קראתי כבר מזמן ולפני כמה ימים קראתי את האחרון. ספר פשוט מעולה. כתוב יפה, דמויות שמאוד קל להתחבר אליהן.. הכי אהבתי את הרעיון שהסיפור הוא לא סיפור של דמות אחת, אלא כמה דמויות, שלכל אחת יש סיפור שונה, וכל הסיפורים משתלבים. הסדרה מתארת עולם עתידני שבו האנשים חיים בקהילות משלהם, מנותקים לחלוטין משאר העולם. חלק מהקהילות מודרניות, וברשותן טכנולוגיה מתקדמת, ואילו קהילות אחרות חיות חיים פשוטים ללא חשמל או כל טכנולוגיה שהיא. בקהילה שבספר הראשון יש טכנולוגיות מתקדמות, שוויון מוחלט, והאנשים לוקחים זריקות כל יום על מנת לדכא רגשות, וכך לא יהיו גורמים שליליים כגון קנאה או תאוות בצע. בקהילה הזאת אין מוזיקה, אין צבעים, אין ספרים.. ואין זיכרונות. כולם בחרו למחוק את הזיכרון ולהתחיל מחדש, ורק אדם אחד עוד זוכר, המעניק. תפקידו הוא לייעץ על סמך התנסויות העבר לקהילה. התפקיד הראשי בספר הראשון הוא ג'ונס, שנבחר להיות המעניק הבא, מקבל הזיכרונות. אך מהר מאוד הוא מבין שלמעשה הקהילה לא מושלמת כמו שהיא נראית, ומתחת לפני השטח מתקיימים דברים נוראיים. 

טוב, את השאר פשוט תקראו. מומלץ מאוד מאוד, לכל הגילאים

מאוד אהבתי אותו, וגם את השאר. אבל אני חושבת שאני הכי אוהבת את הרביעי.. 

אם לא קראת אותו עדיין אז מהר

קוראים לו בן

מישו זוכר את שם הסופרת סימן שאלה

ספר קצר  וקליל שכייף לקרוא.הדבר הכי טוב בו  זה שהוא מספר מזוויות שונות את הסיפור שלו,ושהוא מדבר על התמודדות תמידית- שלא כמו ספרים אחרים שכשהספר נגמר החיים חוזרים להיות משעממים(של הדמיות)

הוא מספר על ילד עם פנים מעוותות ועל הקושי שלו בחברה. ספר מעולה.

מדהים אבל רק למי שאוהב פנטזיה

בשם "אלי כהן- האיש שלנו בדמשק". הסיפור ההיסטורי כתוב באופן עלילתי ומותח.

מרגישים בתוך הספר. בלי ניתוחים ופרשנויות שמפריעים לעלילה. מהבחינה הזו, הספר דומה לסגנון הספרים של דבורה עומר.

אם זה מה שאני זוכר - אני מחפש אותו כבר הרבה זמן

מספר על הסתבכויות של איש מוסד בגרמניה של היום עם משקעים שלו כבן לניצולי שואה +

הסתבכויות עם חבר'ה מהארץ שרוצים לעשות שם פיגוע.

מעניין ממש.

קצת קטעים לא נקיים שצריך לדלג אבל בגדול - מומלץ.

יש שם תיאורים ממש קשים ראו הוזהרתם...

מבינה למה אומרים שהוא טוב.

אבל הואו מאד קשה והוא גם מאד מאד, מאד מאד לא מייצג.

לא רוצה לקרוא על גרמנים טובים.

זה שהספר ככ קשה רק מראה כמה הגרמנים רעים.

והספר כתוב בצורה מוזרה, משאיר טעם רע ודיכאון.

נדמה לי שהסופר היה חולה נפש או משהו וזה מורגש.

קניתי את הספר בטבין ותקילין וכשסיימתי פשוט שמתי אותו בפח הזבל וסגרתי את המכסה.

שלי...(מאיר הר ציון ז"ל)

אדם מדהים!

הבריחה מהודו

הבריחה מהודו בספר מסופר על רונן דבש חוזר בתשובה שנכנס לכלא בהודו-כידוע הכלא בהודו הוא כלא נוראי בתנאים קשים מאד והסיכויים לצאת משם קלושים בניסי ניסים ובחסדי שמים רונן הצליח לברוח תוך שהוא מדבר עם אשתו אודליה ומברך שהכל ניהיה בדברו ספר מדהיםםם ומחזק ואמיתי שווה לקרואאא

נרדמתי תוך כדי מרוב שיעמום

אבל בעיקר שמעתי על הספור הזה ספציפית מאותו אדם שניסה להוציא אותו - והוא טוען שהספר גם לא ממש ישר

וההוא שמכור לסמים?

מכתבים לטליה, שחר, בין 2 עולמות...

מומלץ מאוד לכל הורה, מורה ומי שמעניין אותו חינוך, ובכלל יחסים בין בני אדם.

סיפור אמיתי, מדהים מדהים!!

מסכימה מאד!

גם אני קראתי לאחרונה את הספר טירת הזכוכית, באמת ספר מיוחד, הכתיבה והרעיונות השערורתיים בין השורות.

הספר האחרון שקראתי הוא: הנכדה של מר לין  (פיליפ קולדל).

ספר מדהים, כל עמוד ועמוד והם לא רבים. הספר מתאר בצורה יוצאת דופן התמודדות עם סוגים שונים של פרידה ועוד כל מיני. הסוף של הספר יפהפה.

ממליצה בחום.

כשראתה שהיא לא מצליחה עם סדרות אחרות בנושא (חפצים מכנים) היא החליטה להמשיך וזה גרועה ממש - בעיר של מלאכים נופלים אין שום התיחסות ל"פוליטיקה" שהיתה מאוד משמעותית בספר הקודם - וזה גם נגמר בלי שום נקודה משמעותית

מומלץ מאוד מאוד

הסיפור של יהודי אמסטרדם בשואה בעיניים של סופר ישראלי-הולנדי.

כתוב מקסים- כהרגלה של אמונה

וסיפור מרתק

ספר מדהים שכלל מחולק לשני סיפרים והוא שווה כל דף

קראתי אותו באמת אולי עשרים פעם, מכירה אותו כבר המון שנים.

אבל בשבת קודמת יצא לי להתחיל אותו שוב.

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.