה למחשבה.. אני לא הכי זקנה בעולם...אבל גם ממש לא הכי צעירה.. חברות שלי כבר עם 3 ילדים ויש גם עם ארבעה.. אני לא מרגישה כ"כ לחץ חברתי מצדן , זה לא כ"כ מעניין אותי ואני לא נכנסת לחדר המיטות של אף אחד. אבל אני מרגישה על עצמי שבשלב כזה של החיים הייתי רוצה עוד ילדים. לכן הלחץ לילדים בא קודם כל מרצון אמיתי ופנימי שלי!!!

בלדרית- הקישור שלך לא נפתח..

שמה שרציתם למרות ההנקה, ומה שהרב אמר - זה בגלל חשבון של גיל ומס' ילדים.

זה לא חשבון מבוטל כלל.

ואחרי כל מה שקראת וחשיבה עליו, חיזרו לשיקול עצמי שלכם. איש לא יכול לדעת במקומכם, אולי חוץ מהרב שאיתו התייעצתם וסיפרתם לו פרטים.

הצלחה רבה.

עכשיו קיץ ואם הוא יסרב לשתות מבקבוק אז הוא עלול להתייבש

חוץ מזה אם תוסיפי תחליף חלב בהדרגה אז חלב שלך יתמעט וייעלם בהדרגה

אבל פשוט חבל. 

עכשיו קיץ ואם הוא יסרב לשתות מבקבוק אז הוא עלול להתייבש

חוץ מזה אם תוסיפי תחליף חלב בהדרגה אז חלב שלך יתמעט וייעלם בהדרגה

אבל פשוט חבל. 

שמתי לב שבזמן האחרון התינוק שלי מתעורר קבוע באותו זמן שבו אני מתעוררת..

למשל, אם אני מתעוררת (רק מתגלגלת קצת במיטה) באמצע הלילה הוא מתעורר גם!!

מה הוא מרגיש אותי?? אני בכלל לא מרעישה!!!

בבקרים, בשנצ"ים הוא פשוט מתעורר בדיוווווק כשאני מתעוררת..

איך שאני פותחת את העיניים אני שומעת אותו מתחיל לזוז לקראת קימה..

זה הזוווויייי!!!! קרה למישהי???

זה תלוי ברצון של הילד הבת שלי אכלה ארוחה אחת מגיל חצי שנה ו2 ארוחות מגיל 7 חודשים. אולי באמת כדי לך לחכות קצת ולראות אם חוזר לך המחזור בלי להפסיק להניק כי ממה שהבנתי זה קורה להרבה נשים שמגיל שהילד מתחיל לאכול מוצקים חוזר המחזור. אם בכל זאת המחזור לא יחזור לך ותחליטי להפסיק העובדה שעשית את ההפסקה בהדרגה (הילד כבר אוכל כמה ארוחות של מוצקים) תעשה את ההפסקה לקלה יותר.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...