אם כן, מסתכלים באסלה ביחד איתה אחרי כל פיפי, לבדוק מה הצבע. אם שקוף שמחים איתה ששתתה מספיק, אם כהה מסבירים שזה אומר שהגוף שלה צריך עוד נוזלים.

(בבוקר לא להתרשם מהצבע, אחרי כמה שעות שינה זה נורמלי שיהיה כהה)

ואני גם לא יודעת באיזו גישה באתם כשניסיתם, אז אולי הדברים שלי מיותרים, אבל רציתי להגיד לך ולהציע לפעם הבאה שתתחילו: מה שאני למדתי מהניסיון עם הילדים שלי בתחום הזה, שכדאי שההורה יהיה המוביל וזה יהיה ברור לילד. כשנתתי לילדים שלי להחליט לבד מתי ללכת לשירותים (אפילו הייתי רואה אותם מתפתלים ולא מציעה כדי "לא לשדר לחץ" ו"לתת תחושת עצמאות") הם התבלבלו מזה לגמרי, כי זה דבר שהם לא מכירים ופתאום הם אמורים לשלוט בו. כששידרתי שאני יודעת מה אני עושה ושיסמכו עלי, זה נתן להם ביטחון. נתתי יד ואמרתי - הגיע הזמן ללכת לשירותים. אחר כך השליטה עברה בהדרגה לידיים שלהם.

אלא שכשתקבעי שבאה העת לנסות מחדש, והשאלה תהיה איך - אז זו השיטה שאני ממליצה. חשבתי שאולי הסיבה שהיא החליטה להפסיק היא שהיא נבהלה כמו שהילדים שלי נבהלו כשיותר מדי אחריות היתה עליהם. ואולי לא ויש לזה סיבות אחרות, אני הרי לא מכירה אותה ולא יודעת איך גמלתם. סתם זה הטיפ הקבוע שלי.

לצערי לא יודעת לעזור במה ששאלת בסוף.. בהצלחה.

(ובהחלט יתכן שהיא רוצה להיות כמו התינוק!)

אבל אני מבין שאנשים פה יותר בקטע טבעי...

מישהו פעם אמר לי: יותר בריא שישתו את המיץ עם התרכיז והסוכר וכו' וכו' - מאשר שלא ישתו בכלל ויתיבשו...

אז בימים חמים במיוחד חוזרים מהגן, נותנים לכל אחד כוס מיץ ושישתו אפילו כמה כוסות! לדעתי זה טוב ששותים ושיהיה להם לבריאות.

במצב חירום, כשיש התייבשות על הפרק, אז גם נוזלים גרועים הרבה יותר ממיץ עדיפים על כלום, אין שום ספק.

למרבה השמחה לרוב אנחנו לא במצב חירום, ויש עוד כל מיני אפשרויות, לא חייבים לבחור בין התייבשות לבין עודפי סוכר לגוף הקטן (שכמו שמשנן לי פעם אחר פעם הרופא הנחמד שלנו, שהוא הכי לא "בקטע טבעי" שבעולם, לגמרי איש של רפואה מערבית מתקדמת - זה פשוט רעל לגוף הקטן).

אפשר פירות עסיסיים כמו אבטיח, אפשר משחקי שתייה, אפשר למצוא כלי אהוב, אפשר להכין סיפור יפה מאויר על כמה שהגוף שמח כששותים... יש המון דרכים.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...