תמצא מישהי שאתה תסתדר איתה מצוין וגם תתאים לאורח חייך.

שאם אפשר- עדיף שלא.

אז מה אם יש מישהי חילוניה שהוא מסתדר איתה.

אני גם הסתדרתי מצוין עם בחורים חילוניים שלמדתי איתם, ומעולם לא עלה על דעתי להתחתן איתם! זה פשוט לא שייך.

אלא שקשר כזה וחיים כאלה הם מאוד מאוד מורכבים, ואם הפותח הוא בחור שממש מקפיד על קיום מצוות ולימוד תורה- הרי שזה בגדר כמעט בלתי אפשרי.

ואצל 99% מהם הילדים יוצאים מאד מאד מבולבלים.

ש-100 אחוז מהמקרים הילדים יצאו חילוניים. ולוּ מפאת העובדה שאני מכיר כמה ילדים לזוגות מעורבים שהם דתיים. 

גם מבחינת הניתוח של מי עושה דבר כזה - אני לא בטוח שהוא מדויק. זה תלוי באיזה גיל מדובר, למשל, איך נוצר הקשר הראשוני ומה היתה הרמה שלו, וגם ברמת הביטחון של האדם בדתיות שלו וביכולת להקרין אותה לילדים. 

אני יותר מדי בז לחילוניות ולדרך החיים החילונית מכדי שאגיע למצב הזה. אבל זה לא קשור לכך שאני מגדיר את עצמי כ'אדם דתי שהוא גם א' ב' ו-ג''. 

יש כאלו, שהם דמויות מאד דומיננטיות, והם מגדירים מראש שהילדים ילכו לחינוך דתי וכו'. עובדים על זה ומסתדרים, מסתבר. 

יש לי חבר שההורים שלו התגרשו כי אמא שלו חזרה בשאלה. שזה מצב הרבה יותר בעייתי, כי כאן אפילו לא יכלו לדון על זה מראש בצורה אוהבת. למעשה, הוא וכל אחיו (שמשותפים לשני ההורים) דתיים לגמרי. וכן, הוא חושב שאמא שלו פשוט טועה. זו לא מילה גסה. באיזשהו שלב אני מניח שגם את הילדים שלי אני אחנך שאבא שלהם טועה לפעמים. גם אנשים דתיים טועים לפעמים (רק ההורים שלי מושלמים, כמובן). 

מה שאמרתי הוא שאני לא אתחתן עם חילוניה לא מפני שהדת היא יותר מאפיין ומפני שהיא דרך חיים והגדרה, אלא מפני שאני פשוט בז לחילוניות. היא נראית לי אופציה נוחה וחסרת ממשות פילוסופית (מבחינת משמעות פנימית ומבחינת קביעת סולם ערכים כלשהו). בדיוק כמו שככה"נ לא אתחתן עם חרד"לית (וסליחה על ההשוואה, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות): קשה לי לדמיין שמישהי תהיה מוכנה לחיות עם גבר שמזלזל בבחירות שלה באופן כזה. 

אני מכיר אותו מגיל מבוגר יותר. 

מסתבר שילדים קטנים מתמודדים עם מורכבויות טוב יותר ממה שאנו חושבים (גילינו את זה במשפחה בדרך הקשה בשנתיים האחרונות, ואכמ"ל). 

בעיקרון אני מסכים שגם שאלת חינוך הילדים חייבת לעמוד גבוה בראש סדר העדיפויות כשבוחרים בן/ת-זוג לחיים. אבל אם זה נמצא שם, ומדברים על זה ומגדירים איך להתמודד עם זה - אז זה עשוי להצליח. לא כל דבר קשה ובעייתי זה אומר שהוא גם לא אפשרי. 

תכיר איזה רבנית שעושות שיעורים לבנות צעירות, חוזרות בתשובה. וכ'ו .. 

והיא יכולה להתחזק ותוך כמה זמן היא יכולה להתשנות פלאים. (כמובן אם היא בקטע בכלל.) 

בפרט שבנות מתחזקות זה בהרבה יותר מהר מבנים.... (: 

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!