וזה עדיין כבד בבטן.
ניסיתי, השתדלתי - אבל זה לא עזר.
משבוע שעבר שלחתי קבוצות לחומש ברגל.
חלקם הגיעו, חלקם נתפסו.
אספנו אוכל מכל הארץ.
אני לא מצליח לעכל.
זהו, חלאס צפון שומרון.
לא נתפס.
הפגנו, חתכנו גדרות, ניקבנו צמיגים, השבתנו כלים, חטפנו מכות, נעצרנו.
כלום.
זה לא הזיז.
כל העוצמה של צה"ל הייתה נגדנו.
נגמשים, בטונדות, מזל"טים, טרקטרונים, חיילים, תיל.
להזדהות.
לעבור שישה מחסומים בדרך לישיבה.
רוצה להקיא.
לא יכול.
אין יותר צפון שומרון.
צ-פ-ו-ן ה-ש-ו-מ-ר-ו-ן.
חומש, שאנור, גנים, כדים.
לא נשכח, לא נסלח.
עוד שבוע וחצי - זמן חדש.