גבורת המכבים זה החלק שהכי אהבתי בתנ"ך...

למרוד באביו נשמע אחד הדברים.

ריגש, נגע ללב.

דמעות.

זה מופיע בספר מקבים (עם קוף) שהוא ספר שלא נכנס לתנ"ך

רוב הפרקים - הם הכי מרגשים כשאני קורא אותם (אני מנסה ולעיתים די קרובות מצליח להתחבר לסיפור)

יש פרקים שאני זוכר שנגעו חזק מאוד בזמנים מסוימים - למשל יש עדין זיכרון מכיתה א או ב של המלכת יואש (שזה ממש סיפור מתח עם ההחבאה שלו וכול הארגון של המרד), ככלל מרידות זה מאוד מעניין

הפרשייה הכי קשה בתנ"ך בגדול, אבל כ"כ מגניב לראות (בתמונות בפירושים ובדמיון) איך הולך להיראות יסוד כסא ה' בעולם. נקווה שנזכה  בקרוב! 

מרגש אותי כל פעם מחדש.

גם פרשות 'בראשית' ו'ויחי' ממש יפות

ועשרת המכות

וברכות בלעם

ומלחמות יהושוע

הוא מהספרים העמוקים ביותר בתנ"ך. 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....