לימונית היקרה!! 
זה בכלל לא שווה קריאה, סתם שתדעי.. שלא תגידי שלא הזהרתי..
ממ נקרא לזה:
סולם מתכת.
הוא הגיע לחדר צר.
עיניו השחורות בוחנות את הסביבה.
כיסא שבור.
סיר פח קטן.
שלושה תפוחי אדמה.
שתי קוביות סוכר.
צנצנת ריקה.
ערימת זבל.
סולם מתכת.
סולם מתכת!
מעניין לאן הוא מוביל..
הילד הרזה בן ה11 רץ במהירות לכיוון הסולם.
רק עכשיו בעצם הוא הגיע לסוף של המנהרה המוזרה הזאת,
שהובילה אותו ללא ידיעתו לבונקר.
הוא טיפס עד לשלב השלישי של הסולם החלוד,
והסתכל למעלה.
הוא ראה שמים.
שמים כחולים.
אמיתיים.
הוא לא האמין שהשמים עדיין קיימים.
ופרחים.
וילדים משחקים.
וחיים.
חיים שמעבר למוות.
עיניו ברקו והוא גמר לטפס בזריזות.
הוא הגיע למעלה,
אל אדמה.
אדמה אמיתית.
הוא חייך באושר אל החיים,
והרגיש בר מזל.
הוא חופשי.
חופשי.
הוא יתנהג כמו ילד פולני,
ויותר אף אחד לא יירק עליו כשהוא עובר ברחוב רק כי הוא יהודי.
אף אחד.
הוא הסתובב אחורה בהתרגשות,
וחיוכו קפא.
מולו עמד חייל.
מחייך מלוא פיו.
עם רובה.
דרוך.
שמכוון אליו!!
צרור יריות קצר הספיק,
והילד הקטן נפל על האדמה הנוקשה,
מתבוסס בדמו.
מה עשית לו?!
סולם מתכת.
מה עשית?
- לקראת נישואין וזוגיות