וכן על הטווח הארוך יותר של הקשר שלכם במידה והוא יתממש.
אתה בגיל של ההורים שלי (ואפילו קצת יותר) ואתה יכול להיות האבא של כמעט כולנו פה מבחינת הגיל, אבל דווקא בגלל בגלל זה אנחנו יכולים לראות את הדברים מהזווית של הבחורה.
תנסה לחשוב על הזוגיות שלכם במידה ותתחתנו. נניח הנחה אופטימית על גבול הנאיבית שבהתחלה לא תרגישו בפערים - כשהיא תהיה אמא צעירה בת 30, אתה כבר תהיה בן 60. עשר שנים אח"כ אתה כבר תהיה בן 70 ותתחיל להזדקן (סליחה על התיאור) והיא תהיה רק בת 40. היא תצטרך לטפל בך ולדאוג לך, במקביל לגידול הילדים. האם זה לטובתה?
אתה חייב לקחת בחשבון מה טובתה, לא רק מה היא רוצה או חושבת שהיא רוצה עכשיו. גם כי צריך להיות לך אחריות לגביה, אבל גם כי זה יהיה מאד משמעותי ליציבות הקשר בהמשך.
ואני לא נכנס לשאלה של מה מניע אותה לקשר איתך (אם זה כדי להשתמש בך לעשות 'דווקא' להורים שלה, או כי חסרה לה דמות אבהית, או כי יש לה אופי קורבני, או בגלל שהיא התאהבה באהבה עצמה, או שזאת באמת "התאהבות" רגשית כי היא ראתה את הטוב שבך) כי זה פחות רלוונטי לגביך אלא לגביה.
ועוד דבר - נשמע שאפילו לא נפגשתם ודיברתם, אתה מדבר על "סימנים" ו"רמזים", אם זה המצב אז אין פה שום דבר ממשי ובטח שלא אהבה ועדיף שישאר ככה. נתק מגע ותן לה להתבגר בלי תסבוכות (אני מכיר מישהי שיש לה כבר 30 שנה תסביכים נוראיים בגלל סיפור מאד דומה למה שאתה מספר, היא התגרשה כמה פעמים והיא עדיין בתוך זה. והכל בגלל אותו מבוגר שחשב רק על עצמו ולא היה מספיק אחראי להעמיד אותה במקום).