הבת שלי בת שנתיים וחמישה חודשים, כבר מזמן מודיעה לי אחרי שעשתה, וכבר הרבה זמן אנחנו מדברים על ללכת לשירותים (היא כבר גמלה את כל הבובות שלה- היא יודעת ממש לעשות איתן תהליך של ללכת לשירותים).
ביום חמישי האחרון ניסינו להתחיל גמילה, הכנו אותה לפני, בבוקר אמרנו לה שהיום לובשים תחתונים, והיא בהתחלה נורא נבהלה ורצתה בכל זאת חיתול, אז שמנו לה אבל בכל זאת השארתי אותה בבית ואחרי לא הרבה זמן היא החליטה לשים תחתונים.
סה"כ אותו יום היה ממש בסדר בשביל היום הראשון (פעם ראשונה עשתה בסיר אחרי שאני אמרתי לה לשבת עליו, אחר כך כמה פספוסים ברצף כי כל פעם עצרה את עצמה די בהתחלה ואז כשישבה בשירותים כבר לא יצא, ורק אחרי כמה דקות יצא שוב לפני שהספיקה לשבת בשירותים, אבל בסוף קלטה והצליחה לעשות בשירותים, ומאז אמרה לנו עוד כמה פעמים לפני שעשתה ובאמת הספיקה לעשות בשירותים).
באופן מפתיע, ביום שישי כשרצינו בבוקר להוריד חיתול היא ממש סירבה ולא רצתה להמשיך בתהליך.
בינתיים לא לחצנו עליה, אמרנו לה שהיא תחליט מתי היא מוכנה, ואנחנו סומכים עליה.
השאלה איך אפשר לעזור לה להחליט שהיא מסוגלת ורוצה. או שאולי עדיף בכל זאת להתעקש יותר?
ביום חמישי האחרון ניסינו להתחיל גמילה, הכנו אותה לפני, בבוקר אמרנו לה שהיום לובשים תחתונים, והיא בהתחלה נורא נבהלה ורצתה בכל זאת חיתול, אז שמנו לה אבל בכל זאת השארתי אותה בבית ואחרי לא הרבה זמן היא החליטה לשים תחתונים.
סה"כ אותו יום היה ממש בסדר בשביל היום הראשון (פעם ראשונה עשתה בסיר אחרי שאני אמרתי לה לשבת עליו, אחר כך כמה פספוסים ברצף כי כל פעם עצרה את עצמה די בהתחלה ואז כשישבה בשירותים כבר לא יצא, ורק אחרי כמה דקות יצא שוב לפני שהספיקה לשבת בשירותים, אבל בסוף קלטה והצליחה לעשות בשירותים, ומאז אמרה לנו עוד כמה פעמים לפני שעשתה ובאמת הספיקה לעשות בשירותים).
באופן מפתיע, ביום שישי כשרצינו בבוקר להוריד חיתול היא ממש סירבה ולא רצתה להמשיך בתהליך.
בינתיים לא לחצנו עליה, אמרנו לה שהיא תחליט מתי היא מוכנה, ואנחנו סומכים עליה.
השאלה איך אפשר לעזור לה להחליט שהיא מסוגלת ורוצה. או שאולי עדיף בכל זאת להתעקש יותר?