from http://www.shirisraeli.co.il/search?&search=%D7%91%D7%95%D7%90%D7%99

|

7

 

אבל רק אותו ואחרי זה זהו.

כי בכלל לא באלי נופש

 

הכל מבולבל לי.
אני מבינה למה לא אבל אני מבינה גם למה כן.
כרגע החלטתי לא להתעסק בזה, בכל מקרה אני לא אומרת הלל, גם אם אני חוגגת וגם אם לא. אז זה לא באמת משנה.
אז אני אבוא לטקס של היישוב ומחר אעשה על האש.
לא חוגגת מאידיאל, סתם פשוט.
פוף. לוידעת
אני עוד צכה לברר את זה יותר

פוף כמה שזה מעצבן.

שמעו, אנשים.

כל אחד יעשה מה שבאלו.

אבל שתדעו לכם,

שהמדינה היא לא סתם.

בלי המדינה הייתם עכשיו נרדפים,

ומוכים, ונפחדים, וחוששים, ואולי בכלל לא הייתם נולדים,

כי ההורים שלכם היו נפחדים, מוכים, חוששים, או אפילו ח"ו מתים.

 

ובלי המדינה לא הייתם מוגנים, ולא היה לכם איפה לחיות,

ולא הייתם מכירים את רוב האנשים הטובים בחייכם

והיה לכם רע

והיתה נגדכם אנטישמיות

 

והמדינה היא חשובה

לכל בנאדם

גם אלה שחושבים שהיא עושה דברים רעים,

בסופו של דבר, עדיין הם מחוברים לארץ הזאת.

 

ולדעתי, זה ממש חשוב לחגוג את יום העצמאות.

 

וחוץ מזה,

זה כמו שתחליטו פתאום שלא באלכם לחגוג את פסח

לוידעת למה..

 

והרבנות אמרה שצריך לחגוג.

אז חוגגים.

 

ולדעתי זה חשוב.

אבל, תעשו מה שבאלכם בראש..

אבל בגלל שאני עדיין לא בטוחה בעמדה שלי אני לא רוצה לפתוח על זה דיון, בסדר?
אז כל אחת תלך על פי דעותיה והוריה ובעז"ה נתדיין על זה בעתיד.
ובכלל אני שונאת פוליטיקה ככה ש..

from http://www.shirisraeli.co.il/search?&search=%D7%90%D7%A0%D7%99

|

6

ולדעתי יש עניין שבנות בגילאי תיכון (וגם בנים שהם ילדות) מדי פעם ידלגו על הימים האלו.

אני חושבת שלא.
אין שום היתר לנערים לא להעצים את היום הזה ולא להזכיר את החללים.
הם נהרגו בשבילי בדיוק כמו שהם נהרגו בשביל המבוגרים.

אין עניין לשקוע באבל, אנחנו זוכרים ומכבדים ולא מפתחים נטיות אובדניות.
לא צריך להכאיב בכוח.. אם זה יותר מדי אפשר לתת לעצמך זמן שקט.
המטרה היא לכבד את הנופלים לא להפוך לחבורת ילדות שמתבכיינת.

תלוי אם זה כאב בריא של זיכרון או כאב מזיק של ייאוש.

לוקח לפעמים קצת זמן להבחין ביניהם