כל כמה זמן גוזרים לבת7 חודשים כל היום שורטת
ולא נותנת לגזור לה
עשיתי בשינה עבד אבל פרך...
כל כמה זמן גוזרים לבת7 חודשים כל היום שורטת
ולא נותנת לגזור לה
עשיתי בשינה עבד אבל פרך...
אני יושבת ליד השולחן , התורן יושב עלי מגיש את הידיים קדימה .
בזמן שאני עושה יד אחת (כמה שניות ) הוא מקבל משהו טעים או איזה צעצוע ביד השניה . וכך גם כשמחליפים ידיים.
אחרי שסיימנו הוא/היא מראים לאח השני את האצבעות וכולנו מחמיאים לו כמה שהוא יפה ונקי..
הקטנה שלי בת שנה וחצי .
בגיל יותר קטן ,עשיתי תוך כדי שינה. העברתי את הילד/ה ,אחרי שנרדם, שישכב על כרית הנקה לידי. וגזרתי.
אמא_מאושרתותודה על התשובה.
אני לא אוחזת את התינוק אלא מניחה אותו על הברכיים שלי ורוכנת אליו וככה כשהוא עסוק בהנקה אני צ'יק צ'ק גוזרת לו יד אחת, מחליפה צד, וגוזרת יד שניה.
היום כשהבת שלי יותר גדולה, אני גוזרת לה ציפורן אחת מיד ימין ואח"כ מיד שמאל ושוב ימין ושוב שמאל.
ככה זה פחות מרגיז אותה
נגיד: "הנה מר אגודל - הוא ממש מגודל" ותוך כדי גוזרת.
"גברת קמיצה - פשוט פצצה" "גברת אמה - כל כך מקסימה" "גברת זרת - ממש מגודנרת" ורק לאצבע עוד לא מצאתי חרוז.
מגיל 0 גוזרת ככה, והם רגועים יחסית. אני חושבת שאם את משדרת רוגע אז גם הם. אצל הבכור גזרתי מתוך שינה וסתם תסכל אותי. כל השאר - מגיל 0 תוך כדי סיפור והם אוהבים.
אצל הרביעי, גזרתי לראשונה בגיל חודשיים, עד אז קילפתי.. הייתי בטוחה שיתנגד קצת - אבל הפשוש פשוט הפציע חיוכים והיה נראה שהוא ממש נהנה מהמגע! איזה פשושון הילד הזה, פשוט נשמה טהורה...
אגדול מגודל, אמה מקסימה, גברת זרת, קמיצה משפריצה.
וגם לי אין חרוז לאצבע...
אני לא מצליחה לשמור עליהן שלאיתפזרו...
אני גוזרת לפשושית כשהיא ישנה אז אין בלגן.
גם לעצמי אני גוזרת מעל טישו.
זה הרבה יותר נוח מאשר להתכופף מעל השרותים או משהו אחר.

של תינוקות ובטעות קצצתי לו את האצבע![]()
מאז אני גוזזת רק עם מספריים... גם לי זה מאבקים, הוא בן 8 חודשים, אני לא מבינה איך סיפורים תופסים את הילדים שלכם בגיל חצי שנה, אצלי זה ממש לא מעניין אותו, אפילו כשאני שרה הוא עושה טובה ומסתכל עלי חצי דקה... אולי אני לא מספיק מעניינת...![]()
חדשה ישנהמי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות