לפעמים תמימה מידיי

זה לא העניין. הרגש לא תמיד קל לא להתחשב בשכל הקר שבאמת מבין ש"היא לא שלו".
 

יותר מציקה.

לציין דבר מובן מאליו שכלי, למישהו שכותב על משהו רגשי...לא יודע, זה לא כזה נכון לדעתי. בטח כאשר - וזה באמת לא במטרה להעליב חלילה - כאשר את בת, ולא בן ולכן גם לא מסוגלת לגמרי להבין את הצד שלו בעניין (בניגוד אולי אליי ואל אחרים כאן שהגיבו בסגנון דומה לשלי...).

אבל לא התכוונתי לפגוע. רק להעביר את המסר שהרגש הוא כאן השליט בפוסט הזה.

לו ברגע הזה, זה מרגיש גם שכלי מידי, וגם, במחילה, קצת חסר טאקט - הרי זה ברור שהיא לא שלו. ברגע שהיא התחתנה זה נחתם סופית - היא לא שייכת לו. את לא צריכה להגיד לו דבר כזה שברור לו מאליו. צריך רק לעודד וכו'... לא צריכים להגיד לו "אתה צודק" וכו' אלא בעיקר להבין ולחבק (תיאורטית).

התפללתי לה' הרבה הרבה שינקה וירפא את לבי. לילה אחד, כמה חודשים אח"כ (כן, זה היה תהליך ארוך...), חלמתי שאני הולכת בקניון ופתאום רואה אותו מרחוק, מהגב, ועל הכתפיים שלו ילד, וידעתי בחלום שזה הילד שלו. וזה כאב, כי רציתי שהילד הזה יהיה גם שלי (הוא היה חמוד אפילו מאחורה, ראש בהיר, כתפיים רכות, חולצת מלחים מתוקה). כשהתעוררתי ידעתי שה' מבריש ממני סופית את כל שאריות הגעגועים שעוד נותרו. זהו, הבחור הזה סופית לא שלי. ועכשיו הלאה.

אני מבינה אותך מאוד. זה כואב. אבל תדע שהכאב הזה סופי. תן לעצמך כמה ימים להתאבל, ואז תסתום עליה את הגולל. זהו. נגמר לעולם ועד. והיי, אישתך ממתין לך, והיא רוצה את לבך בריא ושלם ופתוח...

ליבי איתך... יהי רצון שדווקא בזכות זה שהיא התחתנה. הרגש ירד אט אט עד שתפנים עד הסוף שכבר בעצם אין כלום (אני לא תמים, ברור לי שלמרות מה שיגידו לך בזעזוע "מה נראה לך בכלל שאתה חושב שאתה "אוהב" אותה, היא נשואה! וכן הלאה - למרות זה, מי שלא עבר את זה לא יבין עד כמה זה קשה, ומצד שני, הזמן עושה את שלו בשילוב המציאות שמשתנה. לפעמים זה לוקח מהר מאוד ולפעמים לוקח זמן רב - העיקר לשאוף ולא לתת לרגשות כאלו להשתלט עליך סופית בלי לחשוב שהם בעייתיים).

ב"הצלחה, אח יקר! שתמצא מהר מהר את זאת שמיועדת לך וזה הכי יעזור לך להבין שכבר אתה אוהב בכלל מישהי אחרת לחלוטין (אותה זאת שאתה יוצא איתה, ותתחתן איתה וכו'...). 

לשאול את עצמי 3 שאלות לפני שאני מתחיל מע' יחסים רצינית עם מישהי,
ככה למדתי להסתכל על אהבה-
האם אני רוצה שהיא תהיה מאושרת?

האם אני יכול להיות מאושר מהאושר שלה?
האם היא יכולה להיות מאושרת איתי?

אם שתי התשובות הראשונות חיוביות, זו אהבה, אם השלישית חיובית, אז שווה לנסות.

היסוד של אהבה, הוא לימד אותי באותו זמן היה הרצון שהשני יהיה מאושר, יותר מהרצון

שלי להיות מאושר. זה המבחן בעיני- לאהבה אמיתית של האחר- כשהאושר שלו מתנגש

עם האושר שלי. היו כמה שהיו והלכו- ונתתי להן ללכת, כי האושר שלהן לא היה אצלי,

וידעתי שכל עוד לא אוכל לתת להן ללכת להיות מאושרות במקום אחר- אז אני אוהב את עצמי

דרכן, ולא אוהב אותן, ולכן אין טעם בלהמשיך ולמשוך את זה.

בסופו של דבר מצאתי את מי שנשארה. אבל אני יודע שהעיקר זה שלושת השאלות הללו.

אני לא אשקר..אני מאמין שיום אחד היא עוד תהיה שלי ..

עדיף שתשקר. בסופו של דבר תחזור על זה מספיק פעמים וגם תאמין לעצמך. ואז זה יהיה אמת. 

ומה זה בכלל 'היא תהיה שלי'? היא לא של אף אחד. 

היא נשואה, וכדאי לך מהר מאד להוציא אותה מהראש. גם לטובת אשתך לעתיד. 

נניח, אפילו ח"ו יקרה משהו בינה לבין בעלה, אתה יודע מה הסיכויים שאתם תחזרו אחר כך, ושהיא עדיין תמצא חן בעיניך? או שהיא תחשוב פתאום שזה כן רלוונטי להיות איתך?

אז תשקר. שוב ושוב ושוב. 

יש מושג "שמא יקדימנו אחר ברחמים" אם אני מצטטת נכון

שיתכן מצב שאדם יקדים מישהו אחר להתחתן עם מישהי אע"פ שהיא הזיווג של הראשון כי השני התפלל להתחתן איתה והוא שינה את מה שנקבע מלכתחילה

זה מצב מסוכן שבו אדם מתחתן לא עם מי שנקבע לו וזה בגלל שהוא מאוד התפלל על זה

אסור לך לחשוב ככה ולקוות במיוחד שהיא התחתנה כי אתה יכול ח"ו רק להרוס...

ביחוד שאם היא התחתנה עם מישהו אחר, אתה צריך להכניס לך לראש שהיא לא הזיווג שלך!! לא, פשוט לא!!

ואפילו אם תגרום לשינוי הסדרים ע"י תפילה מי אמר לך שבכלל יהיו לך חיים טובים עם מישהי שלא יועדה לך מלכתחילה??
 

אל תכניס את עצמך בכלל למחשבות כאלה, תשחרר,אחרת אתה לא פנוי להכיר בחורה חדשה, לנסות להתחבר אליה. ותאמין שבעז"ה היא תבוא הבחורה המדהימה שלך ואז תגיד 'איך בכלל יכלתי לאהוב את ההיא, זאת מושלמת!!'

תאמין ותתפלל על זה שבקרוב בעז"ה תמצא את זיווגך!

המון הצלחה ובשורות טובות

אני חושב שהייתי פעם במקום שלך ואני לא כ"כ יודע איך לומר לך...

בדבר אחד אני בטוח, ככל שתכריח את עצמך מהר יותר להפנים בשכל וברגש שזה נגמר סופית (בלי להשאיר שום פתח ואולי) ככה החיים שלך יוכלו להתפתח ולהתקדם טוב יותר ומהר יותר.

רק בריאות לשנינו
ובהצלחה!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?