‏יומנים נשרפים
מה כבר ביקשתי?
לבכות. זה כל כך קשה?
אני לא מסוגלת כבר. ‏
כל כך הרבה ביום אחד‎‏.‏‎ ‎‏ התחיל מאוחר וגרוע, וגם ככה יגמר.
אני לא רוצה לדבר עם אף אחד. אני רוצה לישון ולישון ולישון.
ורות אמרה שאני צריכה להתחיל לשמוח, היא אמרה שאני בורחת מהמציאות.
ממש כיף לי, כולם מחמיאים לי.
אני שונאת שמחנכים אותי, במיוחד בנושא הזה.
וגם לא מול כולם‎‏.‏‎ ‎‏ אבל סתם אני מתכחשת לזה, זה אשמתי.
והיא שלחה לי הודעה כואבת ממש ממש ואני לא אוהבת אותה.
אויש נו*בננית*

מהאמירות הפחות מועילות - "את צריכה לשמוח"..

זה נכון, אבל אדם עצוב בד"כ חסר כלים לשמחה.

(ואמירה של בריחה מהמציאות היא בעיניי לא בַּמָּקום מפני שבִּמְקום להועיל ולעורר היא סתם פוגעת ומתסכלת, מכניסה לעמדה נפשית של האשמות עצמיות.)

 

ובדיוק למדתי השבת (ר' נחמן ), שפעמים רבות השינה היא דבר חיובי, שמאפשר את הרפיית הנפש.

זה מאפשר לנפש לעבד את הדברים מבלי שההכרה תפריע. שלב מאוד חשוב ביום.

אני משתדלת להקשיב לגוף שלי בנושא הזה, הוא בד"כ יודע לומר לי בדיוק מתי המקום לעצור.

(אמנם יש פעמים שאדם הולך לישון אפילו בלי רצון לישון - אלא מתוך ברירת מחדל, מפני שהוא עייף מהתמודדויות המציאות, ואז זה כמובן שלילי; אבל אני מאמינה שלרוב אם הגוף מבקש מנוחה צריך לתת לו, וביום שלאחר מכן לבדוק מה חסר בנפש ולמלא אותה. לא להילחם בגוף. אם מקשיבים לו באמת, הוא יודע הרבה יותר טוב מהשכל מה הוא צריך.)

ממיומנים נשרפים
עבר עריכה על ידי שדות של אמת בתאריך א' באייר תשע"ו 18:00
זה מסוג האנשים שאומרים לך משהו ואתה מקבל את זה באהבה, וזה נותן מוטיבציה לשנות- אז זאת היא.
לא נפגעתי מזה, אולי אם זו הייתה מישהי אחרת כן היה מפריע לי.
אבל אני חושבת שלהיפגע מדבר כזה זה חבל, בסך הכל היא רוצה לטובתי.
לפחות שזה לא יפגע בסביבה שאני נמצאת בה, בהסתכלות של הסביבה עלי..
אני חושבת שלא הייתי אומרת את זה לחברה, גם אם היא מאד טובה, אבל כן אני שמחה שהיא אמרה את זה.
זה עורר אותי לשנות משהו בי. לא מבטיחה לקיים אבל מבטיחה להבין ולפחות לנסות.
אני חושבת שלתת את היכולת לחברה טובה להגיד באמת מה היא מרגישה וחושבת לגבי,זה חשוב. אם נחיה רק על פי עצמינו בלי עצות ואמירות מהסביבה, לא חושבת שאפשר להגיע רחוק.
(לא תיכננתי לכתוב את זה בכלל, והכי מוזר שזה יצא ממני, אבל בכל זאת החלטתי להשאיר את זה פה).


ולגבי השינה, את בהחלט צודקת. ואני אפילו זוכרת שלמדתי את זה גם פעם.
אבל גרוע מכל, כמו שאמרת להפוך את האפשרות לישון כבריחה מהתמודדויות החיים. מה שאני מרבה לעשות לצערי.
ממ*בננית*
אני חושבת שזה תלוי באופן האמירה.
הייתי נזהרת מאמירות נחרצות ושופטות כי "מה ששנוא עליך..." ואני יודעת על עצמי שסביר להניח שהייתי נפגעת.
צודקת לגמרי.יומנים נשרפיםאחרונה
זה תלוי גם בסוג החברה ועד כמה היא קרובה.
וגם תלוי האישיות. בי אישית קשה לפגוע, אבל זה מאד תלוי, וגם מאד לגיטימי להיפגע מזה.
..זית שמן ודבש

זה לשון הרע

..זית שמן ודבש

איזה יופי:

בשורה למשרתי הקבע והמילואים

למרות שאת רוב הכתבה לא הבנתי.

..זית שמן ודבש

עדיין אסור

יש כלל ידוע, שאסור - מותר, ומותר - אסורGini

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

במקור, המשפט הזה מגיע משלט המציג הנחיהGiniאחרונה

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

חדשות מסעירות:אברהם יאיר שטרן

אסף גרניט: היד שלי שחורה בגלל האקסיות.

נציגנו נפגש הבוקר עם אסף גרניט ושוחח איתו על כשרות, קשיים כלכליים ועל הקעקועים אסף גרניט משתף ברגע של גילוי לב "קיעקעתי את שמה של חברתי, וכשנפרדתי ממנה כיסיתי את שמה, לאחר מכן קרה הדבר שנית ואז שלישית" וכך הפכה פרק ידו להיות שחורה...

חדשות מסעירות: - נסיונות פעילים

..זית שמן ודבש

אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.

אם לא היו יוצאים נגד וינטרבריו

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

..זית שמן ודבשאחרונה

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.

..זית שמן ודבש

יפה יפה. אבל לא בשבילי.