פתאום התדכאתי לי..
פפפ
ונזכרתי בה!!
אוי אבל אין לי כוח להכנס לזה עכשיו
ותמיד זה הולך עם אותו הפרצוף שלה
נו, באמת
מה אני נראית לה?!
אני לא מסכנה ולא כלום
ובטח שאני לא צריכה שירחמו עלי
תודה.
אבל אני תוהה
למה היא ריחמה עלי?
כלומר, באיזה קטע?!
כולה מי ישמע מה קרה
כאילו זה לא משהו כזה קטן, כן?
זה עצוב באמת
באמת
אבל מעצוב ועד לרחם עלי?? |מרוגז|
זה לא הוגן איך שהעולם עובד
לא הוגן לא הוגן לא הוגן
ואיך שראש של אנשים עובד
פפ
אבל היא חמודה ממש בכלופן
למרות שהיא התנהגה בטימטום באותו רגע
אבל בד"כ היא לא מתנהגת בטימטום
ובכלל שתדעו לכם שזה לא הוגן שהעולם כ"כ אכזרי אל ילדים קטנים שלא עשו כלום לאף אחד
מה הוא עשה?
הוא בן 5!!
חמש!!!
וזה ממש מזעזע לראות אותו נוסע על אופניים עם אבא שלו ותכלס,
מה הוא מבין מהחיים שלו?
מה הוא זוכר מאמא שלו?
זה עצוב שיש כ"כ הרבה אנשים שמכירים אותה יותר טוב ממנו
בעצם אולי לא יותר טוב,
אבל זוכרים יותר ממנו..
לפחות כרגע
ובוף בוף
ושילדה קטנה בוכה כי היא האמינה במבוגרים
היא באמת האמינה בהם
וסמכה עליהם בכל ליבה
היא באמת האמינה בי
ובוף
שברתי לה את האמון באנשים גדולים
ואני כ"כ מגעילה שזה משהו
דבק דביק
אבל היא יותר מסכנה,
כי היא מוכרחה להיות עם ילדה שהיא לא רוצה להיות איתה
מוכרחה מוכרחה
ותמיד היא עושה לי את הפרצוף המצחיק הזה כשהיא מתיישבת לידה
של הצילו כזה תצילי אותי! כפרעלייך!
ואני מחייכת אליה חיוך מעודד ושולחת לה בהצלחה ותהני
ועכשיו תגידו שאנחנו מגעילות
בסדר זה כבר לא מציק לי
אני יודעת את זה
והיום המורה אמרה איזה משהו שחשבתי עליו כבר מלאן זמן,
אבל במילים אחרות..
וזה הגחיך אותי וחייכתי לעצמי ובטח הייתי נראית מוזרה רצח
אבל זה לוכפת לי מה אני נראית
די נמאס לי זה כבר לא מעניין
ואוף למה לעד אני יהיה חייבת להיות כלואה בתוך המחשבות שלי?
זה לא פייר
ובכללי העולם הזה לא פייר
בוף בוף
הוא בגיל של אחותי!!
איך זה יכול להיות??
אני לא מבינה מה הילד הקטן הזה עשה לעולם שהוא צריך לגדול בלי אמא??
זה.
לא.
פייר.
לא הוגן.
לא.
לא.
ודי.
אסור לי עכשיו לשקוע בדיכאון.
זהו.
זהו.
|נעלם|