רוב הבנות שעושות מדרשה עושות לדעתי שנה אחת, שלמה (יש גם שהולכות על שילוב ובודדות שעושות יותר משנה)

עכשיו התחיל טרנד של מדרשה לפני שירות..

 

אני מתכננת בע"ה שנה שירות ואח"כ שנה מדרשה, סטנדרטי.

חברה אחת עושה שנה ועוד לא סגורה אם תעשה ש"ל,
אחרות מדרשות/מכינות לפני צבא או בכלל לא

אמנם אין לי מה להתלונן כי גברים מתעכבים יותר שנים אבל בכל זאת..

לא מפריע לכן שאתן מתעכבות שנתיים מלהתחיל לימודים אקדמיים? לרוב לגברים לוקח הרבה שנים עד שהם מסוגלים לפרנס בגלל צבא וישיבה, וכשזה נהיה נורמה שבנות רק מתחילות לימודים אקדמיים ב21-22 זה ממש מקשה להתחתן בגילאים האלה, שהם האידאלים והרצויים לפי התורה (להבנתי).

 

יכול להיות שזה שווה את זה. לגבי מדרשה אני יותר מבין, אבל שירות קצת לא ברור לי.

לא עדיף ישר ללמוד ולהתחתן?
לדעתי לא. אני רואה ערך גדול מאוד ואף מחוייבות לתת לעמ"י. ולתת שנה לעצמי (ולקב"ה), שנה שתלווה אותי לכל אורך חיי, לא נשמע לי כמו בזבוז זמן אלא דבר מועיל וחשוב.

אבל שרות לאומי זה קצת לא פשוט שזה תורם. בפשטות כנראה שיותר יועיל למדינה שתלמדי ותעבדי בשנה הזאת. המדינה גם מוציאה לא מעט כסף על כל התחזוק של המפעל. 

הרי את מתכוונת לתרום למדינה כל החיים במיסים, שזה הרבה יותר מועיל, וגם לגדל משפחה בדרך התורה שזה גם מועיל למדינה מכל הבחינות.

למה לדחות שנה דווקא בשנים הקריטיות ביותר? דחיית גיל הנישואין היא לא חיובית בשנים האלה. לא לגברים וגם לא לנשים. מה שיוצא זה שפשוט המון זוגות צעירים חיים בקשיים כלכליים שנים רבות או נאלצים להסתפק בעבודות פשוטות ולא מכניסות וככה תורמות פחות למדינה.

 

אבל אני ממש לא מזלזל ברצון ובהשקעה! חלילה!!

לבניה האישית, להרחבת אופקים, להתמודדות עם כל מיני צרות מגוונות ומשונות...
תכל'ס, זאת כמעט השנה היחידה שבאמת אפשר לפנק את עצמנו (בעיקר רוחנית, אבל גם גשמית).
אח"כ יש זוגיות, ילדים, בית, פרנסה, פרנסה, פרנסה....

ומדרשה- טוב, כמו אצל בנים

דוגרי אני חושבת שכלכלית זה מזיק למדינה.

על ההיבט הערכי אפשר להתווכח (עד כמה התרומה במובן הזה שווה את ההשקעה הכלכלית)

 

על כל פנים, תלוי באיזה שירות בוחרים. יש משמעותי יותר ויש פחות.

אם מישהי מרגישה שהיא לא תתרום בשירות לעם ישראל וסתם תבזבז שנה (והיא מעדיפה לתרום בדרכים אחרות), שתלך על זה. עניין אינדיבידואלי.

 

המניע שלי לשירות הוא חיזוק מידת הנתינה, הבנייה האישיותית שזה נותן, והרצון להפסקה בין לימודים לעוד לימודים

 

ומדרשה זה די ברור נראה לי.

שנה לפני שירות (צבאי או לאומי), שנה אחרי, כמה שנים אחרי, שילוב, שילוב לפני. ושמעתי על כאלה שמתכננות לעשות שנת שילוב אחרי שנת שירות.

לא סגןרה אם קודם שירות או קודם מדרשה. חושבת שקודם שירות.

איך אני אסתדר מבחינת החיים? אני חושבת שחשוב לי לבנות את עצמי לפני שאני מתחילה לחיות. ואני בטוחה שאני אסתדר.

הבנות ישר שירות לאומי,
בגלל כל מה שהן רוצות להספיק,לימודים,משפחה,ועוד.
מעט בנות הולכות למדרשה,
אני מתכוונת בייחס למחזור שלי,או למחזורים קודמים.
אני עושה קודם כל שירות,גם כי זה חובה אצלנו במשפחה,וגם לשרת את המדינה שנה,ולעבור להבא.
אולי אולי,מדרשה,וגם אם כן אז אחרי השרות לא ביחד עם השרות,מכיון שהשירות תופס הרבה מהיום,ממה שאני רוצה לעשות...
מדרשה היא לא בתיכנון שלי כרגע,אולי יותר מאוחר שאסיים לימודים,אבל בע"ה מה שה' יוביל...

אבל מי יודע מה יהיה בסוף
ומבחינתי זה לא מעכב כלום, זה לעצב את האני שלי לפני הכל

אשכרה.