וזה היה בשביל לא ליפול. זה אפילו לא מתחיל להיכנס לגדר נגיעה של חיבה שאסורה. 

חברה שלי סיפרה לי שהיא ראתה מישהו חמוד באוטובוס אז היא לקחה את הפאלאפון וכתבה פנוי?

הוא לקח וכתב וואלה כן ונתן לה את המספר שלו ועכשיו הם יוצאים..

אז סתם מעניין אם הייתם זורמים אם בת הייתה פונה אליכם ככה?

כשאני חושב על זה עכשיו אמרו לי כאן בנות שאם מישהי מחייכת זה מראה שהיא בקטע שלך..

אז פעם שהייתי בן 16 מישהי עברה לידי וחייכה חיוך של החיים ושאלה אם יש לי שיחה..נראלי רצתה לעשות טריק ולהתקשר לעצמה שיהיה לה את המספר שלי חח ..אבל אי אפשר לדעת ..

כוונתי היא שהבנים יתנו טיפים לבנות איך להתחיל.

איכשהו זה יצא שיכפול של השרשור של @ammyy admin

 והנה לך, קרדיט.

בעדינות אם הוא פנוי. אם זה לא נוח לך, את יכולה גם לבקש ממנו עזרה ו/או לפתח שיחה (רוב הסיכויים שאם הוא דוס הוא לא יבין את ההבדל בין סתם בקשת עזרה לנסיון התחלה... לכן גם אם נראה לך שהוא לא מנסה להתחיל איתך - זה לא אומר שהוא לא בכיוון. אם תפתחי איתו שיחה זה יכול לעזור...) ולראות לאן זה זורם. לפעמים, בנים לא הכי חדים בעולם (בלשון המעטה) ואם את רואה שהוא לא הבין שאת חותרת למגע - אז אפשר לשאול יותר בישירות (נראה לי מתאים, אתה פנוי? או משהו בסגנון). 

העצה הכי חשובה לדעתי - אם את רוצה שיצא משהו (במיוחד אם הוא דוס) - תנסי ליזום (כמובן, בעדינות ובטקט) יותר פדיחה זה לפרסם פה עוד שירשור מיותר של "ראיתי אותו והוא ראה אותי אבל אני לא יודעת מה לעשות" - פשוט תעשי.

בתור דוס זה דווקא לא נראה לי חוסר צניעות שהבת תיזום, וכן, לרוב הייתי זורם עם זה.

בהצלחה 

אלא שאז נוסף המשפט הזה:

"אל תשכחו שאתם פונים לבת, ושיש כללי צניעות בסיסיים. חוצמזה שזה לא הכי מקובל בעולם בשביל בנות."

מבלבל ..

שיטת הפתק שנכתבה פה גם ממש מצאה חן בעיניי... תכל'ס אני חושב שבנים יזרמו עם כל סיטואציה,

וגם אם זה ממש לא מתאים הם יחייכו ויסרבו בנימוס... בלי פדיחות, בלי עניינים. בנים הם בגדול אחלה 

לא נביך אתכן, באמת.

בנימוס, בחיוך, בצורה ישירה וברורה. זה הכל.

*היום ישבה מאחוריי מישהי באוטובוס ובהתה בי, והיה נראה קצת מתאים למען האמת, אבל לא הייתי בטוח

אם היא מעוניינת או פשוט המומה מזה שאני במדים  בקיצור, תהיו ברורות בבקשה....

רק לא לפנות אל בת.
זה התחום שמפחיד גברים יותר מכל, באמת!
אין דבר שגבר פוחד ממנו יותר מאשר אישה, זה הוכח מדעית חחחח  (סתם בצחוק, לא יודע אם באמת הוכח מדעית, אם עדיין לא - אני אוכיח את זה בעתיד או בעצמי או בעזרת אנשים שיעבדו בשבילי להוכיח זאת )

כי בשפת המקור זה נשמע יותר טוב. 

#עילאי_ומתנשא

לא חשבתי על החרוז. 

באנגלית זה סתם 'משחק מלים' (אם אפשר לקרוא לזה ככה): 

women - can't with them, can't without

כל חללי מערכות ישראל בגללך..

אולי בגלל שאני נראה כמו ילד במדים 

אבל בבקשה אל תבהו בי.. זה מבלבל

זה לא מכבד

לא צריך טבעת... 

אם כבר טבעת מתי שהוא מוריד אותה האישה מקבלת SMS...

ותראינה אם הוא לובש טלית או לא (עוזר אצל חלק מהאשכנזים)... 

והאם זה חייב להיות כאן ועכשיו (פגישה חד פעמים ברחוב/חתונה וכו', כשממש נראה לך משום מה אבל את לא יודעת אם תראי אותו שוב אי פעם אם לא תמהרי ממש עכשיו) - ואז לכל הפחות לדאוג לקבל פרטים שלו מצד שלישי שנראה לך שמכיר אותו באותה סיטואציה, או לפנות ישירות

או שמדובר במצב שבו את יכולה לברר/לפנות בניחותא יותר (נניח התנדבות משותפת קבועה/גר בשכונה שלך וכו'...).

ואני מאמין שלמרות רוב הסטיגמות שיש בנושא - חלק ארי מהבנים יעריך מאוד את זה שהבת תפנה ובסבירות די גבוהה גם יסכים לצאת (כל עוד אין מניעות חיצוניות אחרות ליציאה).

רק על עצמי לספר ידעתי, עד היום כבר 3 בנות הציעו לי דרך עצמן לצאת, ועוד אחת די הבהירה לי שהיא רוצה שאזמין אותה לצאת (ואכן יצאנו אז...כמובן שעם כל הבנות האלו, אני לא נשוי, אפילו לא עם אחת מהן אבל רק על האומץ והתעוזה מגיע הן יישר כוח עצום! גם במקרים שזה לא הצליח או שאפילו לא יצאנו כי היו לי סיבות אחרות שלא קשורות אליהן, לא לצאת. עם כולן, כבר על עצם הפנייה שלהן, על כל המשתמע מכך - כבר על זה יש להן מספיק נקודות זכות כדי שהסיכוי לצאת איתן גובר ממש. כי אני מאמין שבניגוד לבנים שאם הם פונים למישהי שתצא איתן, הרבה פעמים זה יכול להגיע ממקומם לא הכי רציני ומלא, או ממקומות רדודים בנפש - אישה לעומת זאת, בגלל כל המחסומים הסטיגמטיים וכו', עד שהיא פונה למישהו בעצמה - זה מעיד ששקלה את זה הרבה ובאמת היה לה יסוד כלשהוא אמיתי ופנימי להאמין שזה יכול להצליח).

אני מעריך בת שמוכנה לנפץ מוסכמות כאלו ולהתחיל בעצמה - גם אם בתכל'ס לכאורה הגבר הוא זה שצריך לחזר אחר אבידתו, זה לא סותר - אם האישה רואה את הגבר ומאמינה שזה יכול להתאים אבל הוא לא שם לב אליה וכו', זה ממש לגיטימי ויה וחמוד שהיא תתחיל איתו בצניעות.

מכתב, צד שלישי, פתק או פנייה ישירה, עם שאלה מקדימה או משהו בסגנון - זה לא משנה. העיקר שזה ייעשה בנימוס ומתוך נתינת תחושה שבאמת הוא לא צריך להרגיש לא נעים לסרב אם לא נראה לו, או אפילו נתינת פתח "להתחמק"/"לדחות את ההחלטה" בהבנה שאולי קשה לבנאדם לענות על המקום... - כאשר נותנים מצד אחד את הספייס לגבר, ומצד שני כן מראים לו את הרצון לחיבור ולקשר - גם אם זה לא יקרה ישר, לאחר כמה זמן כשיעכל את זה, סיכוי רב מאוד שהוא יבחר ללכת על זה.

לא  יודעת אם אני הייתי סומכת על שיקול הדעת שלי כשמישהו מוצא חן בעיני (וזה לא קורה הרבה). 

הרי אני לא באמת מכירה אותו, זה הדימיון. מה שעובד שעות כפולות אצל רוב הנשים.

מעניין לשאול נשואות איך הן מגדירות את תחושת הבטן שלהן לפני שהן נפגשו עם האחד.. 

תחושת בטן היא לא מדע מדוייק.. אני דיי סקפטית בקשר אליה (בשלב שלא מכירים, לא אחרי שהיא צפתה בו מהבי"כ וכדו')

לא יודעת אם זה קיים אבל אני רואה חובה בגורם שלישי כי הרב פעמים מציאת החן מעוורת את האדם.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?