כך היא קראה לזה, או משהו דומה.
בקיצור - מומלץ. בהצלחה ביישום!...
לפעמים נדמה שהעצות האלה מגיעות ממקום "מערבי" ו"חילוני" , היום זו עצה מאוד פופולרית להקדיש לכל ילד שעה פרטית בשבוע "זמן אבא" "זמן אמא". בעצם מה שהעצה הזאת משדרת היא שהילד נפגע מזה שיש לו עוד אחים... ושההורים חס ושלום לא יולידו עוד ילדים כאשר הם לא מסוגלים לתת לכל אחד את מלוא צומת הלב...
ומה לעשות? יש הרבה הורים שגידלו משפחות לתפארת של 8, 9, 10 וכו' ילדים.. אני מניח שלא היה להם זמן להיות שעה בשבוע בנפרד עם כל ילד...
מצד שני, סיפרו לנו פעם על משפחה עם באמת הרבה ילדים, שעשו פעם באחד הימי נישואין של ההורים שאלון אנונימי בין הילדים , סוג של פעילות לכבוד השבת... ואחת השאלות היתה , מתי הייתה פעם עם אבא ואמא לבד? ואחד הילדים ענה... בחדר לידה!!
אני מניח שזה היה בצחוק אבל בכל צחוק יש גרעין של אמת. בקיצור, לדעתי צריך להיזהר שלא להיכנס לקיצוניות לא כזאת ולא כזאת, אלא לשמור על דרך האמצע- שזה אומר להשתדל לתת לכל אחד מהילדים יחס אישי וכן, מידי פעם גם יותר תשומת לב כגון ביומולדת או לקראת גיוס, חתונה, כניסה לישיבה וכו' וכו' הכל בנחת ובשמחה לפי הכוחות שיש.
הלוואי שהייתי מצליחה לעשות את זה באופן קבוע.
זה הרבה יותר מחשוב. וההפרדה הזו היא מאוד נכונה, לתת לילד את כל כולך לזמן מסוים.
כשיגדל- הוא גם יוכל לשמור דברים לדבר איתך בזמן הזה.
ולגבי מה שכתבו מעלי- מצטערת לומר את זה באופן בוטה, אבל כן, ילדים יכולים להיפגע מזה שיש להם הרבה אחים.
כל ילד הוא עולם ומלואו ואם כל הזמן היחס לילדים הוא באיזשהוא מקום כאל "יחידה אחת": עכשיו כולם אוכלים, עכשיו מתקלחים, קוראים סיפור, נוסעים לטיול, הולכים לישון, וכו' וכו', אז זה יכול לגרום לילד להרגיש ש"לא רואים אותו".
מעבר לזה- כשיש הרבה ילדים קטנים, אז מטבע הדברים ההורים עמוסים ועסוקים, ויותר מדי בקלות אפשר ,לדלג" על משהו שעבר על הילד היום, או לדחות יותר מדי התייחסות לאיזה מצב שנוצר. דינמיקה בין אחים צפופים יכולה לפעמים ליצור מתחים שמתפוגגים מאליהם ברגע שכל ילד מקבל את הקצת זמן פרטי שלו עם אבא או אמא.
הלוואי שהיתי זוכה לעשות את זה באופן קבוע לכל ילדה שלי, זה באמת קשה.
אבל בפעמים שכן עשיתי- השינוי היה נדהים. שינוי בהתנהגות כלפי, בהנהגות כלפי אחיות קטנות וכו'.
ש"ילדים יכולים להיפגע מזה שיש להם הרבה אחים".. הם יכולים כמובן גם להיפגע מזה שאין להם הרבה אחים. כל דבר תלוי מה עושים איתו.
אחים, מעבר לערך העצמי של הרבה ילדים, זו שותפות. מעסיקים את עצמם, עוזרים אחד לשני. עם השנים זה משמעותי לא פחות.
ולגבי ה"היבלעות", אכן הכל תלוי בהתנהלות ההורים. ויותר מזה, בהסתכלות הפנימית, הטבעית, שלהם. בוודאי שלא "כולם אוכלים" סתם, אלא שמים לב תוך-כדי למה שקורה עם כל אחד, יש שיח במקביל. כך גם כמשספרים סיפור. הרבה דברים שעושים ביחד - יכול כל ילד להרגיש שזה מדבר אליו, במקביל למה שמדבר אל כולם. זה מתבטא שתשומת הלב, בהגבות קצרות על דבריהם.
אבל נכון ש"טכנית" לפעמים יכולים לא להגיע למשהו מספיק. והזמן של ה"לבד" - מעולה. אפילו כשזה לא באריכות גדולה.
שיש גם להם. וכמובן, להיזהר מ"אפליה"...
ילדים צריכים, מלבד הביחד של כולם שגם הוא חשב וטבעי, גם לבד עם ההורים מידי פעם. מלבד מה שחשוב לשים לב לכל אחד ועניינו גם כשהם ביחד.
אבל אבאמא הם כן...
(סורי, זה היה מתבקש)
אז אתמול עשינו ערב ראשון של "אחד על אחד"
יש לי שני ילדים- הגדול בן שלוש וקצת והקטן בן עוד מעט שנתיים
הם באותו מעון (קבוצות שונות) חולקים חדר שינה משותף וחברים מצוינים ב"ה
ובגלל זה קצת חששתי להפריד ביניהם, הם פשוט תמיד תמיד יחד.
אתמול בערב לקחתי אני את הגדול ובעלי את הקטן (בדר"כ אחד יוצא מוקדם מהעבודה אבל התארגנו לזה ששנינו נהיה בבית) וכל ילד בילה שעה של איכות עם אבא\אמא
הגדול כל הזמן שאל על אח שלו, אבל נהנינו מאוד
אני חושבת שזה תרם המון לקשר שלי איתו. וכשנפגשנו שוב שני הילדים שלי כל כך שמחו לראות אחד את השני, זה ממש ריגש אותי..
אני חושבת שזה עשה ממש טוב לכולם- גם לילדים, וגם לנו כהורים
מקווה להצליח לשמר את זה אחת ל.. גם כשהמשפחה תתרחב בע"ה עוד כמה חודשים.
אמנם זה ניסיון רק של פעם אחת, אבל אני ממליצה מאוד,
ותודה רבה לכל העונים 
ש.א הלויוכמובן, לא לגרוע גם מהאיכות של ה"כולם ביחד"..
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
מישהו מכיר שכונות בירושלים ?
למשל קריית יובל, איך זה לזוג צעיר עם ילד, יש שם קהילה דתית לאומית וצעירים? יש שם גרעין תורני?
הבנתי שיש איזה קשר להר המור, אז זה יפריע למישהו שבא מישיבות אחרות..?
.