לרובם המוחלט שינוי דרסטי של התפריט יפתור את כל הבעיה. ולמה בכל זאת הם אוכלים? כי האמונה והידיעה לפעמים נמצאים במישור השכלי או הרוחני אבל כשמגיעים לתכל'ס יש דברים יותר חזקים כמו יצרים.

כמו אנשים בדייטה, כמו אנשים מכורים לסיגריות וכו'.

למען האמת כיוון שלעיתים תפיסת האלוהות של אנשים כל כך ילדותית, זה מאוד לא עוצמתי בשבילם לדעת שה' ציווה.

א. אני יכול גם לבחור לעשות משהו בידיעה שזה מה שאני רוצה, ואולי ה' יעניש אותי אבל אני מוכן לשאת בתוצאה. כמו שאני יכול לבחור לאכול לא בריא בידיעה שאני עתיד לסבול מזה.

ב. זה מדרגה עצומה להיות במקום בו אם ה' ציווה משהו זה הופך להיות הרצון שלי.

בעצם- אנחנו חיים במציאות שבה אנחנו נפרדים מהקב"ה במובן מסוים. יש לנו בחירה חופשית. יש לנו רצונות משלנו. והם לא תמיד עולים בקנה אחד עם הרצון האלוהי. משימת החיים שלנו זה ליצור את ההתחברות הזאת. הדבקות האלוהית. מצב בו אנחנו חיים נוכחות אלוהית בחיינו ומצליחים להפוך את הרצון האלוהי להיות הרצון הטבעי שלנו. למרות שמבחינה שכלית ברור לנו מה ה' רוצה ועד כמה זה מחייב אותנו, ההסתרת פנים שקיימת בעולם-זה שאנחנו לא רואים את התוצאות של מעשינו תמיד, זה שאנחנו לא חווים את הנוכחות האלוהית, הם מה שיוצרים את היכולת שלנו לבחור- וכן, גם ברע. למרות שברור לנו שזה רע.

זה לא עוזר שבמישור השכלי אנחנו יודעים את זה, ההסתרת פנים הזאת מאפשרת לנו לעשות דברים רעים. המצב האידאלי הוא שאנחנו מבחירתנו נלך לקראת ה' יתברך ונרצה את רצונו מתוך הבנה מעמיקה של דבר ה' ויחסו לעולם, ולתיקונו של העולם.

מקווה שעניתי הפעם..

לא לחוות את הנוכחות האלוהית זה אומר שקיימות בי הכרות שונות שבחלק מהם אני מרגיש נבדל מהאלוה. למרות שבחלקים אחרים שלי יש לי וודאות מוחלטת באמונה, ואני מרגיש מחובר לה'.

והמשפט שאמרת בסוף הוא מאוד נכון.

אז זה לא שאנחנו חוטאים מחוסר וודאות אלא מחוסר שלמות עם ההכרה בחיבור שלנו ובדבקות שלנו עם ה' יתברך.

באמת לעתיד לבוא הקב''ה 'ישלול ממנו את הבחירה אם להאמין בו או לא.. פשוט מכיוון שזה יהיה

לנו כל כך ברור ומוחשי ולא נוכל שלא להאמין בו..

את צודקת כל כך!!

הלוואי שכולם יחשבו כמוך!

הגאוה אולי תבוא מהר יותר...

את באמת צודקת אבל לאנשים לפעמים נח יותר 'להקטין ראש' ולא לעמוד בגבורה מול היצר,

כי אדם שמודע לאמת צריך גם להחליט שהוא הולך איתה עד הסוף. שזה הדבר הכי נכון והכי חשוב בחיים.

הבעיה היא שאנשים בכוונה בורחים מהמחשבה הזאת לעני''וד, פשוט כי זה דורש מאמץ..

על גנב, שמבקש מה' ששום דבר לא ישתבש והוא יגנוב בעין יפה. אני לצערי לא זוכר את התירוץ. אבל, אנחנו בנ"א. תמיד יש ירידות, ומיד- עליות גבוהות פי 2. בבחינת, יורדים מטר ועולים 2. יורדים 2 ועולים 5.

נפילות קשורות לחולשה רגעית, לא לחוסר אמונה.

אדם יכול ליפול ובאותו רגע ממש להיות מאמין.

אמונה היא לא רגש חולף. אמונה היא הכרה ודאית (למרות שכל הגדרה לאמונה עשויה להיות קצת בעייתית).

וברור שוודאות של 99% איננה ודאות.

אכן המושג believe  באנגלית מתייחס להרגשה,רצונות או מחשבות של האדם לגבי סדרי העולם והתנהלותם.

אמונה בעברית היא מלשון אמון,ומכילה בהכרח רכיב של אימות וודאות.

לא בגלל שזו דעתך האישית אלא בגלל שזה נורא שבאמת יש נתק כזה אצל כל כך הרבה אנשים, נתק בין הלב והשכל..

אם היינו יודעים במוחשי שה' קיים והיינו מבינים את זה בכל מאודנו לא היתהלנו בכלל התלבטות אם לקיים את מה שהוא מצווה אותנו!

פשוט עצוב שקיים הנתק הזה..

א.כל אדם יכול ליפול.

ב.צריך להגיע באופן הדרגתי למקום בו אדם מקיים את המצוות,לא פשוט להגיע ללא רקע של קיום מצוות ולקיימם בבת אחת ביום בודד.

סביר להניח שמי שאת מדברת עליהם הגיעו עם אותם קשיים של קיום לא מלא של מצוות מסויימות מבית או מהסביבה שהם חיים בה,ולכן מתקשים בזה.

ג.יש גם הדחקה,אדם שמתקשה בעניין מסויים יכול לחיות בהדחקה מתמשכת וצריך להזהר מכך.

וישנן אפשרויות נוספות,אומנם מובן שמבחינת האמת על האדם להתחזק ולהגיע בהדרגה למציאות בה הוא מקיים את כל המצוות,וכשיש נפילות יש לעשות תשובה ולהתרומם.מי שאינו שואף או עובד על כך עושה טעות גדולה.

אמונה אינה משהו מעורפל שאת צריכה להחליט באופן שרירותי אם את מאמינה או לא,צריך ללמוד אמונה.

ספר הכוזרי של ר' יהודה הלוי הוא ספר מרכזי בלימוד האמונה היהודית,והוא מוכיח שהמסורת היהודית של העברת האמונה והתורה מדור לדור היא בהכרח מסורת של אמת שהתחילה בנקודת זמן שהעם עצמו נפגש עם האלוקים ולא רק עם שליחו (כמובן במובנים מסויימים שהרי אף בריה אינה יכולה לתפוס לחלוטין את מציאות ה') במעמד הר סיני ושם ניתנה לו התורה.

מובן שישנן גם סיבות מציאותיות של הסתכלות על הסובב וההיסטוריה של העם היהודי עצמו,שרידתו בגלות מעל 2000 שנה (אין עם מקביל ששרד בגלות זמן רב כ"כ),נס הקמת מדינת ישראל,ההתפתחות האדירה שלה בעשרות שנים בלבד,וכן הישרדותנו באזור הנפיץ בעולם מול עשרות מדינות עויינות וחצי עויינות מסביב,עם מספר מלחמות קשות בהן ישראל ניצחה מספר צבאות במספר חזיתות במקביל ועוד ועוד.. ,תופעות המוכיחות את יד ומציאות ה'.

זה בעצם מראה על חיסרון באמונה, מהסיבה שאמרת.

ואת באמת צודקת. צריך ללכת עד הסוף. בלי אבל.

שנזכה להאמין לגמרי, תמיד!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....