שירים בספירת עומר''הכל לטובה''

אסור לשמוע עכשיו שירים כי זה ספירת העומר. נכון,וממש קשה לי עם זה ואני עוד שניה בוכה.!

אני נמנעת מלשמוע שירים רועשים,אבל אני שומעת שירים שקטים ורגועים כי אני חייבת

וזה נותן לי שקט נפשי ומרגיע אותי.אבל אחרי כל שיר רגוע זה מכניס אותי לדיכאון אז אני שומעת אחרי זה

שיר שמח.לא שיא המקפיץ,פשוט קצת שמח כדי לא להכנס לעצבות של השיר הרגוע שאני שומעת.

וממש קשה לי בלי שירים וכל הזמן רק שיריםם שקטים.

קשה ליי עם זה,זה התרופה שלי!מה אני עושה?!ומה אתם עושים?

לנו בטיול היה היתר לשמוע שירים, לא משמחים..קיפודה

ויש איזה היתר לאנשים שזה עושה להם דיכאון.. בלנד"ר אני אשתדל להביא לך מחר  זה בכיתה..

לא הבנתי רגע.''הכל לטובה''

יש התר לאנשים שאם זה עושה להם דיככאון מותר להם לשמוע?

אני יכולה להקל לעצמי אני ירגיש מסכנה וזה לא טוב ואז אני לא יאמין בעצמי שנאי יכולה להתגבר

וכן אשמח אם תביאי לי מחר.תודה עצומה

סורי.. לא מצאתי את זה.. אני אבקש בלנד"ר מהרב..קיפודה


את אשכנזיה?תהילה רבקה
למצוא היתרים זה הכי קל..סתמישוו
זה באמת לא כזה פשוט לא לשמוע שירים אבל הייתי ממליץ לך ללמוד ת'נושא הזה, למה אנחנו לא שומעים שירים בימים האלה.. ואם תביני ת'עומק של העניין אולי כבר מעצמך לא תרצי לשמוע.. או לפחות פחות מאיך שאת עכשיו
אני יודעת שלספרדים יש קטע להקל בנושא הזה..תהילה רבקה
זה לא שלושת השבועות שאז יותר מקפידים..
כן, בסדר.. כל אחד יעשה כמו המנהג שלו ולפי פסיקת רבוסתמישוו
אנחנו אשכנזים, ושומעים שירים..יש לי סיכוי


אאמממממממממממממט1

בעקרון זה ממש אסור

והקטע הוא שתהיי בעצבות

אבל, נגיד אני קיבלתי אתר..

את צריכה לשאול את ההרב שלך

הרב שלי אמר לי שאם אני יודעת שבלי אני יהיה בדיכאון שיהיה קשה לצאת מימנו אפשר...

תלוי בבן אדם

אבל את צריכה לשאול רב שאת הולכת הלכה  לפיו ולא אותנו

מה דעה של נוער יכולה לפסוק?

איפה בדיוק כתוב שזה אסורהאש שלי


נשמה.. מזה מבינה אותך..הכל זה לטובה

אבל תנסי לקחת את זה באמת כמה שיותר לכיוון החיובי... שא מצליחה להתגבר על כל מיני מעצמך ולא בזכות דברים חיצוניים (אוף, יצא לי מבולבל,חצי חיוך) ונראלי יש היתרים..

 

בהצלחה!!!!

סליחה על השאלה אבל אפשר להבין את ההגיון?איש חשוב

כאילו בן אדם שוואלה שירים לא עושים לו כלום פשוט עוברים לידו אז אסור לו?

אבל בן אדם ששירים כן משפיעים עליו לטובה ובספירת העומר הוא באמת יהיה עצוב אם הוא לא ישמע אז לו יהיה מותר???חושב  מצטער אבל לא כל כך הבנתי את ההגיון....

לא הבנתי.. שירשת אלי?הכל זה לטובה


התכונתי בעיקרון לט1 אבל לא שרשרתי נכון...אז לשתייכןאיש חשוב


אני ינסה להסבירט1
אם בלי השירים הוא עצוב.. אז אסור לו כי הכוונה שהוא יהיה עצוב. אבל אם הוא בדכאון בלי שירים ברמה שיכול להיות איבוד אשתונות. ותאבון וכאלה אס אפשר לשאול רב
כאילו זה תלוי ברמה? לא יודע נשמע לי מוזר...איש חשוב


זה לא נכוןהאש שלי


פניני הלכה: בבקשה לקרוא את הכל בשביל שתבינו נכוןלחפש את האור
עבר עריכה על ידי לחפש את האור בתאריך ב' באייר תשע"ו 23:46

בס"ד

 

יש לקרוא מהתחלה עד הסוף כולל ההערה.

ואוסיף שבאופן כללי יש להמנע משירים עצובים.(אם אני לא טועה רבי נחמן מדבר על זה)

 

 

י – שמיעת מוזיקה ממכשיר חשמל ביתי

ההלכה מפרק ג - מנהגי אבלות בספירת העומר.‏ קישור ישיר להלכה.

לדעת רבים, אין הבדל בין שמיעת נגנים חיים לשמיעת נגינה דרך רדיו או מכשיר אלקטרוני אחר, וכשם שאסור לשמוע ניגונים של כלי זמר בימי ספירת העומר עד ל"ג בעומר ובשלושת השבועות, כך אסור לשומעם על ידי מכשירים אלקטרוניים. אבל לשמוע שירים דרך מכשירים אלקטרוניים בלא ליווי תזמורתי – מותר (אג"מ יו"ד ב, קלז; יחו"ד ו, לד). ויש אוסרים אפילו שמיעת שירים בלא ליווי תזמורתי דרך מכשירים אלקטרוניים, כי המכשיר נחשב כמו כלי זמר (ציץ אליעזר טו, לג, שבט הלוי ח, קכז).

אולם יש סוברים שהמנהג לאסור שמיעת כלי זמר בימים אלו אינו חל על שמיעת כלי זמר דרך רדיו או שאר מכשירים אלקטרוניים ביתיים, מפני שאין בשמיעתם חגיגיות כפי שיש בשמיעת נגנים חיים. ועוד שכיום הכל רגילים לשמוע ניגונים דרך רדיו וכיוצא בו, והשגרה שבזה ביטלה את החגיגיות והשמחה שבשמיעתם, והרי זה כשירה בפה שאינה אסורה בספירת העומר. ועוד שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים, שרק ניגונים של שמחה יש מקום לאסור בימים אלו גם ממכשירים ביתיים, אבל ניגונים רגילים וקל וחומר ניגונים עצובים אין לאסור בימי האבלות שבספירת העומר. והרוצה להקל רשאי לסמוך על דעה זו ולשמוע שירים רגילים ועצובים ממכשיר חשמלי ביתי, אבל לא ישמעם בקול רם, מפני שעוצמת הקול שממלאת את חלל החדר יוצרת חגיגיות מסוימת.

ונראה שלכל הדעות, הנוהג ברכב וחושש שמא ירדם, רשאי לשמוע מוזיקה כדי לשמור על עירנותו.12


  1. דעת האוסרים: אג"מ יו"ד ב, קלז, ובאו"ח א, קסו, נטה לחומרא, לאסור שמיעת כלי זמר בכל השנה, מפני אבלות החורבן, קל וחומר בימי ספירת העומר ושלושת השבועות. וביחו"ד ו, לד, אף שהתיר לשמוע כלי זמר בזמן הזה אסר לשמוע כלי זמר מרדיו וכדומה בספירת העומר ושלושת השבועות (אמנם בע"פ התיר לערוץ שבע כדי שיוכלו לקיים על ידי כך את הפינות התורניות). וכן דעת מנח"י א, קיא. גם רשז"א והרב אלישיב אסרו שמיעת כלי זמר דרך רדיו (שלמי מועד עמ' תנג). ובציץ אליעזר טו, לג, ושבט הלוי ח, קכז, אסרו אפילו בלי כלי זמר. ועיין בפסקי תשובות תצג, ד.

     

    אולם הסברות להקל חזקות: ראשית, כלי זמר אינו בהכרח ביטוי של שמחה, וכבר מצינו שניגנו בחלילים לקינה בעת הלוויה, עיין שבת קנא, א. וכן התיר הפמ"ג לנגן לפרנסה, והובא בבאו"ה תקנא, ב. ומהר"ם שיק יו"ד שסח, התייחס לחילוק שבין ניגון של שמחה לניגון של עצב, שניגון של עצב אינו אסור בימי אבל. (אמנם אסר שם ללמד ילדים מסוימים נגינה בשנת אבלותם, משום שכל לימודם לשחצנות ולא לפרנסה). מ"מ מצינו שרק ניגונים של שמחה אסורים. וכן משמע מלשון הרמב"ם בהל' תעניות ה, יד, כשעוסק באיסור ניגון אחר החורבן: "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר כולן. וכל מיני זמר… אסור לשמוח בהן ואסור לשומען מפני החורבן". לפי זה נראה שעיקר האיסור לשמוע כלי זמר הוא בשירי שמחה השייכים לריקודים ומחולות, אבל שירים רגילים, וק"ו עצובים אינם אסורים. עוד סברה העלה בשו"ת חלקת יעקב א, סב, ששמיעת רדיו וטייפ אינה בכלל הגזירה (או מנהג האבלות), כיוון שלא היו באותם זמנים. ואולי כאשר מכשירים אלו היו נדירים, היתה בשמיעתם חגיגיות, ולכן רבים חלקו עליו. אבל כיום שמיעתם שגרתית ואין בה שום חגיגיות, ולכן אינה בכלל מנהג האיסור. וכך דעת אבי מורי. וכעין זה כתב הרב שמואל דוד בתחומין יג. ועוד עיין להלן ח, ד. וכיוון שכל האיסור מצד מנהג, במקום של ספק, הלכה כמיקל. וכן נהג ערוץ שבע לשדר בימי האבלות שבספירת העומר שירים רגילים ולהימנע משידור שירים שנועדו לשמחות וריקודים.

    ולכל הדעות אסור לשמוע קונצרט, אף אם מדובר בניגון רגיל או עצוב, משום שעצם ההתאספות לקונצרט יש בה חגיגיות וממילא שמחה. וכן נלענ"ד ששמיעה בקול רם, גם של מנגינה בינונית, אסורה, מפני שעצמת הקול יוצרת חגיגיות מסוימת. ולכל הדעות מותר לנהג לשמוע מוזיקה כדי שלא להירדם בנסיעה. הן מפני שאין בכך כל כך שמחה, והן מצד חשש פיקוח נפש. ולמי שסובל מעצבות, גם המחמירים מסכימים שישמע מוזיקה בצנעה, כמובא בהלח"ב ז, 39. ↩

מותר לשמוע שירים בספירת העומר.משנאך ה' אשנא
את יכולה ללכת לפי הפוסקים שמתירים כי מי שאוסר לשמוע (אם הוא סובר שרדיו זה נחשב כמו האדם עצמו ולא כמו גלי רדיו עצמאיים) אז הוא באמת פוסק פסק לא מובן בעליל
מגניב שאתהמרגיש בנוח לחלוק במילים כאלה נחרצות על גדולים ממךט1
דבר ראשון אין לך שום זכות לדבר על מי שפוסק שאסורהאש שלי

הם יודעים ולא פסקו סתם.

 

ודבר שני?מאיר.

יש פוסקים שמתירים?

למה את אומרת שאסור?

אין לך שום זכות לחלוק על מי שפוסק שמותר, הם יודעים ולא פוסקים סתם

דבר ראשון למה אתה חושב שאני בת. דבר שני אני לא אומרהאש שלי

שאסור

 

השאלה היא על השפעת הקול בימי אבלותשואף לאור

ולכן הדברים רלוונטיים לגמרי.

לחפש את האור הביא קישור לפניני הלכה והדברים מוסברים, כמו גם מי מיקל באיזה אופן וכיוצא בזה.

העתבקצהובה

בשלחן ערוך או''ח סימן תצג סעיף א' שמנהג כל ישראל שלא להסתפר ושלא לישא אשה בימים אלה מפני האבל על תלמידיו של רבי עקיבא שכולם מתו מפסח ועד פרוס עצרת כמבואר ביבמות סב וכן בימי בין המצרים שהם משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב שמנהג כל ישראל להתאבל בהם על חורבן בית המקדש ולכן כתב המגן אברהם סימן תצג סק''א וסימן תקנא סק''י שאסור לעשות ריקודים ומחולות בימים אלה וכן כתבו האחרונים שם לפיכך בודאי שאסור גם כן לשמוע בהם שירים עם כלי נגינה.

מה כל כך מסובך לא לשמוע שירים?עובד ה'

אני לא שומע כל השנה. רק מידי פעם יוצא לי קצת.

יש אנשים שלא מסתדרים ככההאש שלי


כאשר אתה עובד ה'...חוני המעגל פינות
ועל הדרך מרצ. רצון עצמך זה לא נורא
אבל אם אתה עובד עצמך ועל הדרך מרצה רצון ה' זה כבר יותר מסובך ....
אשמח למקורות לאחרוינים...לא ראיתימאיר.

אני מכיר הרבה אחרונים שמתירים

הרב מלמד מתיר שירים לא שמחים.א"י זה קשה


תשאלי רב יתכן מאד שבמקרה כזה את לאאיש השקים
צריכה להחמיר

במיוחד שיש כאלה שסוברים שבספירה מותראיש השקים
לשמוע מוזיקה

להבדיל משלושת השבועות שאסור
אין בעיה שתשמעו שירים,אבלצהובה

לפחות אל תצדיקו תעצמכם,תאמרו שאתם עוברים על ההלכה!,כמוניאפאטיקורץ

למה ככה? באמת יש הרבה מקום להתיר..א"י זה קשה


אם היית מבררת לעומק היית רואה שזה לאאיש השקים
נכון.

כמדומני שהרב שמואל טל לדג' מתיר מוזיקה בספירה.

ובמצב של השואלת יתכן שמותר בץגם למי שאוסר
סורי אבל הרב טל לא מתיר....הכל טוב!!


מי אמר לך?איש השקים
הוא כןדי"מ
מוזמן לשאול את הבן שלו @ירא ורך לבב
לצערנוצהובה
הרבה רבנים היום מקלים בהרבה דברים עם סיבות מוזרות למדי שלעיתים אף מעזים לומר את הסיבות המגוחכות(לא מדברת על הרב שהוזכר-בכללי)ולכן עלינו לעיין בשולחן ערוך או בספרי הלכה ולא מספיק לקבל התרים והקלות מרבנים למינהם שהוסמכו ע"י מבחן בלבד
הרב טל גדול שבגדוליםאיש השקים
לצערנוefraim37

הרבה אנשים אומרים דברים עם כל מיני סיבות מוזרות למדי, שלעיתים אף מרשים לעצמם לפתוח את הפה על רבנים גדולים בישראל (לגבי הרב שהוזכר, רק נראה איזה שבחים קיבל ממתנגדיו).

ולכן עלינו לעיין בשו"ע ובספרי ההלכה וללמוד שהמג"א אוסר רק מחולות.

 

 

לא דיברתי על אף רבצהובה

אמרתי באופן כללי והבאתי ציטוט מהשולחן ערוך של מה שאסור.

הציטוט שהבאת לא אומר שאסור לשמוע שיריםמאיר.

כתבת כתבו האחרונים....והרב טל הוא גם אחרון עד כמה שידוע לי

רואה שלא הבנתefraim37

מה שעורר את חמתי זה משהו אחר.

כתבת: הרבה רבנים היום מקלים בהרבה דברים עם סיבות מוזרות למדי שלעיתים אף מעזים לומר את הסיבות המגוחכות. ועוד: אין בעיה שתשמעו שירים לפחות אל תצדיקו תעצמכם,תאמרו שאתם עוברים על ההלכה.

דבריך הם מצד אחד ביזוי תלמידי חכמים (שהעובר על כך, אין לו חלק לעולם הבא. המעיין החרוץ יביא את המקור ברמב"ם), ומצד שני מגוחכות (ג' בשורוק) שכן בציטוט שהבאת (אגב, מקובל בסוף ציטוט לכתוב ע"כ/עכ"ל כדי שנדע שמכאן מתחיל לשון המצטט) לא כתוב שום איסור לשמיעת שירים. רק מובא בשם המג"א שלא לעשות מחולות. זה שהתקבל להפוך את המחולות לאיסור שמיעת שירים גורף זה החידוש הגדול, ולא מי שאומר שהמשמעות שאסור לעשות מחולות הוא: "שאסור לעשות מחולות".

 

היום רבנים מקלים בכל מיני דברים. נכון. ההיתרים האלה לא נובעים מקלות ראש בפסיקת ההלכה, אלא מתוך מחוייבות לאמיתה של תורה וזהירות שלא לאסור את המותר (ידוע שהגר"מ אליהו זצ"ל ניזהר שלא לומר על אתרוג "פסול", אלא רק "עדיף לקחת אחר" וזה יכול להיות בדאורייתא). לאסור את המותר יכול להיות השלכות מאוד קשות כשפוסקים לקהל רחב. וכבר הורונו חז"ל:  "כוח דהתירא עדיפא" (גם כאן המעיין החרוץ יביא מקור).

והאגב, לא הבאת שום ציטוט משו"ע, אלא רק סיכום דבריו. אני בדקתי, בשו"ע, רמ"א ומשנ"ב מוזכר נושא המחולות רק בדרך אגב, בהקשר של סעודת אירוסין (קידושין) שמשנ"ב כותב וז"ל אבל לעשות ריקודין ומחולות נהגו איסור וכל שכן  בשאר רקודין ומחולות של רשות בודאי יש לזהר עכ"ל. ומשמע מכאן  שמחולות של מצווה 'רק' נהגו איסור. ולגבי מחולות של רשות, לכאורה יש בזה צד איסור. ובמילים אחרות, יש איזכור בדרך אגב למשהו שיתכן והוא רק מנהג. (ובלי לזלזל במנהג)

 

..צהובה
א.לא ציטטי מהשולחן ערוך ציטטי ממקום אחר. ב.לא הבאתי מכך ראיה לאיסור גורף לשמיעת שירים,כתבתי שהבאתי ציטוט של מה שאסור. ג. מסכימה עם זה,הבעתי את דעתי,את דעת הרב שלי ורוב רובם של הרבנים(מלבד של הציבור הדתי לאומי) ד.מחילה לא התכוונתי להתקיף אף אחד,פשוט הרבה פעמים יצא לראות שאנשים מאשרים את התנהגותם השלילית עם הקלות והתרים וזה הציק לי, כניראה שבאמת לא קשור לנושא זה. סליחה!
תשובותefraim37אחרונה

א. אשמח אם תשתפי אותי במקור לציטוט, סתם מסקרנות.

ב. לא הבאת ראיה לאיסור גורף לשמיעת שירים, רק כתבת שמי ששומע שירים שיודה שהוא עובר על ההלכה.

ג. לא ברור על מה זה מוסב.

ביום העצמאות מותר שירים לפי הרב טל או שאסור?מאיר.

האם נאמר שיש ליום זה משמעות שלילית ולכן יש חזי לאיצטרופי או שזה יום כמו כל יום אחר ואז נאמר שתמיד מותר?

כמו כל יום אחר.די"מ
הרב טל לא אומר שזה יום עם משמעות שלילית אלא שזה בעייתי לחגוג ביום הזה בגלל השלכות כאלה ואחרות.
אבל לא שהיום מצד עצמו בכל משמעות שלילית.
דוב, רצינות בלימוד זה יפהמאיר.

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיז עמוד א 

כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא, ובדחו רבנן. ולבסוף יתיב באימתא, ופתח בשמעתא. 

 

הנחתי כי הוא לא צם ביום העצמאות, זה היה בדיחה (שהתבררה ככישלון)

הערה כלליתחוני המעגל פינות

לפחות לכרגע זה נראה שהלך הרוח הוא בעד להקל [לא שזה דבר רע]

אבל חשוב לא לשכוח שאנחנו עובדי ה' ולא חלילה עובדי עצמינו

אם את בגלל זה בעצבות מותר לשמוע שירים אפילו בט' באב.די"מ
לפי הרב ליאור.
אשמח אם תתן קישור לדבריוחוני המעגל פינות


שמעתי ככה מהרב דביר טל.די"מ
מה נאמר? לא תשמעי? אין מה לעשותנער גבעות מצוי


דעת הרבה אחרונים שמותר לשמועקול מבשר ואומר
גם הפניני הלכה, גם הרב צפניה דרורי ועוד, מתירים לשמוע כל מוסיקה שאינה מביאה לידי ריקוד (מוסיקה מקפיצה של הרקדות).
לדעתם זה לכתחילה וזו לא עבודת ה׳ פחות טובה (לכל אלה שטענו דברים בסגנון).
תהני!
((כי אין פיסבוק

תקשיבי, אני אחד האנשים היותר מכורים למוזיקה שיש, כל שניה אני שןמע, בספירת העומר הפסכתי ואז בראש חודש פתאום קלתתי שאני פשוט מכורר... שאני תלוי בשימח של המוזיקה בשבילי, שאני צריך את זה... זה פשוט הוציא לי את כל הרצון לזה... 

תנסי להסתכל על זה כאילו את מתחברת לעצמיך בלי אמצעים חיצוניים...

 

אני באמת לא מבינהמשתדלת יותר

נראלי כאילו שכל הרעיון הזה של לא לשמוע שירים זה כדי שיכנסו לעצבות או לפחות שלא ישמחו אחרי הכל 24000 תלמידים נפטרו.... וגם אני חייה על שירים, אבל אני מרגישה שאם אני שומעת שירים כאילו אין לי יכולת עצמית ושליטה עצמית, אז אני אומרת לעצמי כאילו בחיאת זה כולה כמה זמן? חודש?! יותר או פחות... אז אני פשוט סופרת את הזמן ונשאר כולה עוד שבועיים, נראלי אני אשרוד, וחוצמיזה תמיד יש ווקאלי\אקפלהחצי חיוך 

חס ושלום.די"מ
אסור להיות בעצבות.
"תחת אשר לא עבדת את יי אלהיך בשמחה ובטוב לבב".
אז מה כל הקטע של מנהגי אבלות?משתדלת יותר

אם לא בשביל שניהיה עצובים? או בשביל שמה כן?!

אבלות זה לא עצבותדי"מ

20160515000833.amr

ממליץ לך לשמוע את השיעור הזה של הרב דביר טל.
אשתדל, תודה.משתדלת יותר


תשתדלי יותר..סתמישוו
הרב מלמד מתיר לשמוע באם פי לבדחן הכתב

וגם זה כדי לא להיכנס לעצבות אז מותר 

מזתומרת?!משתדלת יותר

באמפי לבד ולא? ואני לא מבינה מה הביגדיל בלהכנס לעצבות זה לא עצבות ממש זה רק קצת באסה על זה שאין שירים לא?! ואני אחת שמכורה לשירים והאוזניות עלי 24\6.  ממילא עוד שבועיים ל''ג בעומר וכבר יוצאים מיזה. אז חברה לשחרר...

ומה הבעיה בלשמוע שירים?די"מ
מבחינה הלכתית?משתדלת יותר

כי נוהגים מנהגי אבלות על 24 אלף תלמידים, ואחד ממנהגי האבלות זה האיסור לשמוע שירים.

מצחיק להשוות שירה של פעם לשמיעת שירים בפלאפוןדי"מ
עובדה שזה אותו נסיון גם היום!משתדלת יותר

וכמו שפעם זה היה ממש קשה (עובדה שאסרו את זה) ככה גם היום הנפש נשארה אותה הנפש וככה גם השפעת השירים עליה (לא נראלי הסברתי את עצמי כ''כ טוב אבל שיהיה)

מי אמר שפעם היה קשה?די"מ
הכוונה היאחן הכתב

שלא לשים שירים בעצמה שכולם ישמעו ובפורומים של ציבור, אירועים , רדיו וכדומה, אבל אם זה לבד באזניות וכדי שלא תהיי בעצבות אז זה לא נורא, אבל בכל מקרה, אם זה קצת באסה וזה לא כזה נורא, אפשר להחמיר,  ולשמוע  ווקאלי, אבל תדעי שאפשר במצבים מסוימים להקל 

וזו השאלה שלימשתדלת יותר

אנחנו עד כדי כך חלשי אופי שבמשך כמה שבועות של איסור שמיעת שירים אנחנו לא עומדים ומחפשים הקלות?

מסכים. צודקת.סתמישוו
יש מצבים יותר מורכביםחן הכתב

למשל יש אנשים שסובלים מדיכאון, או עם כל מיני בעיות , שחייבים מוזיקה כדי לשמוח.  או נהג כדי לשמור על ערנות, או גננת ששמה שירים לתינוקות וכדומה...  

אם זה כדי לחפש קולות אז את צודקת במאה אחוזים , רק צריך להיות אמתיים עם עצמנו.   

להיות אמיתיים עם עצמינו....משתדלת יותר

הכל מתחיל ונגמר בזה... אבל אני לא מודברת על מקרי אונס של להשאר ערים וזה, אלא על מקרים שאנשים מקלים לעצמם ולפעמים אפילו ממש מזלזלים בזה.. אז יאללה על מי אתם עובדים? לחפש הקלות וכאלה? להתגבר על עצמינו במשך כמה שבועות זה לא סוף העולם...

וזו השאלה שלידי"מ
אנחנו עד כדי כך חלשי דעת שלא מבינים שלא כל דבר שאמרו לנו שזאת ההלכה זה באמת ככה ומי שעושה אחרת הוא לא בהכרח מקל אלא פשוט חושב אחרת
אנחנו מביניםמשתדלת יותר

צודק, והשאלה אם אותם המקלים באמת מאמינים וחושבים אחרת? או שפשוט ככה יותר נח? וזה כל אחד צריך לענות לעצמו.

לעניות דעתי,א"י היפה
הקטע הזה של לא לשמוע שירים הוא יותר מרק מלנהוג מנהגי אבלות.. זה גם הקטע של להשתחרר מהשיעבוד שלנו לשירים. אני גם מכורה למוזיקה וחברות שלי שומעות וזה מאוד קשה אבל בואנה, ה33 ימים האלה זה פשוט קורס גמילה!! זה גומל אותנו מההתמכרות הזאת לשירים. כשמקשיבים לשירים זה צורך לעזרים חיצוניים כדי לבלות את הזמן שלנו עם עצמנו. אדם צריך להיות מסוגל לשבת עם עצמו ועם מחשבותיו לפחות כמה דקות ולא ברגע שיש לי זמן פנוי אז לתקוע שני חוטים באוזניים.. הימים האלה מלמדים אותנו להקשיב לעצמנו!!!
אבל למה בכלל צריך להגמל משירים?!''הכל לטובה''

מוסיקה זה ממש הכישרון והאהבה שלי!

למה זה לא טוב לשמוע?

 

לא טוב לפתח תלותשואף לאור

מכיוון שכאשר מפתחים תלות אנחנו מפחיתים את יכולת השליטה שלנו באותו עניין,בצורה כזו במידה ויהיה באמת משהו שדורש את תשומת הלב שלנו,או שחשוב יותר לעשות, אנחנו עלולים להתפתות ולעשות את אותו דבר שפיתחנו תלות כלפיו דווקא.

בסיכומו של יום אנחנו מאבדים שליטה על ההתנהלות שלנו כאשר יש משהו שאנחנו לא מסוגלים להתנתק ממנו למען מטרות חשובות יותר.

 

מובן שאין פסול במוזיקה לכשעצמה (כל עוד השירים כשרים וכו') ,להפך באמצעות החיבור הזה גם ניתן לעשות דברים חיוביים מאד,וזה תלוי במגמה ובאדם.

אבל גם בדבר שניתן לעשות באמצעותו טוב ניתן להגזים ולצאת שכרו בהפסדו ולכן כדאי לשלוט.

 

אינני יודע לגבי הפירוש של התלות וספירת העומר באופן ספציפי,בהלכה יש הרבה דברים חיוביים שמשיגים דרך אגב בשמירתה,אבל זה דבר שצריך לשים אליו לב תמיד

^^ להיות מכור זה אף פעם לא טובא"י היפה
להיות מכור זה לאבד את השליטה על עצמך.. זה להיות חייבת לשמוע מוזיקה כל הזמן (גם כל התמכרות אחרת) ושהמוזיקה תנהל אותך ולא את אותה.. אנחנו צריכים להיות אדונים על החיים שלנו ולא הם עלינו!
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך