ככה זה כתוב בתנך

לא זוכרת עכשיו איזה רב שמעתי שאומר אתזה, אבל הוא אמר שאלוקים זה ליצור שם חדש לה' ולנו אין את הזכות לעשות את זה.

המפורש ואת לא אומרת אותו, בדיוק שאלתי את אבא שלי על זה והוא אמר שזה אסור לומר ככה. זה היה נורא מעצבן לשמוע)

להגיד - אין בעיה מעיקר הדין לומר אלהים.

אבל מי שמוחק או מאבד את אחד משמותיו - עובר על איסור דאוריתא, לכן אם כבר - אז צריך להזהר בכתיבה.

ונראלי אני בכלל לא אומרת הרבה אלוקים בכללי, ככה שלא יוצא לי הרבה פעמיים להיתקל בזה..
אמ. ונכון, עכשיו אני נזכרת שזה מה שאבא אמר

בכתיבה, חשש שיגיע למחיקה או איבוד [כפי שכתבת].

בדיבור - חשש שמתוך הרגל להזכיר את השם יגיעו להזכרה לבטלה, הזכרה במקום מטונפים, או מקומות של אי צניעות, שכולם איסורים גמורים. [נדמה לי גם שכולם מדאורייתא, אבל איני בטוח].

 

איך למעשה ראוי לנהוג? זה לא התפקיד שלי לפסוק..

בכתיבה, אם כתבת אכלת אותה, זה חייב גניזה. ובאמת אין בעיה לכתוב, אבל אם כותבים - צריך להיזהר.

בדיבור, זה אולי יקרה בעתיד משהו, וזו גזירה חדשה שאי אפשר לחדש. ותמיד צריך להיזהר לא להגיד איסור.

 

ד"א, אשמח מקור לזה שהם דאוריתא.

הזכרה לבטלה נלמדת מ"לא תשא" - "ליראה את השם הנכבד" (רמב"ם הלכות שבועות פרק יב, היה זכור לי שזה בכלל לא תשא, אבל אין לי כרגע מקור).

במקומות של אי צניעות - ולא יראה בך ערות דבר (משנה ברורה סי' עה ס"ק יט).

במקומות מטונפים - והיה מחניך קדוש (משנה ברורה סי' עט ס"ק ב).

 

באופן כללי, חלק מהזהירות האישית של האדם, זה שלא להכניס את עצמו להרגלים שיגרמו לו להכשל בטעות באיסור, לפי איך שהוא מכיר את עצמו. 

 

[יש גם מנהגים, שעם ישראל או קבוצה מתוכו עושה לעצמה סייג, כמדומני שזה קיים באיזהו שהיא רמה בנושא הזה, לא בדקתי לעומק מה בדיוק נהוג בנושא הזה, אצל מי, והאם זה מחייב].

 

אין לי תשובה חד משמעית

בפועל, כשזה בהקשרים של ציטוטים אז ב-ה' (נניח "צלם א-להים")

אבל סתם ככה בדיבור של חול ב-ק'.

 

לא יודעת, אני צריכה לשמוע דעה מוסמכת כדי לדעת איך נכון לומר.

כי למרות שזה חילול של אינטימיות חמודה כזאת של שמירה על המילים, יש בעייתיות מסוימת בלהמציא לו כינויים חדשים.

ק"ו לקב"ה. 

הלכתית- (פנה"ל)

להלכה מוסכם שהלומד גמרא רשאי לקרוא את השמות המוזכרים בה (מ"ב רטו, יד). אמנם בפועל רבים נוהגים שלא להזכיר את שמות השם במפורש בעת שלומדים גמרא, אלא במקום שנאמר בפסוק 'אדנ-י' אומרים 'השם', ובשמות שיש בהם אות 'ה', מחליפים אותה באות 'ק'. למשל במקום 'אלוהים' אומרים 'אלוקים', ובמקום 'אלוהינו' אומרים 'אלוקינו', ובמקום 'י-ה' אומרים 'קה'. והיו בין הפוסקים שחיזקו מנהג זהירות זה (ערוה"ש רטו, ב), אבל רוב הפוסקים סוברים שעדיף לקרוא את הגמרא תוך הזכרת השמות במפורש (שאלת יעבץ ח"א פא; ועיין אג"מ או"ח ח"ב נו, ויחו"ד ח"ג יג).[13]

בתלמוד מוזכרות גם ברכות, ונחלקו הפוסקים אם לקרותן תוך אזכרת שם שמיים או לא. לדעת ה'שאלת-יעבץ' (ח"א פא) יש לקוראן תוך הזכרת שם שמיים. אבל רוב הפוסקים כתבו שאין להזכיר את השם בקריאתן, שאם יזכיר את השם ייחשב כאומר ברכה לבטלה. ולכן ישנה ויאמר 'השם' במקום 'אדנ-י', ו'אלוקינו' במקום 'אלוהינו'. אבל כאשר מלמדים קטן או אדם שעדיין איננו יודע לברך, אזי מקריאים לפניו את הברכה תוך אזכרת השם, ואף הוא חוזר ומתרגל את הברכה באזכרת השם. ולאחר שכבר למד כיצד לברך, כשיקרא בתלמוד את נוסח הברכות יאמר "השם אלוקינו" ולא יזכיר שם שמיים במפורש. וכך פסק בעל ה'משנה-ברורה' (רטו, יד, עפ"י המ"א וא"ר והגר"ז ועוד).

 

הערה 13- גם כאשר רוצים לשבח את הקב"ה בתוך דרשה, מצד הדין מותר להזכיר את שם השם, אלא שנוהגים לשנות, כדי שלא להיכנס לחשש שמא יפסיק באמצע המשפט ונמצא שהזכיר שם שמיים לבטלה. וכן כאשר אומרים דבר תורה, ורוצים להזכיר שם השם, מצד הדין משמע שמותר, אלא שנהגו להזכירו בכינוי 'השם' או הקב"ה, או 'אלקים', כדי שלא להרבות בהזכרת שם שמיים, שמא יקרה שיזכיר את שמו לבטלה.

from http://www.shirisraeli.co.il/search?&search=%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96%D7%94

|

57

אחרת נצטרך להיזהר גם עם 'רחום' ו'חנון' וכל שאר הכינויים. לכן ברור שההרחקה היא רק מהשם המיוחד (אדנות והויה)

from http://www.shirisraeli.co.il/search?&search=%D7%A9%D7%99%D7%A8%20%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9D

|

30

רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ו ה"ב:

"וְשִׁבְעָה שֵׁמוֹת הֵם. הַשֵּׁם הַנִּכְתָּב יוּ''ד הֵ''א וָא''ו הֵ''א וְהוּא הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. אוֹ הַנִּכְתָּב אֲדֹנָי. וְאֵל. אֱלוֹהַּ. וֵאלֹהִים. וֵאלֹהֵי. וְשַׁדַּי. וּצְבָאוֹת."

בס"ד

 

שאסור למחוק

ואסור להזכיר במקומות מטונפים.

אבל מה הרמב"ם כתב נראלי הבנתי,

והוא כותב ש"אלהים" זה אחד מהשמות, אבל חנון ורחום וכו' הם כינויים.

כל הלכות איסור מחקת ה' ואיבודו, זה בשמות, לא בכינויים.

למה לא להגיד? לא יודע.

אני כן יכול להבין למה כן:

"וְהִתְקִינוּ, שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (רות ב) וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם, וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים י-הוה עִמָּכֶם, וַיֹּאמְרוּ לוֹ, יְבָרֶכְךָ י-הוה וְאוֹמֵר (שופטים ו) י-הוה עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל. וְאוֹמֵר (משלי כג) אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. וְאוֹמֵר (תהלים קיט) עֵת לַעֲשׂוֹת לַי-הוה הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַי-הוה:"

"ח. אין ראוי לכנות את ה' ע"י עיוות שמותיו, כי הדבר גנאי לו, לפיכך לא יכנה אדושם או אמוני או אלוקים או קלי או שקי או צבקות, ומעולם לא השתמשו אבותינו וזקננו בשמות מכוערים אלה כלפי ה'. והם נוצרו כתוצאה מאי ידיעה של הגדרת איסור הזכרת שם שמים לבטלה."

אני מניחה שהוא היה תלמיד של הר' קאפח

כשאומרים את אחד משמותיו של ה' צריך להגיד אותם בכבוד.

אם אסוד להגיד או שלא רוצים להגיד, למה לעוות את שמו?! בשביל זה יש כינויים: רחמן, בורא עולם, ריבון עולם, אדון הכל, ועוד רבים.

להוסיף טיעונים משכנעים!!

יואוו אנשים אתם שרוטיםם!!

עירפו את ראשה.

עירפו את ראשה

אסור לו להיות עם בשר בלי שום קשר.

לי לפחות..

אבל אנחנו עדיין נערוף את ראשך.

למה את עדיין חופשיה? איזה שומרים גרועים! בשביל מה אני לר משלם להם לעזאזל???

from http://www.shirisraeli.co.il/search?&search=%D7%92%D7%9D%20%D7%9C%D7%99

|

48

כך פסק מר עוקבא וכן הרה"ג הגר"ח דאום שליט"א

אקט של אמון ומחווה של טוב לב

חזור בך או שתצטרף אליה באבדון

את זה לא ידעתי..

 

אז זה הדין שלי??

משם מתחיל המסלול של נחל כזיב

הייתי עם חבר ונכנסנו לתוך הכפרים הערביים בדרך בשביל שמישהו מהם ייקח אותנו.
חוויה קריפית.

למה לא קפצת על הדרך למייקאובר באחד מסלוני הכלות המהממים שם?

בשלב הזה הבעיה היא שלה.

זר לא יבין.

יותר קצר

עירפו את ראשה

וחוץ מזה,

כמה אתה שומר??

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יש לי הרגשה שיש לנו היום עוד ראש לערוף..

אבל במקרה הזה היא כן..

משום מה הרועה מתעקש לומר שזה הוא

ככה זה.. אני רק משחק לפי הכללים.

עירפו את ראשו

from http://www.shirisraeli.co.il/search?&search=%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%98

|

85

אתה אכזרי מדי,

בגלל זה הם בורחים.. 

אני לא בטוח 😬

אלקים ב קו"ף
זה שם חיבה של ה'
ככה לפחות
אני מתרשם....



בדרך כלל ק'.

סלחי לי, עד כמה שזה חמוד זה ממש לא מכבד.
ועד כמה שאני מעריך את אורי אורבך ז"ל (מאוד.)
הוא לא פוסק או גדול דור.

"שם חיבה לה'"?
אהבת ה' לא נותנת לנו את הזכות לכנות את ה' בכינויים שאינם מיראה לבד מאלו המוזכרים בשיר השירים.

אלא גיחוך כלשהוא.



וודאי שאין פה עניין לעשות צחוק מאזכור השם!!!

בדרך כלל בה"א.
בשירי חול - קו"ף.

למה?
להגיד שם א-להים בקו" ף בהקשרים של קדושה גובל בעבודה זרה, שכן זה אינו השם האמיתי.
הוכחה לכך ניתן לראות שבספרי קודש ישנים יותר, בפיוטים ושירי קודש נכתב א-להים בה"א. זה כשמדובר בתלמידי חכמים שכתבו, ולא כשמדפיס או עורך כלשהו החליט שאין זה ראוי.
כך נולדה גם הטעות של שימוש ב-ד' כדי לכתוב השם.
ריחוק של ריחוק. ה' זה קיצור ל"השם", וזו אינה מילה בפני עצמה אלא פשוט דרך להתייחס לה' מבלי לומר את השם המפורש (ולכן לא אומרים להתפלל להשם או בהשם אמונה אלא לשם ובשם.) ומשם לקחו את זה עוד צעד וגם ה' לא מוכנים לכתוב. הזוי.

קראי שוב.

 

 

 

למה בעצם תמיד בה"א ובשירים בקו"ף?

זה ששלמה ארצי או כל זמר ישראלי אחר שר שיר סתמי ומחליט לכתוב את זה, לא אומר שאני צריך להגיד גם.
לכן שם זה בקו"ף.
בשירי קודש זה כמעט כפירה להגיד בקו"ף, כמו שאמרתי מקודם, ולכן בה"א.
בדרך כלל אני לא אומר את השם הזה אלא אם זה משהו חשוב כמו שיחה אמונית או לימוד תורה, ואז אין מקום לבלבולים, ולכן בה"א.

למה בק'? אין בעיה להגיד את שמו אם זה בצורה מכובדת ובהקשר נצרך זה לא לבטלה.

אשכרה.