אסור לשמוע עכשיו שירים כי זה ספירת העומר. נכון,וממש קשה לי עם זה ואני עוד שניה בוכה.!
אני נמנעת מלשמוע שירים רועשים,אבל אני שומעת שירים שקטים ורגועים כי אני חייבת
וזה נותן לי שקט נפשי ומרגיע אותי.אבל אחרי כל שיר רגוע זה מכניס אותי לדיכאון אז אני שומעת אחרי זה
שיר שמח.לא שיא המקפיץ,פשוט קצת שמח כדי לא להכנס לעצבות של השיר הרגוע שאני שומעת.
וממש קשה לי בלי שירים וכל הזמן רק שיריםם שקטים.
קשה ליי עם זה,זה התרופה שלי!מה אני עושה?!ומה אתם עושים?
ויש איזה היתר לאנשים שזה עושה להם דיכאון.. בלנד"ר אני אשתדל להביא לך מחר 
זה בכיתה..
יש התר לאנשים שאם זה עושה להם דיככאון מותר להם לשמוע?
אני יכולה להקל לעצמי אני ירגיש מסכנה וזה לא טוב ואז אני לא יאמין בעצמי שנאי יכולה להתגבר
וכן אשמח אם תביאי לי מחר.תודה עצומה
בעקרון זה ממש אסור
והקטע הוא שתהיי בעצבות
אבל, נגיד אני קיבלתי אתר..
את צריכה לשאול את ההרב שלך
הרב שלי אמר לי שאם אני יודעת שבלי אני יהיה בדיכאון שיהיה קשה לצאת מימנו אפשר...
תלוי בבן אדם
אבל את צריכה לשאול רב שאת הולכת הלכה לפיו ולא אותנו
מה דעה של נוער יכולה לפסוק?
אבל תנסי לקחת את זה באמת כמה שיותר לכיוון החיובי... שא מצליחה להתגבר על כל מיני מעצמך ולא בזכות דברים חיצוניים (אוף, יצא לי מבולבל,
) ונראלי יש היתרים..
בהצלחה!!!!
כאילו בן אדם שוואלה שירים לא עושים לו כלום פשוט עוברים לידו אז אסור לו?
אבל בן אדם ששירים כן משפיעים עליו לטובה ובספירת העומר הוא באמת יהיה עצוב אם הוא לא ישמע אז לו יהיה מותר???
מצטער אבל לא כל כך הבנתי את ההגיון....
בס"ד
יש לקרוא מהתחלה עד הסוף כולל ההערה.
ואוסיף שבאופן כללי יש להמנע משירים עצובים.(אם אני לא טועה רבי נחמן מדבר על זה)
לדעת רבים, אין הבדל בין שמיעת נגנים חיים לשמיעת נגינה דרך רדיו או מכשיר אלקטרוני אחר, וכשם שאסור לשמוע ניגונים של כלי זמר בימי ספירת העומר עד ל"ג בעומר ובשלושת השבועות, כך אסור לשומעם על ידי מכשירים אלקטרוניים. אבל לשמוע שירים דרך מכשירים אלקטרוניים בלא ליווי תזמורתי – מותר (אג"מ יו"ד ב, קלז; יחו"ד ו, לד). ויש אוסרים אפילו שמיעת שירים בלא ליווי תזמורתי דרך מכשירים אלקטרוניים, כי המכשיר נחשב כמו כלי זמר (ציץ אליעזר טו, לג, שבט הלוי ח, קכז).
אולם יש סוברים שהמנהג לאסור שמיעת כלי זמר בימים אלו אינו חל על שמיעת כלי זמר דרך רדיו או שאר מכשירים אלקטרוניים ביתיים, מפני שאין בשמיעתם חגיגיות כפי שיש בשמיעת נגנים חיים. ועוד שכיום הכל רגילים לשמוע ניגונים דרך רדיו וכיוצא בו, והשגרה שבזה ביטלה את החגיגיות והשמחה שבשמיעתם, והרי זה כשירה בפה שאינה אסורה בספירת העומר. ועוד שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים, שרק ניגונים של שמחה יש מקום לאסור בימים אלו גם ממכשירים ביתיים, אבל ניגונים רגילים וקל וחומר ניגונים עצובים אין לאסור בימי האבלות שבספירת העומר. והרוצה להקל רשאי לסמוך על דעה זו ולשמוע שירים רגילים ועצובים ממכשיר חשמלי ביתי, אבל לא ישמעם בקול רם, מפני שעוצמת הקול שממלאת את חלל החדר יוצרת חגיגיות מסוימת.
ונראה שלכל הדעות, הנוהג ברכב וחושש שמא ירדם, רשאי לשמוע מוזיקה כדי לשמור על עירנותו.12
אולם הסברות להקל חזקות: ראשית, כלי זמר אינו בהכרח ביטוי של שמחה, וכבר מצינו שניגנו בחלילים לקינה בעת הלוויה, עיין שבת קנא, א. וכן התיר הפמ"ג לנגן לפרנסה, והובא בבאו"ה תקנא, ב. ומהר"ם שיק יו"ד שסח, התייחס לחילוק שבין ניגון של שמחה לניגון של עצב, שניגון של עצב אינו אסור בימי אבל. (אמנם אסר שם ללמד ילדים מסוימים נגינה בשנת אבלותם, משום שכל לימודם לשחצנות ולא לפרנסה). מ"מ מצינו שרק ניגונים של שמחה אסורים. וכן משמע מלשון הרמב"ם בהל' תעניות ה, יד, כשעוסק באיסור ניגון אחר החורבן: "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר כולן. וכל מיני זמר… אסור לשמוח בהן ואסור לשומען מפני החורבן". לפי זה נראה שעיקר האיסור לשמוע כלי זמר הוא בשירי שמחה השייכים לריקודים ומחולות, אבל שירים רגילים, וק"ו עצובים אינם אסורים. עוד סברה העלה בשו"ת חלקת יעקב א, סב, ששמיעת רדיו וטייפ אינה בכלל הגזירה (או מנהג האבלות), כיוון שלא היו באותם זמנים. ואולי כאשר מכשירים אלו היו נדירים, היתה בשמיעתם חגיגיות, ולכן רבים חלקו עליו. אבל כיום שמיעתם שגרתית ואין בה שום חגיגיות, ולכן אינה בכלל מנהג האיסור. וכך דעת אבי מורי. וכעין זה כתב הרב שמואל דוד בתחומין יג. ועוד עיין להלן ח, ד. וכיוון שכל האיסור מצד מנהג, במקום של ספק, הלכה כמיקל. וכן נהג ערוץ שבע לשדר בימי האבלות שבספירת העומר שירים רגילים ולהימנע משידור שירים שנועדו לשמחות וריקודים.
ולכל הדעות אסור לשמוע קונצרט, אף אם מדובר בניגון רגיל או עצוב, משום שעצם ההתאספות לקונצרט יש בה חגיגיות וממילא שמחה. וכן נלענ"ד ששמיעה בקול רם, גם של מנגינה בינונית, אסורה, מפני שעצמת הקול יוצרת חגיגיות מסוימת. ולכל הדעות מותר לנהג לשמוע מוזיקה כדי שלא להירדם בנסיעה. הן מפני שאין בכך כל כך שמחה, והן מצד חשש פיקוח נפש. ולמי שסובל מעצבות, גם המחמירים מסכימים שישמע מוזיקה בצנעה, כמובא בהלח"ב ז, 39. 
הם יודעים ולא פסקו סתם.
יש פוסקים שמתירים?
למה את אומרת שאסור?
אין לך שום זכות לחלוק על מי שפוסק שמותר, הם יודעים ולא פוסקים סתם
שאסור
ולכן הדברים רלוונטיים לגמרי.
לחפש את האור הביא קישור לפניני הלכה והדברים מוסברים, כמו גם מי מיקל באיזה אופן וכיוצא בזה.
בשלחן ערוך או''ח סימן תצג סעיף א' שמנהג כל ישראל שלא להסתפר ושלא לישא אשה בימים אלה מפני האבל על תלמידיו של רבי עקיבא שכולם מתו מפסח ועד פרוס עצרת כמבואר ביבמות סב וכן בימי בין המצרים שהם משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב שמנהג כל ישראל להתאבל בהם על חורבן בית המקדש ולכן כתב המגן אברהם סימן תצג סק''א וסימן תקנא סק''י שאסור לעשות ריקודים ומחולות בימים אלה וכן כתבו האחרונים שם לפיכך בודאי שאסור גם כן לשמוע בהם שירים עם כלי נגינה.
אני לא שומע כל השנה. רק מידי פעם יוצא לי קצת.
אני מכיר הרבה אחרונים שמתירים
לפחות אל תצדיקו תעצמכם,תאמרו שאתם עוברים על ההלכה!,כמוני
הרבה אנשים אומרים דברים עם כל מיני סיבות מוזרות למדי, שלעיתים אף מרשים לעצמם לפתוח את הפה על רבנים גדולים בישראל (לגבי הרב שהוזכר, רק נראה איזה שבחים קיבל ממתנגדיו).
ולכן עלינו לעיין בשו"ע ובספרי ההלכה וללמוד שהמג"א אוסר רק מחולות.
אמרתי באופן כללי והבאתי ציטוט מהשולחן ערוך של מה שאסור.
כתבת כתבו האחרונים....והרב טל הוא גם אחרון עד כמה שידוע לי
מה שעורר את חמתי זה משהו אחר.
כתבת: הרבה רבנים היום מקלים בהרבה דברים עם סיבות מוזרות למדי שלעיתים אף מעזים לומר את הסיבות המגוחכות. ועוד: אין בעיה שתשמעו שירים לפחות אל תצדיקו תעצמכם,תאמרו שאתם עוברים על ההלכה.
דבריך הם מצד אחד ביזוי תלמידי חכמים (שהעובר על כך, אין לו חלק לעולם הבא. המעיין החרוץ יביא את המקור ברמב"ם), ומצד שני מגוחכות (ג' בשורוק) שכן בציטוט שהבאת (אגב, מקובל בסוף ציטוט לכתוב ע"כ/עכ"ל כדי שנדע שמכאן מתחיל לשון המצטט) לא כתוב שום איסור לשמיעת שירים. רק מובא בשם המג"א שלא לעשות מחולות. זה שהתקבל להפוך את המחולות לאיסור שמיעת שירים גורף זה החידוש הגדול, ולא מי שאומר שהמשמעות שאסור לעשות מחולות הוא: "שאסור לעשות מחולות".
היום רבנים מקלים בכל מיני דברים. נכון. ההיתרים האלה לא נובעים מקלות ראש בפסיקת ההלכה, אלא מתוך מחוייבות לאמיתה של תורה וזהירות שלא לאסור את המותר (ידוע שהגר"מ אליהו זצ"ל ניזהר שלא לומר על אתרוג "פסול", אלא רק "עדיף לקחת אחר" וזה יכול להיות בדאורייתא). לאסור את המותר יכול להיות השלכות מאוד קשות כשפוסקים לקהל רחב. וכבר הורונו חז"ל: "כוח דהתירא עדיפא" (גם כאן המעיין החרוץ יביא מקור).
והאגב, לא הבאת שום ציטוט משו"ע, אלא רק סיכום דבריו. אני בדקתי, בשו"ע, רמ"א ומשנ"ב מוזכר נושא המחולות רק בדרך אגב, בהקשר של סעודת אירוסין (קידושין) שמשנ"ב כותב וז"ל אבל לעשות ריקודין ומחולות נהגו איסור וכל שכן בשאר רקודין ומחולות של רשות בודאי יש לזהר עכ"ל. ומשמע מכאן שמחולות של מצווה 'רק' נהגו איסור. ולגבי מחולות של רשות, לכאורה יש בזה צד איסור. ובמילים אחרות, יש איזכור בדרך אגב למשהו שיתכן והוא רק מנהג. (ובלי לזלזל במנהג)
א. אשמח אם תשתפי אותי במקור לציטוט, סתם מסקרנות.
ב. לא הבאת ראיה לאיסור גורף לשמיעת שירים, רק כתבת שמי ששומע שירים שיודה שהוא עובר על ההלכה.
ג. לא ברור על מה זה מוסב.
האם נאמר שיש ליום זה משמעות שלילית ולכן יש חזי לאיצטרופי או שזה יום כמו כל יום אחר ואז נאמר שתמיד מותר?
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיז עמוד א
כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא, ובדחו רבנן. ולבסוף יתיב באימתא, ופתח בשמעתא.
הנחתי כי הוא לא צם ביום העצמאות, זה היה בדיחה (שהתבררה ככישלון)
לפחות לכרגע זה נראה שהלך הרוח הוא בעד להקל [לא שזה דבר רע]
אבל חשוב לא לשכוח שאנחנו עובדי ה' ולא חלילה עובדי עצמינו
תקשיבי, אני אחד האנשים היותר מכורים למוזיקה שיש, כל שניה אני שןמע, בספירת העומר הפסכתי ואז בראש חודש פתאום קלתתי שאני פשוט מכורר... שאני תלוי בשימח של המוזיקה בשבילי, שאני צריך את זה... זה פשוט הוציא לי את כל הרצון לזה...
תנסי להסתכל על זה כאילו את מתחברת לעצמיך בלי אמצעים חיצוניים...
נראלי כאילו שכל הרעיון הזה של לא לשמוע שירים זה כדי שיכנסו לעצבות או לפחות שלא ישמחו אחרי הכל 24000 תלמידים נפטרו.... וגם אני חייה על שירים, אבל אני מרגישה שאם אני שומעת שירים כאילו אין לי יכולת עצמית ושליטה עצמית, אז אני אומרת לעצמי כאילו בחיאת זה כולה כמה זמן? חודש?! יותר או פחות... אז אני פשוט סופרת את הזמן ונשאר כולה עוד שבועיים, נראלי אני אשרוד, וחוצמיזה תמיד יש ווקאלי\אקפלה
אם לא בשביל שניהיה עצובים? או בשביל שמה כן?!
וגם זה כדי לא להיכנס לעצבות אז מותר
באמפי לבד ולא? ואני לא מבינה מה הביגדיל בלהכנס לעצבות זה לא עצבות ממש זה רק קצת באסה על זה שאין שירים לא?! ואני אחת שמכורה לשירים והאוזניות עלי 24\6. ממילא עוד שבועיים ל''ג בעומר וכבר יוצאים מיזה. אז חברה לשחרר...
כי נוהגים מנהגי אבלות על 24 אלף תלמידים, ואחד ממנהגי האבלות זה האיסור לשמוע שירים.
וכמו שפעם זה היה ממש קשה (עובדה שאסרו את זה) ככה גם היום הנפש נשארה אותה הנפש וככה גם השפעת השירים עליה (לא נראלי הסברתי את עצמי כ''כ טוב אבל שיהיה)
שלא לשים שירים בעצמה שכולם ישמעו ובפורומים של ציבור, אירועים , רדיו וכדומה, אבל אם זה לבד באזניות וכדי שלא תהיי בעצבות אז זה לא נורא, אבל בכל מקרה, אם זה קצת באסה וזה לא כזה נורא, אפשר להחמיר, ולשמוע ווקאלי, אבל תדעי שאפשר במצבים מסוימים להקל
אנחנו עד כדי כך חלשי אופי שבמשך כמה שבועות של איסור שמיעת שירים אנחנו לא עומדים ומחפשים הקלות?
למשל יש אנשים שסובלים מדיכאון, או עם כל מיני בעיות , שחייבים מוזיקה כדי לשמוח. או נהג כדי לשמור על ערנות, או גננת ששמה שירים לתינוקות וכדומה...
אם זה כדי לחפש קולות אז את צודקת במאה אחוזים , רק צריך להיות אמתיים עם עצמנו.
הכל מתחיל ונגמר בזה... אבל אני לא מודברת על מקרי אונס של להשאר ערים וזה, אלא על מקרים שאנשים מקלים לעצמם ולפעמים אפילו ממש מזלזלים בזה.. אז יאללה על מי אתם עובדים? לחפש הקלות וכאלה? להתגבר על עצמינו במשך כמה שבועות זה לא סוף העולם...
צודק, והשאלה אם אותם המקלים באמת מאמינים וחושבים אחרת? או שפשוט ככה יותר נח? וזה כל אחד צריך לענות לעצמו.
מוסיקה זה ממש הכישרון והאהבה שלי!
למה זה לא טוב לשמוע?
מכיוון שכאשר מפתחים תלות אנחנו מפחיתים את יכולת השליטה שלנו באותו עניין,בצורה כזו במידה ויהיה באמת משהו שדורש את תשומת הלב שלנו,או שחשוב יותר לעשות, אנחנו עלולים להתפתות ולעשות את אותו דבר שפיתחנו תלות כלפיו דווקא.
בסיכומו של יום אנחנו מאבדים שליטה על ההתנהלות שלנו כאשר יש משהו שאנחנו לא מסוגלים להתנתק ממנו למען מטרות חשובות יותר.
מובן שאין פסול במוזיקה לכשעצמה (כל עוד השירים כשרים וכו') ,להפך באמצעות החיבור הזה גם ניתן לעשות דברים חיוביים מאד,וזה תלוי במגמה ובאדם.
אבל גם בדבר שניתן לעשות באמצעותו טוב ניתן להגזים ולצאת שכרו בהפסדו ולכן כדאי לשלוט.
אינני יודע לגבי הפירוש של התלות וספירת העומר באופן ספציפי,בהלכה יש הרבה דברים חיוביים שמשיגים דרך אגב בשמירתה,אבל זה דבר שצריך לשים אליו לב תמיד
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
