בס"ד
"לא לפסול על כאלו דקויות"
ולגבי הדוגמאות שהבאת
זה לא כמו לשון הרע וכעס בכלל.
כי לשון הרע יכול לתפוס אדם בלי שהוא שם לב או התכוון,
וצריך מודעות, תשומת לב וכ'- ואגב גם זה נרכש ולא כזה מסובך.
(לא יודעת למה עושים מיזה כזה ביג דיל... )
גם לכעוס אדם לא הולך לחנות חושב איזה רגש אני קונה? מה הכי יפה ליי?
בצבע, בגיזרה וכ'... קורה משהו שאנו מגיבים אליו רגשית וצריך בזמן אמת להתגבר על היצר.
אבל ביגוד לא מתחיל ברגע שבחורה הולכת ברחוב, לפני שהיא לבשה את הבגד ברוב המקרים היא חיפשה בכמה חנויות עד שמצאה בדיוק את זה, (או לחלופין התפשרה), מדדה עוד כמה חצאיות, שלימה במיטב כספה והלכה לבית...
גם בבית היא חשבה על הופעתה החיצונית מהנעליים ועד הסיכה בשיער- כולל.
זה משהו שהמון מחשבה מושקעת בו. וראוי חשוב גם על צניעות.
זה לא משהו שתוקף אותך כמו ניסיון של כעס באמצע החיים.
זה לא קל.
קשה לבת לראות את עצמה עם משהו שלטעמה מחמיא לה,
ואז לבחור לקנות את המשהו ש"מכער" אותה,
(ואני כותבת בקיצוניות, הצנוע הרבה פעמים מחמיא הרבה הרבה יותר)
אבל הדרישת הבסיסיות של התורה הן לעולם לא "יותר מידי",
ואנחנו סתם עושות לעצמינו הנחות.
זו דעתי.
ולא רק בצניעות.
בכל התחום של שמירת תורה ומצוות- אין משהו קשה מידי,
אנחנו צריכים להבין שהקב"ה שברא אותנו נתן את התורה הזאת בכדי שנקיים אותה.
והתורה היא חלק מאיתנו- זו עבודה לחשוף את זה וכ',
אבל אני לא רואה עניין לעשות הנחות,
כי כאמור עד שבחורה לובשת בגד היא חושבת מליון פעם על כל מיני פרמטרים,
והתחושה בלבישת בגד היא הרבה יותר בחירה מודעת,
מאשר התמודדות עם יצר כמו כעס שפתאום בוער בך כשאתה לא מוכן וצריך להתמודד איתו,
ועם הנסיבות שגרמו לו...
). ואני יורד מהצעה
(ככה קוראים לחיילות שעפות על עצמן עם פנקס וסרט צהוב זורח על היד?)
חולה על התגובות שלך..
אני רוצה חברה!!