חלקנו אומרים לפחות שלוש פעמים ביום :
"קָרוֹב יְהוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת"
הדגש הוא על המילה "באמת".
יש דתיים שאינטואיטיבית יחשבו שהמילה "באמת" מתכוונת לעוצמת הכוונה. בהקשר של הפורום, אם אדם מתפלל על זיווג לעצמו (בין אם על בן/בת זוג ספציפי או לא), אז לכאורה אפשר לחשוב שככל שהפנייה לאלוקי השמיים והארץ יותר חזקה ועם יותר כוונה, או אז אנו יותר מיישמים את ה"באמת", וכתוצאה מכך, ה' יותר קרוב אלינו.
אז יכול להיות שאפשר שעוצמת הכוונה היא הפירוש.
הכוונה כמובן חשובה מאד, אבל יש פירוש יותר נכון.
ה"אמת" שמוזכרת בפסוק מכוונת לקבל את זה שיש אמת אלוקית שהיא-היא הדבר הנכון,והיא מה שצריך להיות.
ולכן, לא משנה עד כמה נתכוון לזיווג, ספציפי או לא (או לרפואה או פרנסה או כל דבר אחר), עלינו להבין שיש אמת אלוקית שהיא בסוף תיקבע, ועל אף הפנייה והתפילה שלנו אליו, האמת האלוקית היא הדבר הכי נכון והכי טוב שיש. במובן הזה, אדם שרוצה מאד משהו ומתפלל על כך בלי לשים לב למוגבלות שלו ביכולת להבין את האמת האלוקית, נחשב אולי בעל אמונה פחותה לעומת אדם שאולי מכוון פחות ממנו,*משום* שהאחרון מבין שהאמת האלוקית היא הדבר הכי טוב, ולא בהכרח הרצון שלו.
חשוב להדגיש שאין שום סתירה בכך שאפשר לכוון מאד, ויחד עם זאת להבין שהאמת
האלוקית היא הדבר הטוב ביותר, גם אם לא רואים איך.
הקרבה האלוקית (שנחוש בה), כפי שמובאת בפסוק, בעקבות הבנה שהאמת האלוקית היא הדבר הנכון והטוב ביותר שיש, תבוא מיד לידי ביטוי. למשל, קל יותר להתמודד עם נושאים כואבים בזוגיות כמו "אהבה נכזבת", "געגועים",
"כעס", "קנאה" וכו' - בשיא הפשטות, מבינים שזה מאלוקים, עושים השתדלות איפה שצריך כדי להשתפר ולשפר וזהו 
אז פעם הבאה שמכוונים בנושא זוגיות - זה מעולה וחיובי, וכמובן שהתפילה נשמעת ומשפיעה שפע איפה שהיא צריכה להשפיע, גם אם לא רואים או חשים בו במיידית. אבל צריך לזכור שמעל הרצון והכוונה החיובית שלנו, נמצאת האמת האלוקית - והוא-הוא יתברך שיוביל למה שצריך להיות, וכמובן שהבוטחים בו יודעים שהכל לטובה
וֶאֱמֶת-ה' לְעוֹלָם; הַלְלוּ-יָהּ
שבת שלום!
נראה לי הוא יכול להביא את החמור