קראתי כבר מזמן ולפני כמה ימים קראתי את האחרון. ספר פשוט מעולה. כתוב יפה, דמויות שמאוד קל להתחבר אליהן.. הכי אהבתי את הרעיון שהסיפור הוא לא סיפור של דמות אחת, אלא כמה דמויות, שלכל אחת יש סיפור שונה, וכל הסיפורים משתלבים. הסדרה מתארת עולם עתידני שבו האנשים חיים בקהילות משלהם, מנותקים לחלוטין משאר העולם. חלק מהקהילות מודרניות, וברשותן טכנולוגיה מתקדמת, ואילו קהילות אחרות חיות חיים פשוטים ללא חשמל או כל טכנולוגיה שהיא. בקהילה שבספר הראשון יש טכנולוגיות מתקדמות, שוויון מוחלט, והאנשים לוקחים זריקות כל יום על מנת לדכא רגשות, וכך לא יהיו גורמים שליליים כגון קנאה או תאוות בצע. בקהילה הזאת אין מוזיקה, אין צבעים, אין ספרים.. ואין זיכרונות. כולם בחרו למחוק את הזיכרון ולהתחיל מחדש, ורק אדם אחד עוד זוכר, המעניק. תפקידו הוא לייעץ על סמך התנסויות העבר לקהילה. התפקיד הראשי בספר הראשון הוא ג'ונס, שנבחר להיות המעניק הבא, מקבל הזיכרונות. אך מהר מאוד הוא מבין שלמעשה הקהילה לא מושלמת כמו שהיא נראית, ומתחת לפני השטח מתקיימים דברים נוראיים. 

טוב, את השאר פשוט תקראו. מומלץ מאוד מאוד, לכל הגילאים

מאוד אהבתי אותו, וגם את השאר. אבל אני חושבת שאני הכי אוהבת את הרביעי.. 

אם לא קראת אותו עדיין אז מהר

קוראים לו בן

מישו זוכר את שם הסופרת סימן שאלה

ספר קצר  וקליל שכייף לקרוא.הדבר הכי טוב בו  זה שהוא מספר מזוויות שונות את הסיפור שלו,ושהוא מדבר על התמודדות תמידית- שלא כמו ספרים אחרים שכשהספר נגמר החיים חוזרים להיות משעממים(של הדמיות)

הוא מספר על ילד עם פנים מעוותות ועל הקושי שלו בחברה. ספר מעולה.

מדהים אבל רק למי שאוהב פנטזיה

בשם "אלי כהן- האיש שלנו בדמשק". הסיפור ההיסטורי כתוב באופן עלילתי ומותח.

מרגישים בתוך הספר. בלי ניתוחים ופרשנויות שמפריעים לעלילה. מהבחינה הזו, הספר דומה לסגנון הספרים של דבורה עומר.

אם זה מה שאני זוכר - אני מחפש אותו כבר הרבה זמן

מספר על הסתבכויות של איש מוסד בגרמניה של היום עם משקעים שלו כבן לניצולי שואה +

הסתבכויות עם חבר'ה מהארץ שרוצים לעשות שם פיגוע.

מעניין ממש.

קצת קטעים לא נקיים שצריך לדלג אבל בגדול - מומלץ.

יש שם תיאורים ממש קשים ראו הוזהרתם...

מבינה למה אומרים שהוא טוב.

אבל הואו מאד קשה והוא גם מאד מאד, מאד מאד לא מייצג.

לא רוצה לקרוא על גרמנים טובים.

זה שהספר ככ קשה רק מראה כמה הגרמנים רעים.

והספר כתוב בצורה מוזרה, משאיר טעם רע ודיכאון.

נדמה לי שהסופר היה חולה נפש או משהו וזה מורגש.

קניתי את הספר בטבין ותקילין וכשסיימתי פשוט שמתי אותו בפח הזבל וסגרתי את המכסה.

שלי...(מאיר הר ציון ז"ל)

אדם מדהים!

הבריחה מהודו

הבריחה מהודו בספר מסופר על רונן דבש חוזר בתשובה שנכנס לכלא בהודו-כידוע הכלא בהודו הוא כלא נוראי בתנאים קשים מאד והסיכויים לצאת משם קלושים בניסי ניסים ובחסדי שמים רונן הצליח לברוח תוך שהוא מדבר עם אשתו אודליה ומברך שהכל ניהיה בדברו ספר מדהיםםם ומחזק ואמיתי שווה לקרואאא

נרדמתי תוך כדי מרוב שיעמום

אבל בעיקר שמעתי על הספור הזה ספציפית מאותו אדם שניסה להוציא אותו - והוא טוען שהספר גם לא ממש ישר

וההוא שמכור לסמים?

מכתבים לטליה, שחר, בין 2 עולמות...

מומלץ מאוד לכל הורה, מורה ומי שמעניין אותו חינוך, ובכלל יחסים בין בני אדם.

סיפור אמיתי, מדהים מדהים!!

מסכימה מאד!

גם אני קראתי לאחרונה את הספר טירת הזכוכית, באמת ספר מיוחד, הכתיבה והרעיונות השערורתיים בין השורות.

הספר האחרון שקראתי הוא: הנכדה של מר לין  (פיליפ קולדל).

ספר מדהים, כל עמוד ועמוד והם לא רבים. הספר מתאר בצורה יוצאת דופן התמודדות עם סוגים שונים של פרידה ועוד כל מיני. הסוף של הספר יפהפה.

ממליצה בחום.

כשראתה שהיא לא מצליחה עם סדרות אחרות בנושא (חפצים מכנים) היא החליטה להמשיך וזה גרועה ממש - בעיר של מלאכים נופלים אין שום התיחסות ל"פוליטיקה" שהיתה מאוד משמעותית בספר הקודם - וזה גם נגמר בלי שום נקודה משמעותית

מומלץ מאוד מאוד

הסיפור של יהודי אמסטרדם בשואה בעיניים של סופר ישראלי-הולנדי.

כתוב מקסים- כהרגלה של אמונה

וסיפור מרתק

ספר מדהים שכלל מחולק לשני סיפרים והוא שווה כל דף

קראתי אותו באמת אולי עשרים פעם, מכירה אותו כבר המון שנים.

אבל בשבת קודמת יצא לי להתחיל אותו שוב.

אהבתי את מצרפי המקרים ואת מה שאחרים חושבים בי.

המדריך לימים הקרובים, נחמד, הקבוע היחיד יש לו קונצפט נחמד, אבל הולך ומתדרדר לקראת הסוף. הטוויסט פשוט נורא ואיום.

הספר האחרון שלו, שאפילו לא זכרתי והייתי צריכה ללכת למדף לבדוק את השם שלו, לא אהבתי בו שום דבר בערך, הקונצפט המבטיח מתבזבז על עיסוק חופר ומשמעם בדימיקות של קבוצת חברים. זה כאילו כדי לתת רקע לתעלומה, אבל אם קודם אמרת שיש רצח, לא מעניין אותי מי חבר של מי ומי שונא את מי.

ספולליר כללי אם משנה לך: ברור מאליו מי הרוצח, אבל אומרים במפורש זה לא הוא, רק כדי בסוף להגיד שזה כן הוא בדרך טיפה מתחכמת, אבל תכלס זה אותו הדבר.

כי עכשיו אני בתחילתו.

קראתי את "מצרפי המקרים" ואהבתי ממש, גם את העלילה ובמיוחד את הטוויסט בסוף.

ועכשיו אני בתחילת כהרף עין, ועוד כמה ימים יגיע גם ל"מה שאחרים חושבים בי"

תודה

יש מקוריות בכתיבה שלו. גם בסיפורים הקצרים שיש באתר שלו. בהחלט ייחודי.

אני ממש אהבתי את מצרפי המקרים, ואת המדריך לימים הקרובים. את הקבוע היחדי אני לא ממש זוכר, והספר האחרון באמת היה פחות מוצלח.

ואמנם, אני מסכים קצת גם עם הביקורת של חושבת-בקופסא

נכנסתי עכשיו לאתר, נראה מעניין, תודה

תוך כמה זמן אתם מתכננים לענות?

עיין נא בכמה פורומים אחורה בפורום סופרים. כתבתי שם רשימה ארוכה.

בהצלחה!

מצד אחד יש זכויות יוצרים, ומוסר דרך ארץ וכו',

מצד שני יש שיאמרו שזה זוטו של ים וכו'.

ולמה ספרים בדרייב, אם אפשר לשאול? אתה קורא במחשב?

יש אפליקציות טובות לזה, בתשלום סמלי או יותר

אבל אני לא מכירה לעומק כי אני קוראת אותם מודפסים

פשוט יש לי קורא ספרים

ולא בא לי לשלם על כל ספר שאני קורא, אני קורא מלא ספרים ולוקח לי לילה לספר גדול, אז לא חבל על הכסף?

ויפה על הציטוט בחתימה

אילו היה לי כח הייתי קוראת שוב את הסדרה ומוציאה משם ציטוטים יפים לשמור לי

ייצבה אצלי המון יסודות לעבודת השם ולעבודה פנימית.

מי הכי אהבת מהדמויות, ואיזה ספר לדעתך הכי חשוב?

מה הכוונה ספר הכי חשוב? מבחינת מה?

מהדמויות מאוד התחברתי לטורנאל מהספר האחרון אבל יש עוד הרבה

אני חושבת שאיסתרק הוא הספר הכי הכי

אבל הדמות שהתחברתי אליה היא מהללאל

זה שאיסתרק קוצר את המקום הראשון זה דבר מוסכם

אמנם לצערי קראתי את הסדרה בסדר מבולגן, כך שזה מעט פגם לי בקריאת איסתרק שהסוף צפוי... אך חלק גדול מההנאה בקריאה הוא החזרה פעם שניה ושלישית ולא רק העלילה. כך שנותרתי עם הנאה

שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...

אבל קראתי לא מזמן את נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב

ואמנם לא לגמרי גלאט (לא משהו מוגזם או משהו)

אבל... וואו.

תודה על התגובה. אני כל כך אוהבת לנתח ספרים (טובים!)

"והיום איננו כלה" מתעלה עליו מכל בחינה ובייחוד ברמה הטכנית.

אבל אלה שני סיפורים שונים ואני חושב ש"נמר השלג" נוגע בעניינים מאוד מהותיים, בעומקם של דברים.

נראה לי על פניו ספר רציני. כן?

קראתי לפני שנים

ועדיין זוכרת לטובה את הדמויות, העלילה, המסרים.

תהני

יש סקאלה של ספרים, כמו סקאלה של רמה תורנית. ולדעתי זה תלוי בכותב וביראת שמים שלו..

אלה ספרים שהכותב או הספר מדברים על העולם הדתי:

אבידות- מיכאל שיינפלד

וגם מים שאין להם סוף - מיכאל שיינפלד

וגם עד שנגיע הביתה- מיכאל שיינפלד

הרב ליאור אנגלמן כתב ספרים יפים-

לא מפסיקים אהבה באמצע,

קשורה בנפשו

סולם גנבים

הספרים שלו כתובים טוב והדמויות מעניינות.

שמונה דקות אור- של ליהרז טויטו פרומן,

מספר על הרב מנחם פרומן זצ"ל, כביכול מנקודת המבט של אשתו אבל בצורה של סיפור עלילתי מעניין ויפהפה לדעתי.

הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון- יפה ממש ברעיון המרכזי וגם הספר עצמו כתוב טוב

השנה שאחרי הפור- אברהם אליצור- ספר טוב באווירה ישיבתית

וכמובן חרשתא- של יהודית קגן. ספר ביכורים אבל כתוב ממש טוב, ברמה איכותית מאד

ספרי סיפורים ששווה לקרוא:

וופלים לימון, של יהודה גזבר

סיפור קטן- ספר שיצא לפני בערך 17 שנים עם הסיפורים של העלון עולם קטן

גלגל חוזר- איתן הוד

חצי חלון, חצי מראה- של מוני אנדר. זה בעצם ספר חרדי אבל אנושי מאד, ולכן הוא לא חרדי קלאסי.

יש עוד כמה, אבל נראה לי זה מספיק להפעם.

ויש גם ספרים חילוניים שאהבתי, לרשימה אחרת

סולם גנבים לא אהבתי - זה של הרב ליאור אנגלמן?!

4 רווקות מהשומרון - לא הייתי ממליצה. לגמרי לא. מאוד לא צנוע

בלשון המעטה. רק הולך ומדרדר. די הזדעזעתי . בכל זאת, בחורה דתית.

אנסה בלי נדר את היתר.

ספרים חילונים אני מכירה , ראי את הרשימה שלי

אם את רוצה, כדי למנוע כפילויות (בערך מלפני חודש וחצי,

חודשיים).

מוכנה לשמוע עוד. אין הרבה ספרים טובים, לצערי.

תבורכי.

ושהמסר שלהם צנוע וטהור?

לי ב"ה יש מספיק ספרים בספריה- קוראת הכל.

ואני חושבת שלפעמים המסרים גדולים יותר מהסיפור עצמו...

באמת בספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון" יש תיאור של תהליך שהבחורה עוברת.

כן היא נהיית פחות "שומרת" על ההלכה ועל הגדרות והצניעות.

אבל המסר הוא, ובכן, המסר הוא, שהשם יתברך נמצא איתה. 

שם שום מסר מיוחד מלבד קלות ראש וחוסר גבולות.....לא הרגשתי שום שום הערכה

לבחורה הזו. וגם הספר לא מעניין במיוחד בכלל.

בודאי שהקב"ה נמצא איתנו בכל, אבל אנחנו נעשה את כל התועבות ונאמר בגלגול עיניים צדקני

שהשם איתנו?  במה זה בדיוק מתבטא? מה הקשר שלך לבורא העולם, איך את מבטאת אותו מלבד

לעשות ככל העולה על רוחך ולהגיד שאת מחוברת להשם? זה קצת נוצרי, הייתי אומרת...

אני מדברת על הספר כמובן.

אבל באמת, מעדיפה אם אין ברירה לקרוא משהו לא צנוע

של גויים או חילונים, רק לא פריצות במעטה של יראת שמים.

אני קוראת גם ספרים לא משלנו ולא דתיים ולא עם מוסר יהודי דווקא.

כן מאוד מעדיפה לקרוא ספרים נקיים. אבל לצערי, אין כאלה כמעט.

אם תעייני ברשימת הספרים ששלחתי לפורום פעם, תראי שרוב

הספרים, בעצם, כולם כמעט, הם ספרים לא משלנו.

אם את לא מוצאת את הרשימה, תכתבי לי ואשתדל לחפש ולשלוח

(אם אדע איך, אני די סתומה לגבי כל הקשור למחשבים, טכניקה

וכו'....)

נורא תודה על ההתייחסות שלך. זוכרת שענית לי פעם כששאלתי אם

קוראים שאת קוראת.

של ויקטוריה היסלופ.

ספר טוב, גם סקירה היסטורית ברקע העלילה, על סלוניקי בתקופות שונות.

לקראת הסוף, נו....בכל זאת סופרת לא יהודיה לא דתית גויה.

לא יהודיה לא דתיה

גויה?

זה לחיוב או שלילה?

איך זה קשור לספר?

שרוב הספר ממש טוב לדעתי; העלילה, הדמויות, הסיקור ההיסטורי מאוד מעניין -

נוגע גם קצת בנו, היהודים שם. לקראת הסוף יש דבר מה שאחת הדמויות המשמעותיות

מתייחסת לזה בקלילות; וזה הפריע לי. כי כל הספר - נקי. אני חושבת שגם הגויים

מצווים על לא תנאף והפריעה לי התגובה (גם של הכותבת, ככל הנראה).

אם יש דבר מה שלא עומד במוסר הבסיסי, ושמתואר, לפחות להתייחס לזה.

שכתבה יהודיה איטלקיה שהיתה במחנות השמדה.

מתארת היטב, כותבת היטב, אבל איזה הבדל בין

אדם חילוני שכותב ספר כזה לאדם שומר מצוות

שכותב ספר על השואה; שמים וארץ.

וגם אז נראלי יותר צופה אבל גם קורא הרבה (בעיקר בפורום)